"רב ברוקא חוזאה היה מצוי בשוק של בי לפט, והיה אליהו מצוי אצלו.
אמר לו: יש בשוק זה שני בני אדם.
אמר לו אליהו: הללו בני עולם הבא הם.
הלך אצלם רב ברוקא, אמר להם: מה מעשיכם?
אמרו לו: "בני אדם שמחים אנו, ומשמחים עצובים"
(מסכת תענית דף כב')
לא ממשיכים בשגרה
לימוד על הציפייה לבית המקדש. האם אנחנו דורשים את בית המקדש, או מעדיפים להישאר במצב המוכר שלנו?
