מדרשוקו בית המקדש (פעולה)

הקדמה

המדרשוקו הזה הוא טיפה פחות עיוני, ומתאים יותר לשבטים קטנים.. אבל גם לשבטים שהמוזה שלהם עכשיו זה לא לימוד, אלא פעולה טיפה יותר עמוקה על בית המקדש. בקיצור – אם את מדריכה של שבט גדול, יכול להיות שזה דווקא כן יתאים לך…

מהלך הפעילות

נחלק דף עם שלושה קטעים, לפני כל קטע נעשה פעילות קצרה ואז נקרא אותו. בסוף כמובן נשתה שוקו…

עזרים:

דף ובו הקטעים (מובא בקבצים המצורפים לפעולה)

שוקו וכוסות בכמות המספקת לכל החניכות
אפשר גם עוגיות 🙂

שלב א’:

משחק לפני קטע מספר 1: משחקים אקווקווה עם יד אחת ודג מלוח בעיניים עצומות.

מקריאים את הקטע ואז מקשרים לבית המקדש… אנחנו חסרים מאוד אבל בגלל שעבר ככ הרבה זמן אנחנו אפילו לא מרגישים את זה!! אנחנו צריכות להבין שבלי בית המקדש אנחנו כמו מישהו שכרתו לו את היד…

קטע מספר 1: היה היה פעם כפר ככל הכפרים ובו כל האנשים היו עם 2 ידיים.

עד שיום אחד, פתאום, נולד בכפר ילד עם יד אחת. זה היה מחזה מוזר מאוד, ובכל הכפר עברה השמועה שנולד ילד מוזר ביותר: ילד עם יד אחת בלבד. בהתחלה, אף אחד לא רצה לשחק עם הילד שהיה לו רק יד אחת. אף אחד לא רצה לדבר איתו, או להתקרב אליו, כי זה היה מאוד מוזר להיות עם יד אחת! אבל מאז שהילד הזה נולד עם יד אחת, כל הילדים בכפר נולדו רק עם יד אחת! ולאט לאט היו עוד ילדים עם יד אחת, ועוד, ועוד… עד שכבר לא נשאר בכפר ההוא אפילו מישהו אחד עם שתי ידיים. כולם היו עם יד אחת: בישלו ביד אחת, שיחקו ביד אחת, ציירו ביד אחת.

הם לא הבינו: למה בכלל צריך שתי ידיים??

זה מיותר לחלוטין!

שלב ב’:

משחק לפני קטע מספר 2: תופסת לבבות: כל אחת מקבלת 5 לבבות קטנים מנייר, וכל פעם שהיא נתפסת היא צריכה להביא לב לתופסת. אפשר לתת לבבות אחת לשניה, ואם למישי נגמר הלבבות אז היא יוצאת מהמשחק.

קטע מספר 2: “ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם…”

(אורות הקודש)

שלב ג’:

משחק לפני קטע מספר 3: מביאים לשתי חניכות דף מצולם מספר טלפונים שבראשו כתבתם לפני הפעולה את אחד המספרים. החניכות צריכות לחפש את המספר בין המספרים, ומי שמוצאת ראשונה מנצחת..

קטע מספר 3: אדם אחד חיפש מחט בערימה גבוהה וגדולה מאוד של קש. חיפש וחיפש… המון זמן, שעה ועוד שעה. הוריד קש מהערימה – וחיפש בו. הוריד עוד קש – וחיפש בו. ולא מצא. ערימת הקש התחילה לרדת ונשאר מעט מאוד קש לחפש בו. אבל אז אמר האיש: זהו! אני מתייאש! נמאס לי לחפש! חכם אחד, שעבר שם באותו זמן, אמר לו: טיפש מטופש! מה אתה מתייאש עכשיו? כבר נשאר לך מעט מאוד קש, הסיכוי שתמצא את המחט עכשיו גדול בהרבה…

לסיכום

מקשרים לבית המקדש… לפעמים אנחנו חושבים: הגאולה לא הגיע 2000 שנה למה שהיא תגיע עכשיו? כמו שאחרי חיפוש של כמה זמן יש יותר סיכוי למצוא את המספר, ככה עכשיו, אחרי כ”כ הרבה שנים, בדיוק להפך ממה שחושבים לפעמים, יש הרבה יותר סיכוי שהמשיח יגיע!