מטרות:
להתחבר לאבל על חורבן בית המקדש – על ידי כך שנרגיש אפשרות שחסר לנו הסתכלות נכונה ומהות בחיים.
עזרים:
-
פתקים של הסיפור [פעמיים]
-
בקבוק שתייה מפנק מודבק (הסבר בשלב א')
-
לוח בינגו עם כלי המקדש
-
קופסה של עוגיות טעימות סגורה יפה ללא עוגיות בפנים
-
דפים ועטים לכתיבת שמות ומילים
שלב א':
נפזר בסניף את הסיפור של קמצא ובר קמצא לשתי קבוצות – תחרות מי ראשון מרכיב את הסיפור. (נספח א'- מובא בקבצים המצורפים בצד העמוד)
שלב ב':
שלב ג'
שלב ד'
לסיכום המשחקים נשאל שלוש שאלות:
א. האם אפשר לאכול רעל? – מי שעונה כן יקבל שוב לנסות לפתוח את הבקבוק
ב. האם שווה לעבוד כשאתה לא בדרך למטרה? כלומר לעבוד בלי קשר למטרה שלך…
– מי שעונה כן ניתן לו את הקופסת עוגיות ונגיד לו שיאכל את העוגיות [שאינן]
ג. האם אנחנו באמת שואפים ופועלים להגיע לבניין המקדש?
לסיכום
בט' באב אנו צמים לזכר חורבן בית המקדש מזה כמעט 2000! שנה
בית המקדש הוא היה ויהיה מקור החיים שלנו כעם ישראל, בלעדיו אנחנו חיים ועובדים לריק ולא באמת מגיעים לשום מקום.
קשה לנו להבין את זה אבל בית המקדש מכניס לנו חיים וחשבה נכונה.
בלי המקדש אנחנו לא באמת חיים אנחנו חושבים שכן אבל בסוף נגלה שבאמת לא חשבנו נכון בכלל, בערך כמו הבקבוק הנעול או הקופסה הריקה – אלה החיים שלנו באמת הולכים לכלום בלי בית המקדש!
שייבנה בקרוב במהרה בימינו אמן!