חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מי אנחנו >>

הקמה

כ”ט סיוון תשל”ט 

המייסדים

הרב אליעזר מלמד

הסיסמה

תורת חיים בעוז

המטרה

ליצור שינוי בעם ישראל כולו ובפרט בחברה הציונית דתית.
להוסיף קדושה בעם ישראל בכל תחומי החיים.

מהפכת קודש

מהפכה חברתית שהביאה לפעילותם וכוחותיהם של בני הנוער לפועל מתוך קדושה ושמירה על גדרי הצניעות וההלכה.

בחינוך ועשייה

התנועה ממשיכה לגדול, סניפים רבים נפתחים ברחבי הארץ ומגדילים את מהפכת הקודש בחשיבה ובמעשה. גרעיני העשייה מתרחבים 

חזון

לגדל דור עובד השם הפועל להוספת קדושה, לקיום תורה ומצוות בשלמות, לעבודה עצמית, לחיי צניעות ולמעורבות חברתית בדרכו של הראי”ה – דור מנהיג פעיל ואכפתי היוצר שינוי באומה הישראלית כדי לקדמהּ לבניין אריאל.

יעדים חינוכיים

1. תורת ישראל: התנועה תחנך לקיום חיי תורה ומצוות בשלמות, באומה ובפרטים, מתוך יראת שמים ואמונת חכמים בקדושה ובטהרה. התנועה תעודד את חבריה להתמסר לתורה ולגדול בה. חניכי תנועת אריאל ירגילו עצמם לחשיבה הנשענת על הדרך שתורתנו מתווה לנו. גם בעיסוק בעניינים שלכאורה שייכים לעולם החול, יבררו את הדרך שעליהם לפעול בה לאור התורה.

2. ארץ  ישראל: כפי שכתוב בתורתנו, ארץ ישראל ניתנה לנו, לעם ישראל, וממנה לא נזוז. חניכי תנועת אריאל יפעלו לפיתוחה של ארץ ישראל.התנועה תחנך לאהבת הארץ ולהתיישבות בכל חלקיה, במיוחד באלו הזקוקים לחיזוק. כן תחנך התנועה לשירות בצבא ההגנה לישראל כחלק ממצוות כיבוש הארץ ויישובה.

3. עם ישראל: התנועה תחנך לאהבת כל אדם מישראל ולאיחוד בין חלקי האומה. חניכי תנועת אריאל ישתלבו בפעילות המכוונת למעורבות חברתית ובפעולות חסד בהתנדבות, תוך הקפדה מלאה על קיום תורה ומצוות מבלי להתפשר על שום פרט (לפי דרכה של תורה בגאון).

4. ועשו לי מקדש: חניכי תנועת אריאל יפעלו להטמעת תודעת המקדש בתנועה ומחוצה לה (לדוגמה: עלייה להר הבית – כל אחד לפי פסקי רבותיו, השתתפות ב’סיבוב שערים’, שבוע מעמדות, לימוד משותף של נושאים מעולם המקדש ועוד) כחלק מייעוד התנועה לקירוב הגאולה השלמה ולהגבהת הקומה הרוחנית בעם ישראל.

5. קבלת אחריות והנהגה: התנועה תכשיר את חניכיה למסוגלות להנהגה מתוך חינוך ליזמה, לקבלת אחריות, לעשייה, להבעת רעיונות ודעות בכתב ובע”פ. החניכים יפנימו כי ‘אין הדבר תלוי אלא בי’ ויבינו שזכותם וחובתם לפעול כדי שהדברים יצאו מן הכוח אל הפועל, ואת עשייתם כולה תנחה דרך התורה.

6. בניין היחיד למען בניין הכלל: האדם נברא בצלם א-לוהים כיאה לייעודו. הוא ניחן בכוחות שמיוחדים לו ומאפשרים לו לפעול למען בניין הכלל. עליו לפתח כוחות אלו בדרך התורה. התנועה תחנך את חבריה לפיתוח האישיות: להגברת המודעות האישית, לתיקון המידות ולחיזוקן, להכרה בכוחות המיוחדים לכל אחד, ולגילוים בפועל בעשיית הטוב למען כלל החברה. 

7. כולנו עם אחד: מתוך מחויבות כלפי החברה כולה, התנועה תקבל כל חניך לשורותיה ותפתח סניפים בכל מקום שתידרש, ובתנאי שהמבקשים ידעו מה הם עקרונות התנועה וישאפו להגיע אליהם גם אם בהווה המרחק בינם ליעד גדול. חניכי התנועה יעסקו בהסברת דרך התנועה בדרכי נועם ובתבונה, במפגשי פנים אל פנים ודרך אמצעי התקשורת השונים, ובכללם רשתות האקטואליה והחדשות (חניכים שמשתמשים ברשת).

8. יצירת תרבות יהודית: חניכי תנועת אריאל יפעלו ליצירת תרבות יהודית בכל התחומים:   באמנות, במוזיקה, בקולנוע, בספרות ובתקשורת ועוד. תרבות שיונקת את השראתה מהנשמה הא-לוהית שבאדם, ומטרתה להוסיף קדושה בעולם.

9. קדושת חיי אדם: התנועה תחנך להכרה בקדושת חיי אדם ולמחויבות לשמירה עליהם. התנועה תפעל להעלאת המודעות לקדושת חיי האדם גם בחברה הכללית-ישראלית.

10. והצנע לכת: התנועה תחנך לדרך חיים שמתאפיינת בפשטות ובצניעות, שתיהן ערכי יסוד שכוחם רב בפיתוח המידות. כן תחנך התנועה לפעילות בצניעות ובקדושה, תוך הענקת כלים להתמודדות נכונה עם אתגרי הצניעות המאפיינים את גיל הנעורים. לפיכך, ומשום שדרכי החינוך וההגשמה של הבנים שונות מאלה של הבנות, התנועה תקיים את כל מפעליה בשתי מערכות נפרדות: אחת לבנים ואחת לבנות.

סמל התנועה

הסמל כורך בתוכו את שלושת היסודות המשלימים את בניין האומה:
עם-ישראל, היושב בארץ-ישראל וחי לאורה של תורת-ישראל.
התורה מיוצגת בצורת לוחות הברית, ובתוכם הדגל, סמל לעם-ישראל ושרטוט מפת ארץ-ישראל.

תחת שרטוט הסמל ושמה של התנועה, רשומה סיסמת התנועה “תורת חיים בעוז”.

הסמל עוצב על ידי נינו של הרב קוק זצ”ל, הרב מיכאל רענן בהיותו מדריך בתנועה בשנותיה הראשונות.

המנון

לָעַד חַיָּה בִּלְבָבֵנוּ
הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה
לָשׁוּב לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ
עִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה

 

שָׁמָּה נַעֲמֹד לְגוֹרָלֵנוּ
אַב הָמוֹן קָנָה
שָׁמָּה נִחְיֶה אֶת חַיֵּינוּ
חַיֵּי עֲדַת מִי מָנָה

 

שָׁמָּה נַעֲבֹד אֱלֹקֵינוּ
בְּחֶדְוָה בְּגִילָה וּבִרְנָנָה
שָׁמָּה נַעֲלֶה לִרְגָלֵינוּ
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה

 

תּוֹרַת חַיִּים חֶמְדָּתֵנוּ
מִפִּי עֶלְיוֹן נִתָּנָה
נֶצַח הִיא נַחֲלָתֵנוּ
מִמִּדְבָּר מַתָּנָה

שמות השבטים

לכל שם יש משמעות ייחודית שמשקפת קומה מסוימת בבית המקדש:

כיתה ג' שבט גלעד

בית המקדש כמקום השראת השכינה בעם ישראל "גל ועד לאומות העולם שהשכינה שורה בישראל"

כיתה ד' שבט דביר

בית המקדש כמקום בו היה קשר ישיר עם רבש"ע. "וישמע את הקול מידבר אליו מבין שני הכרובים"

כיתה ה' שבט הראל

בית המקדש כמקום שמסמל את מסירות הנפש של עם ישראל על דבר ה' כפי שבא לידי ביטוי במקום העקדה. "ויקרא למקום ה' יראה אשר יאמר בהר ה' (הראל) יראה"

כיתה ו' שבט נווה

בית המקדש כמקום שבו השלמות החיצונית הנוי והיופי משלימים את השלמות הפנימית הרוחנית

כיתה ז' שבט מעוז

בית המקדש מבטא את הקשר בין עם ישראל לקב"ה שהוא, המעוז, המבצר של עם ישראל

כיתה ח' שבט נחלה

בית המקדש מהווה קומה נוסף של חיבור בין עם ישראל לקב"ה . במדרש כתוב שלארבעה דברים קרואים נחלה: ארץ ישראל, עם ישראל תורת ישראל ובית המקדש "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" על גב שלושת הקומות של העם, הארץ והתורה – באה קומת בית המקדש שמחברת בין השלושה לבין הקב"ה

ציר זמן

היסטוריית תנועת אריאל לאורך השנים:

היווסדות התנועה

בסיוון התשל"ט הוקם הסניף הנפרד הראשון של תנועת בנ"ע, סניף בין החומות. בעקבותיו הוקם סניף גבעת שאול בנים. סניף זה לא נכלל בתנועת בני עקיבא.

הקמה רשמית

כשנה לאחר פתיחת סניף גבעת שאול בנים, הוקמה תנועה חדשה- תנועת הנוער אריאל!

הסניף הראשון שהוקם בתנועת אריאל!

סניף גבעת שאול- בנות היה הסניף הראשון שהוקם לאחר הקמת התנועה באופן רשמי!

מאמר של הרב רמר על תנועת הנוער הלאומית

את המאמר ניתן למצא כאן במאגר ההדרכה

הכרה של משרד החינוך בתנועה

הטמעת הסלוגן "תורת חיים בעוז"

שינוי צבע חולצת התנועה

מתכלת כמו של בני עקיבא, לכחול כהה

הקמת החב"ב התנועתי

הקמת גרעיני עשיה

שינוי שמות השבטים

החל משנת תשעד שונו שמות השבטים, כאשר השמות החדשים מבטאים ציפייה לגאולה ולבניין בית המקדש השלישי. בכל שם מופיעה אות שמציינת את שכבת הגיל של החניכים

תחלופת מזכ"לים

לאחר 16 שנות מזכ"לות פרש יוסי ורדי, והתמנה סגנו- דביר עמיאור לתפקיד- מזכ"ל התנועה.
סיוון ה'תשל"ט
סיון התש"מ
סיוון התש"מ
ה'תשנ"א
ה'תשס"א
ה'תשס"ד
ה'תשס"ד
ה'תשס"ט
ה'תשע"ג
מסע טו בשבט התשע"ד
כסלו התשעח
דילוג לתוכן