מהלך המשחק:
מסדרים כסאות כמספר החניכים פחות אחד בשורה ישרה, כאשר כיסא אחד פונה לכיוון א’, והכיסא שלידו פונה לכיוון ההפוך, וכך הלאה. החניכים מסתובבים סביב הכיסאות וכאשר נשמע צליל מוסכם
(מחיאת כף או הפסקת מוסיקת רקע) הם מתיישבים על הכיסאות. החניך שנותר ללא כסא יוצא מהמשחק.
בכל סיבוב מורידים כסא אחד והמשחק ממשיך עם שאר החניכים. המנצח במשחק הוא האחרון שנשאר עם כסא.
(מחיאת כף או הפסקת מוסיקת רקע) הם מתיישבים על הכיסאות. החניך שנותר ללא כסא יוצא מהמשחק.
בכל סיבוב מורידים כסא אחד והמשחק ממשיך עם שאר החניכים. המנצח במשחק הוא האחרון שנשאר עם כסא.
עזרים:
כסאות שמספרם כמספר החניכים פחות אחד.
מה אפשר ללמוד מהמשחק:
- חשיבות הזמן. הזמן הוא מרכיב חשוב מאוד ביהדות, ישנן מצוות רבות תלויות זמן, כמו תפילות, הדלקת נרות וכדומה…
אם לא נקיים את המצווה בזמן אנו עלולים לפספס את המצווה. (אם לא נתפוס את הכסא בזמן- נצא מהמשחק). - החשיבות של מיקוד מטרה (אם נרצה לתפוס את כל הכיסאות נשאר בסוף ללא כסא). אם נפעל לאור מטרות מוגדרות
ויעדים ברורים בכל התחומים – בתחום הלימודי, בעבודת המידות, בארגון החיים האישיים, בשבט, בסניף ועוד –
נוכל לממש יותר את מטרותינו. הניסיון לכבוש את כל היעדים בבת אחת יכול להשאיר אותנו בידיים ריקות.