שמירת הלשון (פעולה)

עזרים

כרטיסי סיטואציות

שלב א’

משחקים טלפון שבור. מוציאים שלושה חניכים, המדריך יספר סיפור לכל החניכים עם הרבה פרטים ותיאורים.

מכניסים את הראשון, צריך לספר לו את הסיפור ולהגיד לו להשתדל לזכור כמה שיותר את כל הפרטים.

הוא מספר את הסיפור למי שאחריו, מי שאחריו יספר לאחריו, וכו’.

סיפור זה ממחיש את תוצאות לשון הרע, סיפור שעובר אחד מהשני כל אחד מספר אחרת בגלל שלא זוכר טוב

וגם אם זוכר טוב מתבטא ומפרש דברים בסגנון שונה.

שלב ב’

מספרים את הסיפור על החפץ חיים- פעם נסע החפץ חיים בעגלה עם סוחרי בהמות וסוסים.

בכל הדרך שוחחו הסוחרים על שוורים, פרות סוסים וכו’. ר’ ישראל מאיר ישב שקוע במחשבותיו ולא שם לב לשיחותיהם.

פתאום העלה אחד האנשים שיחה על סוחרים אחרים והתחילו ללעוג עליהם. ר’ ישראל מאיר כאילו הקיץ משנתו,

והעיר להם בנחת: “אחים! עד כה עסקתם בשיחה נאה על הסוסים והשוורים הנוגעת לפרנסתכם,

אבל למה עברתם לשוחח בעסקי הבריות? הרי יש בזה עבירות חמורות של לשון הרע ורכילות.”

שכניו בעגלה, שהיו אנשים פשוטים, חשבו אותו להלך, והגיבו בדברי לעג ובוז על אשר הוא מתערב בענייניהם

ומטיף להם דברי תוכחה. ר’ ישראל מאיר לא השיב לגידופיהם והיה נראה כאילו הוא נהנה מכך,

כיוון שהם הפסיקו בינתיים את שיחותיהם בענייני לשון הרע. לאחר שגמרו ללעוג לו, הם המשיכו לספר על חבריהם.

החפץ חיים העיר להם שוב והתחנן לפניהם שידברו על סוסיהם ופרותיהם ולא על חבריהם.

כשלא הועילו דבריו הוא ביקש מהעגלון שיוריד אותו מהעגלה. מוטב לו להשאר באמצע הדרך מלשבת

בחבורת לצים ולהקשיב לדברי לשון הרע ורכילות. (אפשר גם לתת לחניכים להציג את זה.)

שלב ג’

משחקים חבוש-

יש חניך שהוא החובש.

החובש סופר עד מספר מסויים, ובינתיים כל שאר החניכים מתחבאים.

אם החובש מוצא חניך הוא אומר לו “פלוני חבוש”, והחניך החבוש הולך לעמוד במקום הגדירו לכך.

ברגע שחניך (משוחרר) נותן כיף לשאר החניכים שנכבשו הם כבר משוחררים ורצים לכל הכיוונים,

ככה גם בלשון הרע ורכילות. ברגע שסיפרת אי אפשר להחזיר את זה אחורה וזה הולך ומתפשט.

שלב ד’

מחלקים לחניכים סיטואציות עם כל מני מקרים. למשל-

דוד ראה את שלמה משוחח בשקט עם חברו יעקב. האם מותר לדוד לספר על כך לחבר?

יעקב שם לב באמצע המבחן שאברהם מעתיק. האם מותר לו לספר על כך לחברו?

דנה סיפרה לשרה על התוכניות שלה לשנה הבאה ללכת לחוג התעמלות. האם מותר לשרה לספר על כך לחברותיה?

יוסי ויצחק שיחקו בכדור בחוץ ושכנה אחת צעקה עליהם שיהיו בשקט. האם מותר להם לספר עליה לחבריהם?

מן הסתם על כל המקרים בהם מסופר על גנאי החניכים יענו שאסור לספר. צריך להבהיר להם שגם המקרים

בהם מישהו מספר על חברו לאו דווקא משהו רע, זה נקרא רכילות וזה גם אסור.

צ’ופר-

“כאשר חרב שלופה אפשר להחזירה אחורה,

אך כאשר חץ נורה למטרה אין כבר דרך חזרה, לכן סוף מעשה במחשב תחילה.”