לאן אנחנו רצים? (פעולה)

מטרת הפעולה:

החניכים יבינו שלפעמים יש צורך בהפסקה כדי לעשות חשבון נפש, סדק ביומיום כדי שהחיים שלנו לא יעברו כך סתם בלי שננצל אותם כמה שיותר ונפיק מהם את הכי טוב שאפשר

עזרים:

• שיר (נספח 1)
• ערימת דפים מוכנים למשחק הראשון
• פתק לתופסת
• כדור
• הקטע של יוני נתניהו (נספח 2 )

הנספחים נמצאים לאחר הפעולה ובקבצים המצורפים בצד העמוד.

שלב א':

מחלקים את השיר "חשבון נפש" של שמעון ישראלי (נספח 1), ונותנים למי שרוצה להגיב עליו , שיהיה יותר נקודה למחשבה. נחזור אליו בסיכום הפעולה.

שלב ב'

1) המדריך מציג בפני החניכים ערימת דפים, ואומר להם שאחרי שהוא מעביר הוא שואל על זה שאלה. הוא מציג אותם אחד אחד (מעלה אותם) כשבצד שממש מולם כתוב כל מיני מילים אקראיות (מילה על כל דף) בצורה גדולה שתתפוס את העין. בצד השני של הדף (הם יכולים לראות רק כשמרימים את הדף) יש שאלה (רק בשלושת הדפים האמצעים) שכתובה בצד למעלה. בפעם פעמיים הראשונות החניכים לא יראו את זה וכשנשאל מה התשובה החניכים לא יבינו מה השאלה פה.

2) משחקים תופסת עם החניכים ובזמן שכולם משחקים אחד המדריכים מניח פתק קטן ולא בולט מידי שכתוב בו "מי שנתפס- מנצח" החניכים יהיו מרוכזים במשחק לא יראו את הפתק וימשיכו לברוח. עד שאחרי יחסית הרבה זמן אחד החניכים יראה את זה ויגלה שהם סתם ברחו כל הזמן.

3) נותנים לחניכים משימות שתלויות בזמן – להסתדר לפי: מידת נעלים, חודש לידה, שם, שם משפחה, מספר אחים..

4) שעון: מעבירים כדור במעגל כאשר יש מישהו שיושב באמצע וסופר חצי דקה. אחרי חצי דקה מי שבאמצע מוחא כף ומי שהכדור אצלו פסול ומתיישב עם רגל קדימה כך שמי שנמצא מימינו כל פעם שמעביר את הכדור צריך לדלג מעל הרגל שלו. וכך הלאה, עד שנשאר מישהו אחד עומד- המנצח.

שלב ג':

מקריאים את הקטע של יוני נתניהו (נספח 2)

מסבירים אותו לחניכים ושואלים אותם מה הם חושבים עליו , דנים עליו ..

• האם אתם חושבים שהוא צודק?
• האם אתם מסכימים אתו?
• מה אתם חושבים שאפשר לעשות בשביל שלא נגיע למצב שאנחנו מבזבזים את חיינו סתם?
• האם אתם באמת חושבים שצריך לנצל כל רגע בחיים שלנו?

לסיכום:

נחזור רגע להתחלה,

בתחילת הפעולה קראנו שיר – השיר מדבר על בן אדם שלא מוצא שום דבר משמעותי בחייו. הוא מסתכל על כל תקופה ומנסה למצוא בה משמעות כלשהי, אבל לא מצליח. הכל נראה לו רגיל מידי .

במשחקים רצינו לראות אם אתם מצליחים לשים לב לפרטים הקטנים. לפעמים בחיים שלנו אנחנו מתנהגים כמו חרקים, רצים ומנסים להספיק כמה שיותר אבל בעצם לא משיגים כלום, אנחנו צריכים לדעת לעצור ולהסתכל סביב ובאמת לנצל כל רגע לטוב ולא סתם לרוץ אותו.

אותו דבר בשני המשחקים האחרונים. יש לנו זמן קצוב בעולם הזה ואם לא ננצל אותו כמו שצריך ונדע אולי גם לעצור לפעמים, להסתכל מסביב ולראות שאנחנו באמת מפיקים את הכי טוב שאנחנו מסוגלים הוא יברח לנו מבין הידיים ויגמר בלי שום דבר משמעותי מספיק. אנחנו חושבות שהקטע של יוני מסכם את כל מה שעברנו בפעולה . אנחנו צריכים לשאוף להיות בדיוק מה שיוני כתב, לנצל כמידת יכולתנו את תקופת חיינו. ובאמת להשתדל למצות אותם עד תומם.