בשוב ה' את שיבת ציון (פעולה)

החניך יתוודע לתקופת שיבת ציון, ויכיר את המתרחש בספרים עזרא ונחמיה.

 

• חלקי יומן
• קלפי משחק
• כרטיסי עמדה

 שלב א':

המדריך יציג את בן התקופה שמספר ביומנו אודות מה שקורה לו בדרך מבבל לירושלים.

מטרת ההצגה היא לאפשר לחניכים להבין מה התרחש בתחילת תקופת שיבת ציון.

המדריך יתחפש לילד בן תקופת שיבת ציון,

ויקריא את היומן מתוך מגילה עשויה בריסטול דמוי קלף.

 

בס"ד, שנה א' למלכות כורש מלך פרס.

יומני היקר, שלום!

היום המלך כורש הצהיר כי נוכל לחזור לארצנו… אני מאד מתרגש!!!

כשהלכתי לבי"ס, כל החברים דיברו על זה,

 וילד אחד אפילו אמר שאמא שלו התחילה לארוז – כי הם מתכוונים לעלות לירושלים!!!

ואני חשבתי לי בלבי, ירושלים?!

המקום שתמיד דיברנו וחלמנו עליו? העם שלנו הולך לשוב לשם באמת???

אבל כשחזרתי הביתה, ראיתי את אמא ואבא שלי מתלחשים במטבח,

ואחותי הגדולה אמרה לי: 'אתה יודע שגם אנחנו עולים לירושלים'…

אחר-כך אמא, אבא ואני הלכנו ביחד לשמוע את זרובבל המנהיג שלנו,

הוא אמר לנו שהקב"ה מקיים את הבטחתו להחזיר אותנו לירושלים,

ולבנות את בית המקדש אחרי שעברו שבעים שנה כמו שהבטיח לנו ירמיהו הנביא כשיצאנו לגלות… וגם הקריא לנו את ההצהרה של כורש המלך, המאפשר לנו לבנות את בית המקדש.

אני זוכר שסבא היה מספר לנו על בית המקדש ועל כמה שהוא היה יפה…

זרובבל סיפר לנו בכינוס הגדול שגם אנחנו נבנה את בית המקדש מחדש.

 כשחזרנו הביתה, גילינו שכל מיני אנשים שונים יעלו יחד אתנו לירושלים,

לדוגמא שמחה השכנה מלמטה וחוי המורה שלי מבי"ס.

גם דוד ששון העשיר שתמיד מביא לי מתנות יפות יעלה איתנו וגם משה שתמיד דופק בדלתנו ומבקש מאתנו קצת לחם.

אבל למרות כל זאת אמא שלי אמרה לאבא בערב, שלא הגיעו הרבה אנשים לכינוס עם זרובבל… ובבוקר בביה"ס גם אני גיליתי שרק אני, עמנואל, והמורה חוי, נעלה לירושלים… רוב החברים שלי נשארים בבבל. אני יודע שאתגעגע מאד לכולם, לסבתא ברכה ולדודים שלי וגם לחברים, לבית שלי – ולנהר שנשקף מחלון ביתי (ואני כבר מתגעגע…)

אני שמח מאד לעלות לירושלים, אני לא יודע למה… אני פשוט מרגיש את זה בלב …

להתראות יומני היקר…

ציון.

 

 

בס"ד, כד' באלול, מחר מגיעים לירושלים!!!
בוקר טוב יומן שלי!
לא כתבתי בך כבר הרבה זמן… כ"כ הרבה עבר עליי מאז הפעם האחרונה שדיברנו…
הלכנו דרך ארוכה ברגל, לפעמים כבר נגמר לי הכח אז אבא או אחי דוד לוקחים אותי על הכתפיים. היום זרובבל כינס אותנו שוב, והודיע לנו שמחר נגיע לירושלים. הוא גם הצביע על ההרים שמולנו ופתאום ראינו חלק מירושלים, כל המבוגרים התרגשו מאד וחלקם אף פרצו בבכי… וגם אני התרגשתי ושמעתי את אמא שלי אומרת לאבא שלי שזה ממש התגשמות חלום. אבא רק הנהן והמשיך לבכות…
אחרי שקצת חלפה ההתרגשות, זרובבל המשיך להסביר שבתחילה כולנו נגור ביחד בירושלים ונתאחד למען המטרה – בניית בית-המקדש, ורק אחר-כך נחזור לישובים שמהם הוגלו אבותינו. סבא וסבתא שלי באו מבית אל, הם סיפרו לי שהנוף של בית אל הוא נוף של הרים  וקר שם מאד בחורף… זה מעניין מאד כי מהבית שלנו בבבל ראו רק נהר ותמיד היה שם חם כל-כך…
אבל דבר אחד קצת מפחיד אותי, ואפילו קצת ממעיט מהציפייה שלי להגיע לירושלים – – –
וזה, שאני שומע את המבוגרים מתלחשים בערב כשאנחנו מקימים את האוהל כדי לישון,  שבארץ יהודה יש אנשים צרים, כלומר, אויבים  לישראל, שלא רוצים שנתיישב בירושלים ונבנה מחדש את בית המקדש, ואני לא מבין למה?! הרי סבא שלי נולד שם וגם סבא שלו, והכי חשוב – הקב"ה הבטיח לנו בספר התורה שהארץ שייכת לנו…
אני מקווה שיהיה בסדר…
וכבר מחכה מאד להגיע לירושלים!
להת'     

 ציון.

 

 

תחנה ראשונה – דמויות מרכזיות בתקופה
מטרת הפעילות – היכרות עם הדמויות המרכזיות שפעלו במהלך התקופה ועם תחומי העשייה שלהן.
החניכים ישחקו במשחק הזיכרון. המשחק מורכב משתי חפיסות קלפים:

הראשונה תכיל שמות של דמויות חשובות בתקופה והשנייה – מידע עליהם.

על החניכים להתאים תוך-כדי משחק בין שם הדמות לבין המידע עליה.
בראש כל כרטיס מידע נכתוב את שם הדמות שהמידע בכרטיס מדבר עליה

(כדי להקל על החניכים את ההתאמה בין הכרטיסים).
מספרם הכולל של הכרטיסים במשחק הוא 42,

כאשר על מחצית מהקלפים רשומים שמות של דמויות,

ועל החצי השני – מידע על הדמויות.

קלפי הדמויות:
3 קלפי  זרובבל בן שאלתיאל
2 קלפי ישוע בן יהוצדק
3 קלפי כורש
6 קלפי עזרא
6 קלפי נחמיה
1 קלף חגי זכריה ומלאכי

קלפי מידע על הדמויות:

• זרובבל בן שאלתיאל:
  ראש העולים מבבל לירושלים
  מנהיג מדיני
  ניצח על השלב הראשון בבניית בית המקדש.
  
• ישוע  בן יהוצדק:
  כהן גדול
  המנהיג הרוחני בעת העליה מבבל לירושלים
  ניצח על בניית בית המקדש יחד עם זרובבל בן שאליתיאל.
  
• כורש:
  מלך פרס
  נותן ההצהרה שעל פיה ניתן ליהודים אישור לעלות לירושלים ולבנות את בית המקדש.
  ("הצהרת כורש")
  כבש את ממלכת בבל ואת ארץ יהודה וישראל בתוכה.
  
• עזרא:
  כהן – דור 23 לאהרון הכהן
  קיבל את התואר 'סופר'.
  שימש כמנהיג רוחני ביהודה לאחר הנפילה הרוחנית של היהודים ביהודה.
  תלמידו של ברוך בן נריה (ברוך בן נריה היה תלמידו של ירמיהו הנביא וכתב את ספר
  ירמיהו.)
  עלה לירושלים ודחף להמשך הבניה של בית המקדש.
  הקים את כנסת הגדולה עם נחמיה.
  
• נחמיה:
  מנהיג מדיני
  עלה משושן הבירה לירושלים.
  מתוך רצון לשיקום י-ם דחף לבניית החומה לעיר ובעקבות כך למבצע אכלוס בירושלים.
  הקים את כנסת הגדולה עם נחמיה.
  חבר לעזרא, שניהם הנהיגו את תושבי יהודה ופעלו לסיום בניין בניית בית המקדש.
  פעל גם בתחום החברתי וקרא לשחרור עבדים.

כשנסיים לאסוף את זוגות הכרטיסים, נעבור עליהם עם החניכים ונעמוד על חלקה של כל דמות בעיצוב אירועי התקופה.

תחנה שנייה – מקומות מרכזיים בתקופה
מטרת הפעילות בתחנה זו היא להרחיב את הבנתם של החניכים אודות המתרחש בארץ, גם מבחינת ההתיישבות, בתקופת השיבה לארץ.
המדריך יראה לחניכים את מפת  ההתנחלות ביהודה בימי שיבת ציון (תוכלו לצלם מפה כזו מתוך תנ"ך קורן החדש).
החניכים יפתרו ביחידים, בקבוצות, או השבט כולו במשותף, חידות בציורים של חלק מהמקומות אליהם שבו העולים לאחר הצהרת כורש. (נספח)

 

תחנה שלישית – דילמות מרכזיות בתקופת שיבת ציון
מטרת הפעילות היא לאפשר לחניכים להכיר את ההתלבטויות שהעסיקו את העולים לארץ בתקופה זו.
הפעילות בתחנה זו תתנהל בצורת משחק תפקידים: בכל אחד מן המקרים ייבחרו שני חניכים. כל אחד מהשניים יקבל כרטיס עליו כתובה עמדתה של הדמות, והוא יצטרך להציג את העמדה כנגד עמדתו של חברו. המדריך ינהל דיון שבטי סביב ההתלבטות.

מדריך, שים לב! |  רצוי להפעיל את ההצגות בצורה חוויתית, להוסיף תלבושות ולאתגר את החניכים בתיאור דמיוני של המצב אותו הם מציגים. כך נעמיק את מעורבות החניכים בפעולה.

 

דילמה א'
רקע: השומרונים הם יושבי הארץ, גרי אריות (כלומר, התגיירו מתוך פחד ולא מתוך רצון) הם מערבים ע"ז בעבודת ה' ורוצים להצטרף לבניין בית המקדש.
האם לצרף את השומרונים לבניית בית המקדש או לא?!
המדריך יתלה כרזה על הקיר:

ועד העליה הראשונה
בעקבות בקשת השומרונים להצטרף לבניין בית ה' יתקיים דיון בנושא
בין הדוברים: זרובבל בן שאלתיאל – ראש העליה הראשונה
נציח בן חתיפה –  נציג סיעת 'כן לשומרונים'
נתכנס מחר לדון בבקשה – הציבור מוזמן.

 

 

 דמות א': זרובבל בן שאלתיאל מנהיג העליה הראשונה.
"לפי דעתי, אסור לשתף את השומרונים בבניה של בית המקדש, בגלל שהם לא יהודים כשרים (כזכור – הם התגיירו מפחד ולא מרצון כאשר הגיעו לארץ-ישראל בעקבות גלות נבוכדנאצר והם נקראו "גרי אריות"). הם מערבבים ע"ז בעבודת ה' ועשויים להחדיר את הע"ז לבית המקדש ולעם-ישראל."
דמות ב': נציח בן חתיפה ראש סיעת 'כן לשומרונים'
"לפי דעתי, צריך לצרף את השומרונים מכיוון שקיים ספק אם הם יהודים או לא. כדאי לנו לצרף אותם כדי שהם לא יציקו לנו ולא יפריעו לנו בבניית בית-המקדש… אם אנחנו לא נצרף אותם, זה עלול להיות לרעתנו. ומי יודע אולי הם אפילו יעזרו לנו…"

דילמה ב:
רקע: היהודים היושבים ביהודה מנותקים מערכי היהדות ונושאים נשים נוכריות.
גרוש הנשים הנוכריות, כן או לא?!
המדריך יתלה כרזה על הקיר:

 חדש ברדיו יהודה! התוכנית "עשה לך רב", שו"ת בענייני השעה עם עזרא הסופר

דמות א': רצין בן נקודא מהישוב בית נטופה.
"שלום לכבוד הרב. שמי רצין ואני גר בבית נטופה, אני נשוי לתרשישה הכותית אני אוהב אותה מאד והיא אישה טובה ונחמדה. שמעתי שהרב קרא לגרש את הנשים הנוכריות. איני יודע מה לעשות. אולי יש מקום להקל??? אורח חיינו די יהודי… אנחנו משתדלים, למשל, לשמור על כשרות… מה לעשות?!"
– כאן ננהל דיון עם החניכים: מהי הבעיה בנשיאת נשים נכריות (וביחוד – אם הן מקבלות על עצמן אורח חיים יהודי)?!
דמות ב': עזרא הסופר (כרטיס זה ייקרא על-ידי חניך רק בסופו של הדיון).
"הקריאה היא חד משמעית לכולם לגרש את נשותיהם עקב התבוללות, אם נמשיך כך, בנישואי תערובת, תוך דור או שניים היהודים כולם ייעלמו!"

 

דילמה ג':
רקע: בשבתות היו הכותים מוכרים בשוק של ירושלים והיהודים היו סוחרים איתם.
שמירת שבת כהלכתה!!!

המשכה של התוכנית "עשה לך רב"

דמות א': איש ירושלמי
"שלום לכבוד הרב. השבוע עברתי בשער יפו כבכל שבת. ארתחשסתא הכותי מכר שם פיתות ואני הייתי רעב מאד והתלבטתי האם ממש אסור לקנות או שזה לא כל כך נורא? אולי העובדה שנסחור יחד, תעזור לנו לפתח עמם קשרים טובים והם יפסיקו להציק לנו?!"
– כאן ננהל דיון עם החניכים: האם יש להשתתף עם הגויים במסחר בשבת כדי  לפתח יחסים טובים איתם?
דמות ב': עזרא הסופר (כרטיס זה ייקרא על-ידי חניך רק בסופו של הדיון).
"התשובה היא שלילית בהחלט! איסור חילול שבת ובכללו מקח וממכר הוא איסור מפורש בתורה!!! אנו צריכים להלחם בתופעה חמורה זו. אשריך שלא קנית בשבת, למרות הפיתוי הקשה!"

 

 

בפעולה זו הכרנו את הווי תקופת שיבת ציון והדמויות המרכזיות בה.

למדנו מה הניע את העולים לעלות,

מה קרה להם כשהגיעו ומה היו הקשיים שבהם נתקלו וגם…

ראינו כמה דרכים בהן הצליחו להתגבר על בעיות רוחניות שונות שהתעוררו בתקופה זו.

חשוב להכיר נקודות נוספות הקשורות לתקופה זו:
עזרא ונחמיה נכנסים לסיפור בדיוק בנקודת השבר הגדולה,

לאחר הפסקת הבניה וההתדרדרות של עם-ישראל בכל התחומים.

הם מחליטים לשקם את העם ופועלים בתחומים שונים:

 

-הם מקימים את מוסד כנסת הגדולה, שמטרתו היא בתחילה –

שיקום העם מבחינה רוחנית ובהמשך – שימור המצב המתוקן.

-הם פועלים לתקן תקנות וסייגים שונים (הדומות להלכות לפיהן אנו נוהגים בימינו),

כמו: קידוש והבדלה, איסור טלטול מרשות לרשות,

העמדת בתי-דין שישפטו את העם ויזהירו על שמירת התקנות.

 

לאחר שנים יסתבר שהכנסת הגדולה השפיעה רבות לדורות והייתה צעד ראשון בשימור התורה שבעל פה.