לא כדאי להגיד לחניכים את הנושא של הפעולה..
שלב א’ – משחק:
נתחיל במשחק מאוד פשוט, שכדאי להכין מראש.
החניכים יושבים במעגל ושואלים כל חניך בתורו שאלה אחת, כל אחד חייב לענות הכי מהר שהוא יכול, המהירות של המשחק חשובה ממש. אפשר להתחיל בשאלות פשוטות לדוג’: “כמה רגליים יש לך?” והחניך צריך לענות על ההגדרה של “כמה”, אבל לענות תשובה הפוכה ולא נכונה. זאת אומרת, כל מספר שהוא לא המספר 2 הוא נכון. מומלץ להכין מראש דף עם הרבה שאלות כי השאלות רצות ועוברות מהר. לאט לאט אפשר לעלות את דרגת הקושי, כמו: “מה לא מתחרז עם עכבר?”, או: “מה ראשי תיבות חב”ב?”
שלב ב’ – דילמות ביהדות:
נציג לחניכים כל מיני דילמות ביהדות שסותרים אחד את השני
דוגמאות: מידת הרחמים מול הדין – מצד אחד, היהדות מדגישה את החזרה בתשובה והסליחה, ומצד שני היא קובעת עונשים על עבירות
חופש בחירה מול גורל – מצד אחד, האדם אחראי למעשיו והוא קובע מה לעשות, מצד שני, הקב”ה יודע הכול מראש
צר בעלי חיים והשחיטה – מצד אחד, היהדות מלמדת אותנו לכבד בעלי חיים (שילוח הקן) ומצד שני, היא קובעת הלכות הקשורות לשחיטה וקורבנות בבית המקדש
חובת הלימוד תורה והפנאי – מצד אחד, היהדות מדגישה את החשיבות של לימוד תורה ועיסוק במצוות, ומצד שני, היא מקדשת את השבת והפנאי
נשאל את החניכים, איזה צד צודק? איך אפשר להסביר את זה שהיהדות סותרת את עצמה בכל מיני נושאים? (ויש עוד הרבה)
שלב ג’ – דילמת שמחת תורה
אחרי שהחניכים ניסו לתת תשובות לסתירות למעלה, נדבר איתם על דילמת שמחת תורה, האם לחגוג השנה כרגיל? האם לשמוח יותר משנה שעברה? האם להפחית את השמחה?
נציג את הדילמה: מצד אחד – הניצחון שלנו על האויבים שלנו זה כשאנחנו שמחים רוקדים וחוגגים כי הם רצו דווקא הפוך, אבל מצד שני – אולי עד שהמלחמה תסתיים אי אפשר באמת לחגוג, ולהרבה אנשים יש קרובי משפחה לא עלינו שנהרגו והמצב רגיש ואם תחגוג ברחובות זה מראה שלא אכפת לך מהחטופים/מהחיילים ומהאנשים שנהרגו. אפשר להרחיב כאן עוד, זה רק בקצרה.
שלב ד’ – מקורות
אם רוצים אפשר להוסיף מקורות למשל מהתנ”ך על הדילמה של האם לשלב שמחה עם עצב
דוגמאות:
“עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפֹד וְעֵת רְקוֹד” (קהלת, ג’, ד’) הפסוק מדגיש שיש זמן לבכות ולהתאבל, וזמן לשמוח. בזמני קושי ואבל, השמחה אינה מתאימה.
“אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה’ עַל אַדְמַת נֵכָר?” (תהילים קל”ז, ד’) בני ישראל בגלות תוהים כיצד ניתן לשמוח ולשיר בזמן של גלות וכאב.
לעומת זאת, יש פסוקים הפוכים שאומרים שבשעה קשה דווקא צרי לשמוח:
“כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים… וַאֲנִי בַּה’ אֶעְלוֹזָה, אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי” (חבקוק, ג’, י”ז-י”ח)
למרות המחסור והקושי שיש בצורת ואין פרנסה, הנביא אומר לשמוח, ומראה כי השמחה היא אפשרית גם בזמנים קשים.
“אַל תֵּעָצֵבוּ, כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם” (נחמיה, ח’, י’)
פסוק זה מזכיר שדווקא בזמנים של קושי יש לשאוב כוח מהשמחה בעבודת ה’.
שלב ה’ – דיון
דיון פתוח לחב”ב או לחניכים, לשאול אותם כל אחד באופן אישי איך הוא רוצה שייראה השנה שמחת תורה, אפשרות א’: כל אחד אומר את דעתו וכולם מקשיבים, אפשרות ב’: אם יש כמה שחולקים אחד על השני – ליצור דיון.
שלב ו’ – סיכום
ראינו כל מיני סתירות ביהדות שאין לנו באמת תשובות על זה. גם כאן, לכל אחד יש את הדרך שלו לחגוג את שמחת תורה, אין פה תשובה חד משמעית לכל אחד, למרות המחלוקות והדילמות עם ישראל ימשיך להיות מאוחד, כל אחד מביא את הדרך הייחודית שלו, וזה מה שיפה בעם שלנו 🙂
