דיבורים של אמת (פעולה לשבטי מעוז- נחלה)

בשבוע השלישי נברר את האמונה שלנו בכך שהתורה היא המענה האמיתי לצמא שלנו לגודל, למשמעות. נכיר באחריות שמוטלת עלינו כתנועה, שנושאת דגל של קודש, להפגיש את עם ישראל עם תורה גדולה. לשם כך עלינו להתחזק בה בעצמנו, להיות בטוחים בטוב ובאור שבה, וביכולת שלנו לתת מענה אמיתי לצימאון הרוחני של הדור.

עזרים:

• חטיפים מלוחים (לא חובה).
• בקבוק מים קרים סגור שאותו אסור לפתוח בהתחלה.
• להכין רשימה של מילים למשחק המילון האנושי.
• משפטים למתודה (נספח 3).
• קטע ממאמר הדור (נספח 4)

שלב א: פתיחה

אפשרות 1:  נחלק לכל החניכות כמות יפה של בייגלה מלוח מאוד, ונבקש מהן לאכול אותו במהירות.
אפשרות 2: נאמר לחניכות לרוץ מסביב למשהו גדול כמה פעמים.

לאחר מכן, נוציא בקבוק מים קרים, נניח אותו במרכז, אך נאמר שאסור לגעת בו כרגע.
שאלה לדיון קצר: איך ההרגשה? למה אתן הכי זקוקות עכשיו?
← נסביר שכמו שהגוף מרגיש צמא פיזי חזק למים, כך יש בנשמה של כל אחד מאיתנו, ובדור שלנו בכלל, צמא עצום למשהו אמיתי, למשמעות ולגודל.

שלב ב: התורה היא המים החיים

משחק | המילון האנושי (הסבר בנספח- הסברים למשחקים, מילים למשחק)
← לכל מילה יש פירוש אמיתי אחד וכמה פירושים מזויפים, כך גם לאמונה יש אמת אחת ויש לה זיופים. עלינו ללמוד ולהעמיק כדי לגלות את האמת של היהדות כך שתהיה ברורה לנו, ובכך נהיה מחוברים לה'.
גם אם כלפי חוץ הדבר האמיתי הוא לא הדבר הראשון שהיינו חושבים עליו, אנחנו יודעים שיש פה משהו גבוה יותר מההבנה הפשוטה שלנו.
משחק | להתייצב מחדש (הסבר בנספח)
← לעולם יש ציר מרכזי – הקב"ה! הוא מרכז העולם ולפיו הכול מסתובב, גם כשהמציאות משתנה וגם כשהכול מתפרק. עלינו לזכור מה המרכז שלנו, לכוון את החיים שלנו לפיו וממנו לשאוב את הכוח למצוא את הסדר והמקום שלנו מחדש.

שלב ג: התפקיד שלנו

מתודה | כרטיסיות – אמת אחת
נפזר על הרצפה כרטיסיות (נספח 3) שבהן משפטים של אנשים או בני נוער מהחברה בארץ (כאלו שנראים רחוקים מתורה, אבל מביעים רצון לחיבור ולשייכות או מעלים שאלות על החיים). הבנות קוראות את המשפטים, ומגלות שמתחת למעטפת החיצונית – כולם צמאים לאותה
אמת.
קטע | מאמר הדור
נקריא קטע ממאמר הדור (נספח 4).
← הדור שלנו מרגיש צמא עמוק לזהות ולשייכות, והדרך היחידה להרוות אותו היא להגיש לו את התורה הגדולה והעמוקה.
התורה היא המים החיים שמרווים את הצימאון של הדור, והתפקיד שלנו הוא להתמלא באור שלה בעצמנו כדי להגיש אותה לעם ישראל באהבה ובביטחון.

פעולת ביסוס מס' 3

בפעולה בשבת גילינו שלכל יהודי יש צמא עמוק בפנים לאמת ולתורה, ושאלנו את עצמנו איך מגישים את "המים החיים" האלו בצורה נכונה.
היום אנחנו רוצות לעשות צעד קדימה – ולהבין איך אנחנו בעצמנו מתמלאות באור הזה ביום־יום, ואיך אנחנו מוצאות את האומץ והביטחון
להקרין אותו החוצה לחברות, למשפחה ולסביבה שלנו.

עזרים:

• דפים מגולגלים כמספר החניכות
• גולה או כדור קטן
• כוס
• סיטואציות

מהלך הפעולה:

משחק | "זרם של אור"
הבנות עומדות בשורה ומחזיקות דפים מגולגלים בצורת צינור. המטרה של הקבוצה היא להעביר גולה או כדור קטן מתחילת השורה ועד לכוס שנמצאת בסופה, בלי שהכדור ייפול. כדי להצליח – כל בת שסיימה להעביר את הכדור בחלק שלה, חייבת לרוץ מייד לסוף השורה ולהמשיך את המסלול.
← כדי שהאור והאמת של התורה יגיעו ל"כוס" (לעם ישראל), הצינור חייב להיות רציף, יציב ומחובר. כל אחת מאיתנו היא חוליה בצינור הזה. אם אחת מאיתנו לא תהיה מחוברת בעצמה – הזרם ייעצר.

סיטואציות מהחיים
נחלק את השבט לשתי קבוצות דיון, כל קבוצה תקבל סיטואציה יומיומית שבה החניכות פוגשות את החברה, ומתוכה הן יבררו איך מגיבים – מתוך ביטחון באמת שלנו.

סיטואציה 1:
חברה מהחוג או מבית ספר אחר אומרת לכן: "למה אתן לבושות ככה? זה כזה מיושן ולא קשור לחיים". איך תגיבו מתוך מקום שמראה את היופי והעומק של המצווה, ולא מתוך מגננה?
דיון: איך מציגים את התורה כדבר חי, שמח וגדול, ולא כרשימת איסורים טכנית?

סיטואציה 2:
אתן רוצות לארגן יוזמה של קודש (כמו לימוד משותף, התנדבות או תפילה חגיגית) אבל חוששות שחלק מהבנות יגידו שזה "חופר" או "דוס מדי". מה עושים?
דיון: איך אנחנו מתמלאות בעצמנו בתורה ובטוב, כדי שנוכל להקרין את האור הזה הלאה בביטחון ובאהבה?