דברים שבלב לפרשת משפטים

האורות הגדולים ממעמד הר סיני עוד מהבהבים, קולות השופר עוד מהדהדים, והציפיה הגדולה לאותו קוד מוסרי נעלה המיוחד לעמנו מרקיעה שחקים. ואכן פרשת משפטים ממשיכה באופן ישיר את מעמד הר סיני שמתואר בפרשה הקודמת עם ו"ו החיבור: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כ"א, א'), וכדברי רש"י: ", 'ואלה' – מוסיף על הראשונים".

הפרשה משופעת במצוות רבות – 53 במספר. התבוננות מעמיקה במצוות שמופיעות בפרשה מגלה שישנו מכנה משותף אחיד לכולן – העיסוק בפרטים הקטנים שבונה את הקשר לחיים המעשיים היום-יומיים. מהדאגה לזכויות העבד והאמה, עבור דרך תקנות המשפט העיברי, סכסוכים בין אנשים, דיני ממונות ונזיקים, היחס לגרים ולעניים, קדושת המאכלים והעבודה החקלאית בארץ. כל אלו יוצרים פסיפס גדול שכותרתו היא – תורת חיים. 

במדרש (שמות רבה, פרשה י"ב, סעיף ג') מתארים חז"ל מה קרה בשעת קבלת התורה: "כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם גזר ואמר: 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם'. כשבקש ליתן התורה בטל גזירה ראשונה ואמר: התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים". הרצי"ה קוק (שיחות הרצי"ה שמות, עמ' 227) הסביר שזו הסיבה שהתרגום של אותן תחושות מרוממות מהר סיני מתגלה בפרטי פרטים בחיינו המעשיים. תפקידנו הלאומי להאיר את העולם באור המוסר, האמת והצדק, לא בא לידי ביטוי רק בעקרונות מופשטים ועליונים, אלא דווקא על ידי השקעה ושימת לב לנקודות הקטנות שנראות כלפי חוץ כשוליות.

מימוש הפרטים הקטנים בונה בסופו של דבר מערכת משוכללת, מהבנייה האישית דרך החוסן המשפחתי שבסופו של דבר הופך לשליחות לאומית. השאיפה המיוחדת לעמנו היא ליצור גם סדרי חיים ציבורים שפועלים על פי אמות המוסר, הצדק והאמת של עם ישראל. כשכולם מחוברים וקשורים למגמת המוסר והצדק העליונים ניתן לבנות את המגדלור שיאיר לכל קצות תבל, ויוכיח לכולם שניתן לרומם ולהאדיר גם את אותם רבדים ארציים שבמבט ראשון נראים פחות ערכיים ומוסריים. הגאון מוילנא (שיר השירים א, ג) מבאר שהאפשרות לחבר ולאחד בין השמים והארץ – בין האידיאלים העליונים לבין המעשים הקטנים והפשוטים – זו תכונה שמיוחדת לאומה הישראלית, תכונה שקיבלנו בעקבות הגדרת התפקיד הייחודית וכבדת האחריות שלנו.

שבת שלום J