גולשים ברשת (פעולה שניה)

עזרים

 

מהלך הפעולה:

• שלב א’- פתיחה- האינטרנט- טוב או רע?
• שלב ב’- בזבוז זמן והישאבות לתוך האינטרנט
• שלב ג’- עצלנות ורדידות
• שלב ד’- חשיפה מוגברת
• שלב ה’- סיכום- איך מתמודדים?

שימו לב : הפעולה שלפניכם מאד ארוכה חשבו האם כדאי לוותר על חלק מהדיונים, או לחלק אותה.

 

שלב א’- פתיחה- האינטרנט- טוב או רע?

בתחילה כל חניך יקבל 2 פתקים- טוב ורע.

המדריך מרים פתקים עם מילים ומושגים הקשורים לאינטרנט, ועל החניכים להניף את הפתק הנכון לדעתם- האם המושג הוא טוב/רע. (אפשר ליצור דיונים סביב חלק מהמילים.)

לפי הכרעת רוב המשתתפים מחלקים את הפתקים לשתי ערמות- טוב ורע.

בסוף מרימים פתק שעליו כתוב “אינטרנט”. כעת החניכים צריכים להכריע ביחד ולהגיע לתשובה שמתקבלת על כולם.

על פי שיקול דעת המדריך- אפשר לתת לחניכים להגיע לתשובה “אפורה”- ‘הוא טוב אבל…’, ואפשר גם לדרוש מהם לקבל הכרעה האם זה טוב או רע. לפי מה שמתאים לרמת החניכים והדיונים שבשבט.

מילים לדוגמא: פייסבוק, אימייל, ויקיפדיה, גוגל, ynet, ערוץ מאיר לילדים, באבלס, youtube, סרטים לצפייה ישירה, ערוץ 7, פרסומות, פורומים, אנגרי בירדס, קניות באינטרנט, הורדות שירים, נענע משחקים, שיעורי תורה, אתרי היכרויות, תחזית מזג אוויר.

הערה:

בחלק מהמושגים הבאים יש כמה נקודות שיכולות להיות חיוביות אך רק במידה ולא עוברים את הגבול. גם בזה נעורר את הבעייתיות והמורכבות שבכל נקודה וננסה להגיע לנקודות איזון ופתרונות.

כמו כן- אין חובה לגעת בכל הנקודות, חשוב לראות מה רלוונטי לאופי ולרמה של השבט .

בכל אחד מהתחומים כדאי להוסיף סיפור/קטע קצר כדי להמחיש את הדברים (ניתן להיעזר בנספחים שבסוף הפעולה, ולחפש ב…אינטרנט)

 

 

 

 

שלב ב’- בזבוז זמן והישאבות לתוך האינטרנט

מותחים על הרצפה ציר זמן: 10 דקות, 20 דקות, 30 דקות…..110 דקות, 120 דקות, למעלה מ-120 דקות.

שואלים את החניכים שאלות ומטרתם לעמוד על הציר במקום התשובה הנכונה לדעתם.

1. כמה זמן לוקח להכין עבודה כשנעזרים באינטרנט?
2. כמה זמן לוקח להכין עבודה בלי להיעזר באינטרנט?
3. כמה זמן לוקח להעביר קשר לכל השבט דרך המייל/האתר הסניפי?
4. כמה זמן לוקח להעביר קשר לכל השבט בטלפון?
5. כמה זמן לוקח למצוא מידע בנושא שמעניין אותי כשמחפשים באינטרנט?
6. כמה זמן לוקח למצוא מידע בנושא שמעניין אותי כשלא מחפשים באינטרנט?
7. כמה זמן לדעתכם מתאים לגלוש באינטרנט ביום?
8. כמה זמן אתם גולשים בפועל באינטרנט כל יום (פחות או יותר)?

מפתחים דיון:

• בשאלות הראשונות ראינו שהאינטרנט חוסך זמן- בהכנת עבודות, העברת קשר, חיפוש מידע ועוד. מצד שני- הרבה פעמים אנחנו גולשים יותר זמן ממה שתכננו.
  הנה עולה השאלה, האינטרנט חוסך זמן או מבזבז זמן?

נדון ביחס לשאלות 7-8:

• מדוע יש פער בין הדברים? איך קורה לנו שאנחנו גולשים יותר ממה שתכננו?
• כיצד האינטרנט גורם לנו להישאב אליו?
• איזו הרגשה יש לנו כשאנחנו נמצאים באינטרנט יותר ממה שמתאים?
• מי שלא גולש יותר מהמתוכנן- איך אתם מצליחים לעמוד בזמן שקבעתם לעצמכם?

הערה:

אם אין חניכים שגולשים יותר מהמתוכנן- לפרגן בגדול! אבל לשאול האם זה קל או קשה לעמוד בזמן שהקציבו לעצמם? יש פעמים שלא מצליחים לעמוד בזה?

הקפידו גם לפרגן לחניכים שחיים בלי אינטרנט, סוף סוף זו עמדה בריאה לחלוטין.

 

 

 

 

שלב ג’- עצלנות ורדידות

בשלב זה, נספר לחניכים על סטודנט לרפואה שהיה צריך להגיש עבודה חשובה לקראת הדוקטורט, ודחה את הכנת העבודה עוד ועוד… שבוע לפני מועד ההגשה נזכר הסטודנט שטרם התחיל, ולכן רץ מייד למחשב. מיודענו, חיפש כמה מאמרים טובים בנושא, קצת הוסיף, קצת שינה, סידר וערך- ותוך שעה וחצי סיים הסטודנט והעבודה הייתה מוכנה להגשה. לבסוף הוא קיבל ציון גבוה ביותר.

כעת נשאל את החניכים:

• מי היה הולך להיבדק אצל הרופא הזה?
• האם העבודה שהסטודנט הכין הפכה אותו לאדם חכם או לאדם עצלן?

נסכם:

לשימוש באינטרנט יש שתי צדדי מטבע. מצד אחד אנחנו יכולים ללמוד ולקבל הרבה ידע ולהחכים מאוד, אבל מהצד השני, אין שום צורך במאמץ ועבודה הכל זמין, הכל נגיש, חיפוש קצר בגוגל וכל העולם בידינו. לכן ככל שאנחנו יותר מתרגלים לשימוש באינטרנט אנחנו הופכים להיות יותר עצלנים ויותר רדודים.

 

 

 

 

 

שלב ד’- חשיפה מוגברת

מניחים ציור/דגם של בית (עדיף לעשות דגם, שכשזה מוחשי זה יותר מעניין וכיף. אפשר להשתמש בקופסת נעליים.) ומפזרים פתקים עם כל מיני דברים שהחניכים צריכים להחליט האם את זה הם היו מכניסים לבית או לא.

כשמסיימים מסתכלים על הדברים שנשארו בחוץ ושואלים- כשיש אינטרנט, זה באמת נשאר מחוץ לבית? עד עכשיו ראינו שבאינטרנט הכל זמין ונגיש- האם אנחנו רוצים להיחשף לכל הדברים האלה? גם בלי כוונה אפשר להיחשף לדברים לא טובים, ולא תמיד יודעים לעצור את זה בזמן. והדברים האלה בדר”כ לא נשארים רק במסגרת האינטרנט אלא ‘גולשים’ גם לתוך החיים שלנו בלי שנשים לב.

אם יש דרך להראות סרטון- מומלץ להראות את הסרטון הקצר והחזק שבקישור הבא: (מתוך קמפיין של אינטרנט רימון)

מילים לדוגמא- חוסר צניעות, אלימות, שפה גסה, בדיחות, לשון הרע, אנשים זרים, נצרות, ידע כללי, דאר מהיר, מכירות.

דיון-

• היכן באינטרנט אנחנו נתקלים בדברים האלה?
• איך אפשר להימנע מזה, ולהשאיר את זה מחוץ לבית?
• האם קרה לנו שהיה קשה לעמוד בפיתוי?

אם יש דברים שאנחנו לא רוצים שיכנסו אלינו הביתה צריך לחסום אותם. אפשר לא להכניס אינטרנט הביתה בכלל או להכניס אינטרנט עם שירותי חסימה (ע”י אינטרנט רימון/מורשת/שירותי חסימה שונים), עלינו לקבוע כללים שיגנו עלינו וישמרו שלא נגיע ח”ו למקומות לא מתאימים.

 

 

 

שלב ה’- סיכום- איך מתמודדים?

לסיכום הפעולה נחלק את השבט לקבוצות עפ”י הנקודות שדיברנו עליהם בשלב הקודם (בזבוז זמן, רדידות ועצלנות, חשיפה מוגברת). כל קבוצה צריכה להכין רשימת טיפים לשימוש נכון באינטרנט בנוגע לתחום שהיא קיבלה. ניתן ורצוי להיעזר ברשימת הטיפים של הרב יוני לביא שמצורפים בנספחים.

לבסוף, נאחד את כל הרשימות לרשימה אחת, שאותה עליהם להפיץ הלאה בדרך שיבחרו (להכניס לעלון שבת ארגון, לחלק בהופעות, להקריא במפקד, לחלק לכל הסניף, להפיץ בשכונה/עיר/ישוב וכו’).

לסיום, ניתן לחניכים משימה לשבוע הבא: כל אחד מנסה לצמצם את הזמן שהוא משתמש באינטרנט, וכן משתדל ליישם את הדברים שלמדנו בפעולה ולהתנהל עפ”י הטיפים שהם רשמו.

בפעולה הבאה נעשה סבב שבו כ”א יגיד איך היתה לו ההתמודדות, האם הוא הצליח, איך הוא מרגיש כתוצאה מההצלחה/אי הצלחה בהתמודדות, מה עזר לו להתמודד. הכי חשוב- לפרגן, לפרגן, לפרגן ולעודד את החניכים להמשיך ככה!

 

הערה למדריכים:

זה אולי נשמע מפתיע, אבל יש בתוכנו גם אנשים שחיים בלי אינטרנט בכלל. ראינו שבאינטרנט יש דברים טובים ויש דברים רעים, מאד לגיטימי לומר: “לא מדובשך ולא מעוקצך”.

גם אם נצדיק את החיבור לאינטרנט בכך שהוא נדרש לפרנסתם של אנשים רבים, כדאי לזכור שנערים בכתה ח’ לא ממש זקוקים לשירותי האינטרנט והם בעיקר גולשים בו להנאתם.

לכן, אם יש לכם חניכים שבביתם אין אינטרנט, חשוב מאד לתת לכך לגיטימציה ועידוד. אנו מתפללים כל בקר “אל תביאנו ליד נסיון”. העמדה האומרת אני לא לוקח סיכונים כלל חשובה ביותר. חשוב לזכור שעד לפני 15-20 שנה כולנו חיינו בלי הרשת. אפשר לשאול את ההורים, החיים אז לא היו בלתי אפשריים. ילדים הצליחו להכין עבודות, חברים שמרו על קשר, וגם היו משחקים לשחק (אפילו משחקי מחשב…)

אם יש לך מספר חניכים שנמצאים במקום של שלילה מחלטת של האינטרנט, ראוי לייחד את הדיון לשאלה הזו: האם נכון לא להתחבר לרשת בכלל?