מתוך החוברת: "עם הנצח"

נושא: אישי התנ"ך
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה)
רמת פעילות: קלילה

בין הבתים- פעולה ראשונה בנושא: תקופתו של דניאל (פעולה)




מתאים ל: שבת 


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


הקשיים בתקופת דניאל ,הגלות


תקופת שיבת ציון


 


 




 


1. החניך יתוודע לתקופת "בין הבתים" (בית ראשון ובית שני) שדניאל פעל בה.


2. החניך יבין את הקשיים שהעמידה התקופה המדוברת בפני העם בכלל ובפני דניאל וחבריו בפרט.


3.החניך יכיר בגדולתם של דניאל וחבריו בעמידתם העיקשת על אמונת אבותיהם בגוב


הגלות הבבלית.


 


 






– כדור


– ספרי תנ"ך


– עותקים מוגדלים של המכתב


– כרטיסי מילים להשלמת המכתב


– לוח/גיליון נייר וכלי כתיבה תואם


– כרטיסי פסוקים


– תלבושות למשחק התפקידים


– עיתונים ישנים, מספריים, דבק, טושים


 




 




המדריך יפתח ויאמר לחניכים כי כפי שראינו בפעולת הפתיחה,


העם היהודי לא החל את דרכו בקום המדינה, אלא זמן רב קודם לכן.


ההיסטוריה היהודית היא שרשרת העשויה חוליות חוליות של אמונה וגבורה החל באברהם אבינו ועד ימינו אנו.


בחודש הארגון השנה נעסוק בדמות מיוחדת מאוד בהיסטוריה היהודית, דמותו של דניאל.



המדריך יעמיד את החניכים במעגל ויחזיק כדור וישחק עם החניכים במשחק הכדור "21" .


משתתפי המשחק עומדים במעגל. עליהם לזרוק את הכדור איש לרעהו תוך ספירה עד 21.


משתתף שלא תפס את הכדור נכנס לתוך המעגל ומטרתו לתפוס את הכדור.


אם תפס – הזורק נכנס לתוך המעגל ומטרתו לתפוס את הכדור. הפעם נוסיף כלל מאתגר לתפיסת הכדור:


בכל פעם שכדור מגיע לחניך עליו לציין, מיד עם הגעת הכדור לידיו,


פרט הידוע לו על אודות דניאל ותקופת פעילותו (חורבן בית ראשון וגלות בבל).


חניך שלא הצליח לחשוב במהירות על פרט כזה ולא השיב,


נכנס למרכז המעגל ומנסה לתפוס את הכדור העובר מעל ראשו, עד שיחליפו אחר…


 


מדריך, שים לב! מטרת משחק הפתיחה היא לעזור לחניכים להצטמצם מהנושא "הגדול",


 כפי שהוצג בפעולת הפתיחה הסניפית ולהתמקד בנושא הפרטי של השבט.


פרטי המידע שיעלו החניכים במהלך המשחק, יעזרו לך לעמוד על היקף ידיעותיהם בנושא ולעורר בהם עניין.


חשוב לתת חיזוקים לכל מי שיודע ולו משהו על הנושא מכיוון שלא סביר להניח שהנושא נלמד בבית-הספר.


מסיבה זו וכדי לאפשר לחניכים להצליח ולהשיב,


נסביר להם לפני תחילת המשחק שכל תשובה הקשורה בסיפורי חורבן בית ראשון, הגלות,


 דניאל וחבריו, דניאל וקורות חייו – תתקבל, ולכן כדאי להם לדלות מן הזיכרון מבעוד מועד כל פרט הידוע להם.


רצוי שמדריכים היכולים להתכונן מראש ינחו את החניכים לקראת הגעתם לפעולה לאסוף מידע בנושא דניאל ותקופת החורבן


(דרך הורים או אחים גדולים) כדי שיצליחו במשחק הפתיחה של הפעולה.


הנחיה שכזו הניתנת מראש, תאפשר גם לחניכים חלשים חברתית או לימודית להראות את כוחם במהלך המשחק.


 (אותם במיוחד נעודד להתכונן לקראת הפעולה.)



בתום כמה מעברי כדור ותחלופה של העומד באמצע, נעצור את המשחק ונחזור למליאה השבטית.


חשוב לעצור את המשחק (כל משחק) רגע לפני שהחניכים ירגישו מיצוי ורוויה ממנו.


נשחזר עם החניכים את עיקרי המידע שהעלו במהלך המשחק.


 זו ההזדמנות לאפשר לחניכים להוסיף (בנחת וללא מתח המשחק) מידע נוסף שברשותם.


 





המדריך יספר לחניכים כי למזלנו, ממש לאחרונה נחשף בחפירות ארכיאולוגיות מכתב ששלח אהובי-ה,


אחד הנערים שנלקחו בשבי לבבל לאחר חורבן בית ראשון, למשפחתו שנותרה בארץ.


 בשל יושנו של המסמך נמחקו מקצת המילים מן הקלף שנכתב עליו.


המדריך יחלק את החניכים לקבוצות בנות כחמישה חניכים כל אחת וייתן לכל קבוצה עותק של המכתב,


 וספר תנ"ך או צילום של פרק א' מספר דניאל (המופיע בחלק הכתובים של התנ"ך).


על החניכים לקרוא את המכתבים וללמוד מתוכם:


lמה היו תנאי התקופה;


lאילו קשיים עמדו בפני הגולים לבבל ובפני הנותרים בארץ.


לצורך ביצוע המשימה יש להיעזר בפרק א' בספר דניאל שנתנו לחניכים. כן רצוי להיעזר במדריך.


(לשם כך, על המדריך להעמיק את ידיעותיו בנושא דרך עיון בפרק – הכתוב והפרשנים, לפני הפעולה,


וכן בקריאת דף המידע [נספח 1]). קבוצה שמסיימת ראשונה להשלים את המילים החסרות במכתב,


לספר על תנאי התקופה ולמנות את הקשיים שעמדו בפני העם, היא הקבוצה המנצחת.


השלמת המילים תעשה בשבת באמצעות כרטיסיות מילים מוכנות שהחניכים יצטרכו לשבץ במקום המתאים על-פי כתב החידה


(אפשר בעזרת סיכה משרדית) (נספח 2). ביום חול החניכים יכולים לכתוב בעצמם את המילים.


הסב את תשומת-לבך לעובדה כי בין המילים המוצעות קיימים גם 'מסיחים' (מילים שאינן מתאימות)


כדי לאתגר את החניכים במציאת המילים הנכונות.


 



מדריך, שים לב! אפשר, כמובן, להכין רק שני עותקים של המכתב או אפילו עותק אחד ולתת לכל הקבוצה להתמודד עמו יחד.


הכול בהתאם למספר החניכים ולאופי הקבוצה.


 






























* בספר דניאל כתוב "ומקצתם יעמדו לפני המלך" (דניאל א', ה'). על המדריך לסייע לקבוצה להבין את משמעות הביטוי.




לאחר השלמת המכתב יחזור המדריך על השאלות שהחניכים התבקשו לענות עליהן במהלך השלמת המכתב:


מה היו תנאי התקופה? אילו קשיים עמדו בפני הגולים לבבל ובפני הנותרים בארץ?




התשובות עוסקות בכמה היבטים:


קשיים פיזיים: איבוד הבית והרכוש


קשיים רגשיים: המרחק מהמשפחה ומהבית, ניתוק בין בני משפחה


קשיים אמוניים: תחושת חורבן וייאוש, רפיון באמונה בקב"ה


קשיים דתיים: יהודי שרוצה לשמור תורה ומצוות והדבר נאסר עליו,


 וכן מי שהכיר מציאות של קשר עם הקב"ה דרך בית המקדש אינו יודע כיצד מתקרבים לקב"ה כשבית המקדש חרב!


 



מדריך, שים לב! ביום חול, רצוי לרשום על לוח או על גיליון נייר את הדברים כדי שיעמדו לנגד עיני החניכים עד סוף הפעולה


 ואף בפעולות הבאות.


יהיה אפשר, לדוגמה, להשתמש במה שהחניכים כתבו כדי להשוות את קשיי התקופה המדוברת לקשיי זמננו.


 ללוח כזה יכולות להתווסף גם נקודות אחרות מהלימוד ומהפעילות במהלך החודש,


כאלה שתרצה שיהיו "לנגד עיני החניכים" בבחינת "טוב מראה עיניים ממה שנאמר לפני שבועיים"…



נבקש מהחניכים לעצום עיניים ולדמיין את עצמם במקומו של אהובי-ה, רחוק מביתו, מארצו ומכל מה שהוא מכיר,


בלי לדעת מה צופן לו העתיד.


המדריך יבקש מהחניכים לנסות ולהעלות בדמיונם מחשבה או הרגשה החולפת במוחו או בלבו של אהובי-ה בעקבות הגירוש מביתו,


העברת נחלתו לזרים והגלייתו לארץ נכרייה.


מטרת ההפעלה הזו – לעורר בחניכים הזדהות רגשית עם בני דור החורבן עד כמה שהדבר ניתן.


מלבד זאת, חוויית החורבן עשויה בהחלט להזכיר משהו מחוויות החורבן,


 העקירה והגירוש שחוו חניכינו מרחוק ומקרוב במהלך הקיץ האחרון.


אם יעלו החניכים רעיונות הקשורים לימינו אנו – מה טוב. נאפשר להם לדבר ולחוות.


עם זאת אין צורך ליצור את החיבור בצורה מאולצת או להציף רגשות בקרב החניכים באופן יזום.


 



 




המדריך יציג לפני החניכים את שלושת הפסוקים הבאים מתוך ספר דניאל,

בשלב ראשון כדאי לחלק לכל זוג פסוק אחד מתוך השלושה (נכין כרטיסי פסוקים בהתאם לגודל השבט);


ויבקש מכל זוג להגדיר על אילו תכונות של דניאל אפשר ללמוד מן הפסוק שבידיהם.


נחזור למליאה השבטית ונשמע מה העלו הזוגות בחכת לימודם מתוך הפסוקים.












לאחר שנעמוד על תכונותיו המיוחדות של דניאל (חכם, נבון, צדיק במעשיו ובמידותיו, בעל רוח הקודש ועוד),


נשאל את החניכים: דניאל נמצא בביתו של נבוכדנאצר מלך בבל, המנסה להטמיעו בתרבות הבבלית ולהפכו ליועץ למלך.




  • האם התכונות הללו שפגשנו בדמותו יכולות לעזור לו או להזיק לו בחייו בגלות, בביתו של נבוכדנאצר?


  • האם השהות בבית המלך היא משום סיכון או משום פתח הצלה עבור דניאל?!

בתום הדיון המדריך יגיע עם החניכים למסקנה שהתשובה מורכבת:


מצד אחד המלך פורש את חסותו על דניאל והדבר מגן על גופו, אך מצד שני הוא מסכן את רוחו ואת קרבתו אל הקודש.


דניאל מקפיד לקיים מצוות ובכך שומר על עצמו מבחינה רוחנית, אך אם המלך יגזור על קיום מצוות,


יהיה מצבו של דניאל מסוכן במיוחד בשל קרבתו היתירה למלך.


 





המדריך יספר לחניכים את הסיפור על סירובם של דניאל וחבריו לאכול מפת-בג המלך


(פתבג = אוצר מזונו של המלך שכלל, כמובן, בשר לא כשר ויין נסך).
סיפור זה מופיע בספר דניאל בפרק א', פסוקים ה'-י"ז.


חשוב שהמדריך יקרא את הפסוקים בעצמו לפני הפעולה ובפעולה יציג את הסיפור במילותיו שלו:


המלך ציווה לשריו כמה כללים בעניין האופן שבו עליהם לנהוג בנערים שהובאו מיהודה,


 וזאת כדי להפכם ליועצים מעולים ולהשכיחם את המקום שבאו ממנו.


 אחד הציוויים הללו היה להאכיל את הנערים מן המזון המוגש לשולחנו, כלומר מפת-בג המלך.


דניאל מסרב "להתגעל",


כלומר להיטמא באכילת טרף ולכן הוא מתכוון לפנות אל שר הסריסים ולבקש ממנו שלא ייתן לו ולחבריו את המזו


ן שציווה עליהם המלך אלא זרעונים ומים בלבד.



חשוב להדגיש כי בכך מבקש דניאל משר הסריסים להפר את פקודת המלך.


זהו מצב רגיש מאוד בגלל מעמדו הנחות של דניאל לעומת שר הסריסים.


 זה עלול בקלות רבה להלשין על דניאל ועל חבריו ולהביא למותם כיוון שבוודאי יעדיף למצוא חן בעיני המלך מבעיני דניאל.



ננסה לחדד דרך משחק תפקידים את עצמת ההתלבטות שעמדה בפני דניאל וחבריו בבקשתם משר הסריסים.


המדריך יבקש שני מתנדבים שמוכנים להשתתף במשחק תפקידים. הוא 'ימנה' אחד מהם להיות דניאל,


וחברו – לנער אחר המנסה להניא את דניאל מ"עשיית מהומות" ומפנייה אל שר הסריסים, בטענה שהוא מסכן את כולם לשווא.



מדריך, שים לב! | משחק תפקידים יכול להיות כלי מתודי מהנה מאוד אם מקפידים על הכללים הבאים:


lיש לבקש מהחניכים להתנדב ולא לנדב אותם; מניסיון,


מי שבא מרצונו למשחק תפקידים 'ייכנס' לדמות טוב יותר ממי ששידלו אותו לכך.


lכאשר המדריך מספר לכל אחד מהמתנדבים על אופי הדמות שהוא נועד לה עליו


"לחמם אותו" קודם-לכן ולתת לו רעיונות למחשבות ולהרגשות העשויות למלא את לבו .


למתנדב שמשחק את דניאל, לדוגמה, אפשר לומר ש"הוא לא מסוגל לדמיין את עצמו מכניס לפיו בשר טמא;


שזהו חילול ה' שבנים לעם הנבחר ייטמאו כך ושאינו יודע איך הקב"ה יסלח לו אם לא יעשה משהו בנידון."


למתנדב האחר אפשר לומר ש"גם הוא לא מסוגל להכניס לפיו בשר טרף אבל הוא סבור שאם דניאל יפנה לשר הסריסים,


 זה עלול להלשין עליהם למלך והמלך יצווה להרוג את כולם וזה יהיה חילול ה'. ובכלל,


הקב"ה הוא זה שהביא אותם למצב הזה אז כנראה שזה רצון ה'."


lרצוי להכין מבעוד מועד "אביזר תחפושת" לכל אחד מהשחקנים, שוב, במטרה להכניס אותם לאווירה.


לדוגמה: שתי כיפות גדולות, גלימות, תג ועליו שם הדמות וכו'.



תוך-כדי משחק התפקידים, כאשר הטיעונים מתחילים לחזור על עצמם,


אפשר לתת לחניכים אחרים להחליף את המתנדבים הראשונים ובכך להעשיר את הדיון בטיעונים נוספים.


כמו-כן, נוכל לעודד את כל החניכים


להתערב בדו-שיח שבין דניאל לחברו בתור קולות רקע. המדריך יכול גם "לזרוק מן הצד" הערות "מחממות" כגון:


"דניאל, הבחור הזה מחלל שם שמים – הוא כבר שכח מאיפה הוא בא,


אז מה יקרה לו בהמשך?!"


ולמתנדב השני:


"דניאל עלול לגרום לכך שכולכם תמותו! הוא לא מבין שזה פיקוח נפש! הוא מורד במלכות!";


 "תגיד לו שיתעורר! בית-המקדש חרב! כל אחד צריך לדאוג להישרדותו, זה רצון ה'!"



כשנרגיש שהחניכים העלו את כל הטיעונים האפשריים נערוך דיון עם שאר החניכים תוך כדי שאילת שאלות מנחות:


מי מהצדדים צודק לדעתכם? האם באכילת אוכל לא כשר יש חילול ה' או לא? האם ראוי למסור את הנפש על דבר כזה או לא?


דיון זה לא חייב להגיע בסופו של דבר להכרעה אלא רק להעביר לחניכים את עומק הדילמה האמתית שעמדה לפני דניאל וחבריו.


(שימו לב, איננו דנים כעת בגדר ההלכתי של המושג 'קידוש ה'',


אלא באופן שבו נתפש המעשה בעיניהם של דניאל וחבריו ובעיני מי שצפו בהם ובחנו את דרכי פעולתם.)



המדריך יסכם את הפעילות ויאמר לחניכים שמצד הדין באמת לא הייתה חובה להסתכן במקרה זה כיוון שמדובר בפיקוח נפש.


אולם דניאל, למעלתו הגדולה, פשוט לא היה מסוגל להעלות על דעתו ולו סטייה קטנה מקיום המצוות.


הוא הרגיש מחויב להימנע מלהתגעל במאכל המלך כדי שלא לפתוח פתח קטן שבקטנים לאפשרות של חיבור יתר עם הבבלים ובעקבות כך התבוללות, ולכן היה מוכן למסור את נפשו על כך. (הרחבה בנושא ניתן לראות בספר "מור והדס" של הרב יגאל אריאל.)



המדריך יספר לחניכים את סופו של הסיפור: דניאל פנה אל שר הסריסים, והקב"ה אמנם נתן את חינו בעיניו. עם זאת,


 אמר לו השר שהוא חושש שאם ייראה המלך את פני הנערים שרזו מחמת התזונה הדלה, יהרוג אותו.


 דניאל מבקש ממנו לעשות ניסיון רק למשך עשרה ימים, ושר הסריסים מסכים. הקב"ה עושה לדניאל ולחבריו נס!


הנערים שלא נגעו בפת-בג המלך היו הבריאים והיפים מבין שאר הנערים!


 





פגשנו את תקופת פעילותו של דניאל על כאביה ועל אתגריה. ניסינו לחוש במעט,


בכוח הדמיון והחוויה, ממצוקות החורבן והגלות, ולמקם את דניאל, הנושא תכונות מיוחדות,


בתוך המציאות הזו, וקשה מכך – בתוך ביתו של נבוכדנאצר, המלך המחריב והמגְלה.




ניסיונותיו והתלבטויותיו של דניאל בגוב הגלות מורכבים וקשים. ככלות הכל, דניאל נשאר נאמן לאלוקיו.


חז"ל מלמדים אותנו שצדקותו היתירה של דניאל זיכתה אותו בתואר "איש חמודות" –


אדם שמוצא חן גם בעיני הקב"ה וגם בעיני הבריות.


דווקא בגלל שדניאל לא התפשר והשתדל לעבוד את ה' ככל יכולתו גם בתוך הגלות הקשה,


הקב"ה זיכה אותו למצוא חן בעיני נבוכדנאצר המלך הרשע.



 



פעילות מיוחדת אפשרית ליום חול,לחיזוק הבנת רוח התקופה שדניאל פעל בה:


המדריך יחלק לחניכים בריסטול, עיתונים, דבק וטושים


ויאמר להם כי הם כתבים בעיתון "מתגלגל בבבל", עיתון החדשות של בבל בשנת 590 לפנה"ס,


 ומוטל עליהם לכתוב כתבה המתארת את מסע הניצחון של נבוכדנאצר מארץ-ישראל לבבל


(מתואר בספר דניאל פרק א', פס' א'-ב' וכן בספר מלכים ב' פרק כ"ד פס' י' טז').


כתבה נוספת תתאר את הנערים שהביא המלך עמו כדי להפכם ליועציו (דניאל א', ג'-כא'),


וכתבה אחרת יכולה לתאר את החלום שחלם המלך נבוכדנאצר.


(מומלץ!!! הסיפור מופיע בפרק ב' בדניאל אבל הוא כתוב ארמית, ולכן אם רוצים להוסיף אותו ולהעשיר את הרקע ההיסטורי,


יש להביא לחניכים ספר דניאל בהוצאת "דעת מקרא" או את הספר "דניאל איש חמודות" או כל הוצאה אחרת שיש בה תרגום).


אפשר לחלק את החניכים לשלוש קבוצות ולתת לכל קבוצה לכתוב כתבה אחת.


את התוצרים נוכל להוסיף לתערוכה שתסכם את חודש הארגון.


 



מדריך, שים לב!אם הפעולה מועברת בשבת ועדיין ברצונך לעשות פעילות זו,


אפשר לקיימה ביום שלישי שלאחר השבת, ואגב כך לוודא את הפנמת המסרים.


 


 


 



 


תיוג: דניאל, תקופתו של דניאל, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בין שני בתי המקדש, היסטוריית עם ישראל, היסטוריה, מצבו של עם ישראל לאחר בית המקדש הראשון, הקשיים שלאחר חורבן הבית, חורבן בית המקדש הראשון.


 



נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

פוסטים נוספים

עם קדוש

מקור עוסק בקדושת עם ישראל.
"הדגשת הפניה לכל באה לומר שהדרישה "קדושים תהיו" אכן שייכת לכולם.
אין היא עניין ליחידים, אלא לכל אחד ואחד מישראל. כולכם תהיו קדושים"