אנשים ותפילה ביהדות (פעולה)

מטרות:

לחשוף את החניכות לדמויות שהתפללו במשך הדורות ולהראות להן שיש כל מיני בקשות ותפילות.

מהלך הפעולה:

משחקים חפש את המטמון (של דמויות שתפללו המשך הדורות):

תחנה 1:

יושבים במעגל ואומרים לחניכות שהצורה שבה אנחנו יושבות מרמזת על הדמות הראשונה.

לאחר שהן מגלות שהדמות היא ‘חוני המעגל’-מקריאים את הסיפור עליו:

לפני שנים רבות, בזמן שבית המקדש היה קיים, הייתה שנת בצורת. שום טיפה לא ירדה ולכן לא צמחו עצים, פרות וגם ירקות. אפילו המים לשתיה עוד רגע נגמרו. חכמי ישראל גזרו “תענית”- יום צום ותפילה שבו לא יאכלו ולא ישתו אלא רק יתפללו. אך גשם לא ירד.

בזמן ההוא גר בירושלים צדיק גדול ושמו חוני. ביקשו חכמי ישראל מחוני שיתפלל לה’ שיוריד גשמים, כי ה’ אוהב את חוני ואולי ישמע את תפילותיו. התפלל חוני וביקש אך לא ירד גשם. מה עשה חוני? צייר על הקרקע מעגל ונעמד בתוכו. אמר לקב”ה: “אני לא יוצא מן המעגל הזה עד שאתה לא מוריד גשמים”.

הקב”ה שמע לתפילתו והוריד טיפות קטנות שלא הספיקו להרטיב את האדמה. אמרו חכמי ישראל לחוני: “הגשם הזה לא מספיק, תבקש מה’ גשם יותר חזק”.

ביקש חוני מהקב”ה גשם יותר חזק וה’ שמע לתפילתו והוריד גשם שהציף את כל העיר. אמרו החכמים לחוני: “ביקשנו גשמי ברכה, לא גשמים שמאבדים את העולם”.

ביקש חוני שוב מהקב”ה שיוריד הפעם גשמי ברכה. ואכן הקב”ה הוריד גשמי ברכה עד שהם מילאו את כל המעיינות והבארות והתחילו לעלות על גדותיהם.

פחדו אנשי ירושלים שהגשם יציף את בתיהם וביקשו מחוני שיתפלל לה’ שיפסיק את הגשם. אמר להם חוני שיביאו קורבן לה’ והוא יתפלל בעדם ואכן כך היה.

מאז אותו מקרה קראו כולם לחוני: “חוני המעגל” על שם המעגל שצייר כשהתפלל לקב”ה.

תחנה 2:

נותנים לחניכות רמז לדמות הבאה- הדמות הבאה התפללה והתפללה, נחשו היכן זה היה? (הפתק יהיה מוחבא ליד ביה”כ או איפה שמתפללים בסניף).

“פעם חיה אישה בשם חנה שגרה בהר אפריים ושמו של בעלה היה אלקנה. לחנה ולאלקנה לא היו ילדים הרבה שנים והם הצטערו על זה מאוד.

יום אחד חנה נכנסה להיכל ה’ כדי להתפלל ולבקש מהקב”ה שייתן לה ילדים. בזמן שעמדה, בכתה והתפללה, נכנס עלי הכהן לבית הכנסת וראה אותה מתפללת. בתנ”ך כתוב: “רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשיכורה”. עלי הכהן היה בטוח שחנה שיכורה בגלל שהוא לא שמע את הקול שלה כי היא דיברה בשקט ומלמלה בשפתיים.

לאחר תפילה זו נולד לחנה ולאלקנה בן וקראו לו שמואל הנביא שהיה צדיק גדול. מתפילתה של חנה למדו שאפשר להתפלל גם בשקט ורק השפתיים יזוזו וזוהי גם דרך תפילה”.

תחנה 3:

נותנים רמז לפתק האחרון- הפתק מוחבא ב.. (כל מקום שתבחרו).

“פעם אחת, בזמן שבני ישראל הלכו במדבר, אמרו מרים ואהרון לשון הרע על משה רבנו. הקב”ה כעס מאוד ובגלל שמרים דיברה ראשונה על משה, הקב”ה העניש אותה בצרעת. אהרון התחנן בפני משה שיתפלל על מרים שתבריא כי היא יכולה למות.

משה התפלל לקב”ה ואמר: “א-ל נא רפא נא לה”, ואכן הקב”ה ריפא את מרים הנביאה. ממקרה זה אנו לומדים שזה חמור מאוד לומר לשון הרע על מישהו”.

תחנה 4:

נותנים רמז למטמון- נמצא במקום שעושים בו פעולות (בסניף).

המטמון:  ביום חול- עטיפת סידורים עם מפיות ועוד הרבה חומרים יפים.

כדאי להגיד לכל חניכה להביא סידור מהבית. וגם לסדר בסניף שולחן לפני עם כל החומרים ואז הם יגלו את המטמון ותהיה להם הפתעה.

או עיצוב תפילה על התפילה או על הגאולה.
בשבת אפשר להקנות מראש לחניכים ספרי תהילים / תפילון -מנחה וערבית /תפילה על התפילה או על הגאולה 

לסיכום

תפילה יכולה להיות בקשה על גשמים, ילדים, רפואה ועל עוד המון דברים. על מה שאנחנו בוחרים לבקש. בכל ההיסטוריה של העם היהודי היו המון יהודים שהתפללו ולכל יהודי יש את צורת התפילה המיוחדת שלו. אנחנו צריכים להתפלל, להודות לקב”ה ולפעמים אפילו לבקש ממנו בקשות.

אז שנזכה בעז”ה שהתפילה שלנו תהיה זכה וטהורה ושנהיה מחוברים לריבונו של עולם.

שכל אחת תחשוב על ארבע דברים שהכי חשובים לה – 2 דברים כללים שקשורים לכל עם ישראל. ו2 בקשות הכי אישיות ותחבר תפילה אישית.

אפשר לדון על צורת התפילה- בצורה של בן שמבקש מאבא שלו. ולדבר על זה שהקב”ה הוא כמו אבא שאנחנו מבקשים ממנו. שזה משהו שמאחד את כל הדמויות.