מחלקת הדרכה

נושא: בין המיצרים
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: קלילה

בית המקדש – לב החיים?! (פעולה)

מתאים ל: שבת, יום חול


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


אורו של עולם


מה חסר לנו בלעדי המקדש? (פעולה)


תשעה באב: הילדים כבר מוכנים (סרטון)


 


לפעולות נוספות בנושא תשעה באב לחץ כאן







1. החניכים יחושו בחלל ובחסרון שנוצרו עם חורבנו של המקדש.
2. החניכים יבינו כי החיסרון נובע מכך שבית המקדש הינו מקור החיות ומרכז החיים של העם היהודי ושל העולם כולו ולכן כיום,


כשבית המקדש חרב, אנו כגוף בלי נשמה.


 






  • דפים ועטים (אם הפעולה ביום חול)  


  • קטעי מקורות 


  • בקבוקים 

 




בית המקדש בשבילי
נחלק את השבט לכמה קבוצות. נבקש מכל קבוצה לערוך משאל רחוב,


סביב השאלה: "מה הוא בית המקדש בשבילך?" (נקצה רבע שעה לביצוע המשימה)


 


למדריך שים לב, אם הפעולה בשבת, המשאל יהיה בע"פ, והחניכים יצטרכו לזכור את התשובות של האנשים.


אם הפעולה ביום חול, נחלק לכל קבוצה דפים וכלי כתיבה כדי לכתוב את התשובות של האנשים.


 


כשיחזרו החניכים נשמע את התשובות שאספו, ונשאל אותם מה היו התשובות שהם הכי אהבו או שהתחברו אליהן ביותר?
מה התוכן המרכזי של בית המקדש שעלה מתוך התשובות?
האם הם מסכימים שזהו עניינו של בית המקדש? כיצד היו מגדירים הם את משמעותו של בית המקדש?
ננסה לבחון עם החניכים האם בית המקדש הוא חזון רחוק עבורנו, או רק חלק מההיסטוריה הלאומית,


או -שבית המקדש הוא מציאות חיים החסרה לנו בכל רגע ורגע?!
האם אנחנו מרגישים את חסרונו של בית המקדש בחיינו? במה?


בהמשך הפעולה ננסה לחדד את עומק החיסרון והחלל שנותר עם חורבן הבית.


 


 




חיים ללא מקדש
נציג בפני החניכים 3 קטעים מדברי חז"ל, שנכתבו לאחר החורבן, על החלל שנותר לאחר שריפת בית המקדש.


מטרת הקריאה הינה לנסות לגעת מעט בכאב ובקושי של החיים ללא מקדש,


ולעורר את התחושה שבית המקדש הוא החיות והלב של כלל החיים.


1. רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהושע:
     מיום שחרב בית המקדש, אין יום שאין בו קללה,
     ולא ירד טל לברכה, ונטל טעם הפירות. (סוטה ט', יב')


2. "אמר רב חסדאי מיום שחרב בית המקדש לא נראית רקיע בטהרתה"
(ברכות נ"ט, א')


3. "אמר רבי אליעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמיים שאין תפילתן מקובלת" (ברכות לב', ב')


ננסה לברר עם החניכים –
מה מלמדים אותנו דברי חז"ל הללו, שהצבנו אותם בפניהם? אנחנו מבינים שהעולם כולו, כל היקום,


מתאבל על חורבן הבית, והחיים מאז החורבן לא שבו למסלולם. גם הקשר שבין ישראל לקב"ה נחסם.


חומה של ברזל חוצצת בינינו לה', והתפילות כבר לא עוברות בקלות ישירות לה' כמו בזמן שבית המקדש קיים.


 


 




המקדש כמקור חיים
המדריך יספר לחניכים את הסיפור הבא, ויבקש מהם 'להכניס עצמם לתפקידו של ההלך הצמא'


(רצוי להביא תלבושות מתאימות לחניכים):



הנכם אדם המהלך ימים רבים במדבר, וצמא מאד למים, משום שלא שתיתם זה זמן רב.


לאחר שכבר כמעט תשו כוחותיכם לחלוטין, ראיתם כי למולכם ניצב מוכר עם ארגז בקבוק שתייה.


(בשלב זה יוציא המדריך בקבוקים, עדיף בטעמים שונים, כדי לאתגר את החניכים, ויניחם לפניהם)


אתם מתרגשים ממש, ומבקשים מהמוכר שייתן לכם לשתות מעט מים, אחרת אתם עלולים למות בצמא…


אלא שהמוכר עונה לכם, כי הוא איננו נותן מתנות חינם ושואל אתכם: "מה תתנו לי עבור הבקבוק?".


 


כאן יפסיק המדריך את הסיפור וישאל את החניכים מה היו מוכנים לשלם בעד הבקבוק.


המדריך ישמע את תשובות החניכים והשבט יכריע מי מהחניכים הציע את ההצעה הראויה ביותר –


 ויזכה בבקבוק המרווה והטעים. צפוי שנגיע עם החניכים למסקנה,


שעל ההלך לשלם עבור הבקבוק בכל מה שנמצא ברשותו, אחרת ימות.



כעת ירוקן המדריך את תוכן הבקבוקים לעיני החניכים


(עליו להקפיד לרוקנם למיכל שיאפשר שתייתם בהמשך, על מנת שלא יעבור על בל-תשחית),


 ויבקש מהחניכים את התמורה שהבטיחו עבור הבקבוק… הריק…
יש להניח שהחניכים יתנגדו לשלם עבור הבקבוק הריק.



למרות שהדבר נראה ברור, נבקש מהם להגדיר מדוע אין ערך לבקבוק הריק,


 והרי כל הדיון שלעיל נסב סביב ה"בקבוק", אז מדוע הם מסרבים 'לשלם' עבורו?!



נבין עם החניכים שהבקבוק הוא רק מחזיק התוכן, אך אין לו ערך מחייה בפני עצמו.


החיות טמונה במשקה המוכל בבקבוק. כשהתוכן אינו קיים, הבקבוק חסר ערך כשלעצמו,


ולא נהיה מוכנים להסתפק בבקבוק בלבד.


נסביר לחניכים כי סיפור-דיון זה הוא משל להבנת ערכו הרוחני של בית המקדש.


נקריא לחניכים את דברי החבר לכוזרי (מאמר ה' ל"ב ):
"אולם אנחנו – כאשר נפגע ליבנו, הוא בית מקדשנו, נחלינו (נעשינו חולים), וכאשר ישוב לבנו לאיתנו- נירפא גם אנו".


החבר מדמה את בית המקדש ללב של עם ישראל. בית המקדש הוא מקור החיים הרוחניים של האומה,


כמו הלב שמזרים חיים לגוף כולו. בית המקדש מזרים כוחות של קדושה וטהרה לעם ישראל.


אבל, כאשר הלב לא נמצא, כל הגוף נפגע וחולה, ומהות קיומו העיקרית חסרה. ואז הוא נשאר דומה לבקבוק,


שהוציאו ממנו את תוכנו מעניק החיים – המים.
בבקבוק כשלעצמו איננו מוכנים להסתפק.



האם אנחנו מוכנים להסתפק בקיומו של עמ"י ללא רוח החיים המפעמת בו, ללא בית-המקדש???


 


 




בתחילת הפעולה ניסינו לעמוד על משמעותו של בית המקדש עבורנו.

למדנו כמה מקורות שפרשו לפנינו תחומים שונים בהם נפגע תפקודו הפיזי והרוחני של עם-ישראל (ושל העולם כולו) מאז חורבן הבית.


הבנו שחשיבותו של בית המקדש נובעת לא מהיותו גדול ומפואר… אלא … מהיותו הלב שלנו,


מקור החיים של עם ישראל. בלעדיו עם ישראל לא יכול לצמוח ולהתרומם באופן מלא ולממש את ייעודו.


זוהי הסיבה לכך שעלינו לשאוף ולהתפלל בכל מאודנו, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אמן!


 


 




בעת היציאה מהסניף יש לשנן לחניכים את כללי הבטיחות ולדאוג לכך שיקפידו על קיומם!


 


 


 


 


 


תיוג: בית מקדש, בית המקדש, ביהמ"ק, לב החיים של עם ישראל, עמ"י, ירושלים, אורו של עולם, עולם ללא מקדש, החיים בלי בית מקדש, החוסר בבית המקדש, חיסרון בית המקדש, החיסרון בלי בית מקדש, חיים ללא מקדש.



נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

איך להיות שמח?

איך להתעודד מכל מצב? ר' נחמן מוצא נקודת אור בכל מקום שהגענו אליו…

לעבור את החופש בג-ד-ו-ל! (פעולה)

האם אי פעם רציתם לפתח תחביב חדש אך תמיד זה נדחה? אז הנה, החופש הגדול זהו פרק זמן מספיק ארוך על מנת ללמד את החניכים לפתח להם תחביבים חדשים.

קושי או אתגר?(פעולה)

פעולה עוסקת בבניין האישיות.
החניכים ע"י משחק ושיח יבינו שניתן להתמודד, שכל קושי הוא אתגר לצמיחה והכל תלוי במחשבה ובעין טובה .