א. "עוול כפול ומכופל נעשה להם לבתי הכנסת החרבים בגוש קטיף.
ראשיתו של העוול בעצם נטישתם של בתי הכנסת להמון הפלשתינאי השורף והבוזז.
חלקו השני של העוול, החמור לא פחות, הינה הפקעת חשיבותו הייחודית והקהילתית
של כל בית כנסת ובית כנסת כשלעצמו, וההתייחסות אליהם – מכאן ועד עולם,
כך נדמה – כאל קבוצה אחת כללית:
'בתי הכנסת של גוש קטיף'. ממש כמו גורלם של היישובים עצמם,
משעה שנסתיימה תכנית ההתנתקות דומה שאין נצרים
ואין גן אור, אין גדיד ואין בדולח. תחת זאת ישנם עקורים, מפונים, מגורשים וישובים חרבים.
הפרטי, האישי, המסוים והמדויק, דומה שנעלמו להם לבלי שוב."
ב. (אתר מעריב): ח"כ צבי הנדל מסיעת האיחוד הלאומי מסר בתגובה:
"אני מבקש מהשרים ומראש הממשלה
שיתעלו מעל שיקולי כבוד עצמי ויבטלו את פעולת ההרס שרק הגדולים שבשונאי ישראל העזו לעשות.
אני מבקש שכפי שבכל רחבי תבל נשמרים מאות שנים בתי כנסת, לא ישמידו את מקדשיהמעט של גוש קטיף.
אנחנו מעדיפים שהאויב הפלסטיני יבצע פעולה בזויה זו ולא יהודים".
ג. (יאיר שפירא): שעה שבית המשפט העליון דן בעתידם של בתי הכנסת של גוש-קטיף החרבה,
עושים הרבנים בארץ ובעולם מאמצים כדי למנוע את הריסתם. יהדות התפוצות חרדה שמא הריסת בתי הקברות
ובתי הכנסת בגוש תצדיק את חילול הקברים היהודיים ובתי הכנסת בקהילות החרבות בגולה.