י”ז בתמוז אומר לך משהו?

אם הצום נועד לייסר  את האדם, מדוע לא מלקות או דברים אחרים? צריך להבין שצום נועד לכך שננסה לחוש את חוסר ההארה בעולם. זהו סימן. כמו שהאור הוא מזון לנשמה כך האוכל הוא מזון לגוף. אומר לנו הזוה”ק, שצריך לעשות פעולה מצד הגוף, כדי לעורר את השורש שכנגדו בעולם העליון.

אם אנו עושים פעולה בגוף זה משפיע עלינו, וכמו שהאוכל הוא מזון לגוף כך האור הוא מזון  לנשמה. ובוודאי שאין עניין שנהיה רעבים, אלא יש עניין בזה שנעשה סימן בעוה”ז לגבי מה שיש בעולמות העליונים, שכאמור זהו הסימן לחוסר ההארה שיש בעולם.

—————-

יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשי אבותינו שהיו כמעשינו עתה, עד שגרמו להם ולנו אותן הצרות. שבזיכרון דברים הללו נשוב להיטיב, שנאמר (ויקרא כו): ‘והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם‘.

ולכן חייב כל איש לשים אל לבו באותם הימים ולפשפש במעשיו ולשוב, כי אין העיקר בתענית אלא התשובה, כמו שכתוב באנשי נינוה (יונה): ‘וירא ה’ את מעשיהם. ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה: לא נאמר ‘וירא את שקם ותעניתם’ , אלא ‘את מעשיהם’. ואין התענית אלא הכנה לתשובה.

—————-

חמישה אסונות גדולים התרחשו בהיסטוריה היהודית בימי י”ז בתמוז:

1. משה שבר את לוחות הברית הראשונים בהר סיני, כתגובה לחטא העגל.
2. פסקה הקרבת ‘קרבן התמיד’ בבית המקדש הראשון, כאשר לא נמצאו עוד בהמות לקרבן.
3. חומות ירושלים נפרצו, מה שקדם לחורבן בית המקדש השני (בשנת 70 לסה”נ).
4. לפני המרד הגדול, שרף המצביא הרומאי אפוסטמוס, ספר תורה – אקט שמהווה תקדים לכל השריפות הנוראיות של ספרי קודש יהודיים במשך הדורות.
5. צלם (פסל של עבודה זרה) הוצב בהיכלו של בית המקדש – ביטוי מחוצף של חילול השם וקודשיו.