מטרות הפעולה:
-
להעלות את המודעות של החניכים למשמעות האמתית של חוק ההסדרה ולמטרתו
-
להיות ראשונים בשרשרת של העלאת המודעות, בתקווה שהחניכים יעבירו את המידע הלאה למעגלים האחרים שלהם, וכך זה ימשיך ויופץ.
עזרים:
-
דגל לכל קבוצה למשחק כיבוש הדגל.
-
מילון עברי למשחק של המילון.
שלב א'
מתודת פתיחה לחימום: משחק כיבוש הדגל – מחלקים את הקבוצה ל-2 תתי קבוצה, ונותנים לכל קבוצה דגל. על כל קבוצה להקים לעצמה שטח – בסיס שבמרכזו נמצא הדגל שלה. אם מישהי מקבוצה אחת נתפס בשטח של הקבוצה השנייה, היא נחשבת שבויה. ניתן לערוך חילופי שבויים, או לערוך מבצע להצלתה וחטיפתה מידי הקבוצה היריבה. המשחק מסתיים כאשר אחת הקבוצות מצליחה לגנוב את הדגל של הקבוצה היריבה.
לתשומת לב: צריך שטח מספיק גדול, אפשר לעשות את בלילה, זה מאתגר ומשדרג את המשחק.
שלב ב':
נותנים לחניכים רקע היסטורי על חוק ההסדרה:
בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין ממלכת ירדן ובין מדינת ישראל לאחר מלחמת העצמאות של ישראל, נקבע כי אזורי יהודה ושומרון יהיו בתחומה של ממלכת ירדן, כלומר שטח ערבי. הגבול בין שתי המדינות סומן על המפות בקו ירוק, וכך הוא מכונה מאז. בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, הצטרפה ירדן למצרים ולסוריה, ותקפה את ישראל באזור ירושלים ולכל אורך הגבול. בסיום המלחמה ישראל כבשה את כל שטחי יהודה ושומרון, כולל העיר ירושלים, שמאז מלחמת העצמאות חצה אותה הגבול בין ישראל לירדן. אך גם לאחר שישראל כבשה שטחים אלו, לא החילו עליהם ריבונות ישראלית. בעקבות כך, החלו פלסטינים לטעון שהשטחים שייכים להם, והתושבים היהודים שחיים שם דורשים ריבונות ישראלית על האזור כדי להוכיח שהשטחים שייכים לישראל.
דוגמה לכך היא בשנת 2012 כאשר החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקיים את הוראת בג"ץ, לפיה צריך לפנות חמישה בתים משכונת האולפנה בבית אל. זאת, משום שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית. כדי למנוע את הריסת הבניינים ופינוי המשפחות שגרות בהם, הגיש חבר הכנסת זבולון אורלב ממפלגת "הבית היהודי" וקבוצת חברי הכנסת את הצעת חוק ההסדרה שנועדה לעקוף את פסיקת בית המשפט ולאשר את המשך המגורים בבניינים שבלב הסערה. החוק נדחה, והועלה שוב להצעה בשנת 2016 בעקבות סיפור עמונה, והפעם הוא עבר.
שלב ג'
נביא שתי כתבות שמביעות דעה בעניין חוק ההסדרה, אחד מוטעה ואחד שמבין את האמת:
כתבה של נפתלי רז שמעוות את החוק וגורם לאי הבנה אמתית של החוק –
http://on-the-left-side.org.il/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%92%d7%96%d7%9c/
כתבה של עורך דין יוסי פוקס שמביע את עמדתו בעניין מדייק ומבין את משמעות החוק –
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/848/111.html
אחרי שקוראים את הכתבות, נפתח דיון בנושא – מי לדעתם צודק והאם באמת חוק ההסדרה הוא כיבוש של הישראלים על הפלסטינים?
שלב ד':
מתודה שניה: משחק המילון – מוציאים מתנדב אחד מהחדר. בינתיים החניכים שבתוך החדר בוחרים מילה מסובכת ולא מוכרת כגון: אמודאי – מי שצולל מתחת למים בעזרת בגד מגן מיוחד ומיכל חמצן כדי שיוכל לנשום במים. כל חניך ממציא הגדרה שונה מההגדרה של המילון חוץ מחניך אחד שיגיד את ההגדרה האמתית. קוראים לחניך שיצא להיכנס, ואומרים לו את המילה שבחרנו. מתחילים סבב שבו אומרים לו את ההגדרות ועליו לנחש מה ההגדרה הנכונה למילה. הוא יכולה לעשות זאת בעזרת הורדת חניכים או על ידי ניחוש ישיר מי אמר את האמתי.
שלב ה':
נקריא לחניכים את ההגדרה של חוק ההסדרה:
"בעלי המקרקעין המקוריים" – מי שרשומים בספרי המקרקעין ביהודה ושומרון כבעלים על חלקות המקרקעין שעליהן הוקם יישוב מוסדר או יורשיהם על פי צו ירושה או על פי דין; |
"החטיבה להתיישבות" – החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית; |
"הממונה", "נכס נטוש" – כהגדרתם בצו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (אזור הגדה המערבית) (מס' 58), התשכ"ז–1967[1]; |
"המפקד הצבאי" – מי שנטל את כל הסמכויות השלטוניות לפי סעיף 3 למנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט (יהודה והשומרון) (מס' 2), התשכ"ז-1967[2]; |
"הפקעה" – הפקעת מקרקעין לצרכי ציבור; |
"ישוב מוסדר" – ישוב, על כלל המחוברים הקיימים בו, לרבות בנייה ונטיעה ותשתיות אזרחיות וביטחוניות, שהוקמו בהם עד למועד תחילתו של חוק זה; |
"צו" – דבר חקיקה של המפקד הצבאי בשטחי יהודה ושומרון; |
"קרקע חלופית" – קרקע בשווי שלא יפחת משווי הקרקע המקורית, שתינתן לבעלי המקרקעין המקוריים בתמורה לקרקע המקורית, במקרקעין שהם אדמות ונכסי המדינה כהגדרתם בצו בדבר מינויים וסמכויות לפי חוק השמירה על אדמות ונכסי המדינה (יהודה והשומרון) (מס' 1006), התשמ"ב–1982, ואשר ייעודה חקלאי; |
"קרקע מקורית", "מקרקעין מקוריים" – חלקה אחת או מספר חלקות במקרקעין עליהם הוקם ישוב מוסדר; |
"השר" – שר הפנים. |
לפי ההגדרה אנו רואים שחוק ההסדרה נוגע ליישובים שנבנו על קרקע שחשבו ששייכת למדינה, ורק לאחר בניית היישובים התברר שהשטח הוא שטח פרטי השייך לפלסטינים. מבהירים את הנקודה הזאת לחניכים.
מקשרים את המשחקים- כיבוש הדגל נתן הרגשה של שייכות של שטחים והבנה בסיסית של מה זה שטח ששייך למישהו והם נותנים לאחרים להיות בו. – משחק חימום.
במשחק המילונים ראינו שמושג אחד אפשר לפרש בכמה דרכים, שרק אחד מהם הוא הפירוש האמתי. מכאן המשכנו להבין את הפירוש האמתי של חוק ההסדרה.
לסיכום:
מסבירים להם את החשיבות של הבנת החוק, ומבקשים מהן לדון בעניין גם עם המשפחה והחברים כדי להגביר את המודעות לאמת של חוק ההסדרה, בתקווה שהדעות של האנשים ישתנו ויבינו את חשיבות החוק.