חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מחלקת הדרכה

נושא: אחדות וגיבוש
תת נושא: אחדות וגיבושבין אדם לחברוהקשבהכבוד הזולת
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה)
רמת פעילות: יום חול, קלילה

סוף מעשה במחשבה(על החבר) תחילה (פעולה)

מטרות: 
  1. החניך יפתח רגישות לצרכים מיוחדים של כל אחד מחבריו.
  2. החניך יפנים כי צער של אחד מחברי הקבוצה, משפיע על אווירת הקבוצה כולה, וממילא גם על רמת תפקודה.
  3. החניך ילמד כיצד לתכנן את פעולותיו החברתיות לאור מחשבה מקדימה על צרכיהם של חבריו.

 

 

עזרים:
  • כרטיסיות מקרים – כיצד נתכונן לאירוע?
  • ביום חול – דפים ועטים כמספר האירועים.
  • כסאות כמספר החניכים

 

שלב א'- מתכננים אירוע!

נחלק את הקבוצה לארבע קבוצות. כל זוג יקבל כרטיסיה ובה אירוע שעליו לארגן (נספח 1).

 

המדריך יספר לחניכים:

השנה, החלטנו מדריכי הקבוצה לארגן את פעילויות הקבוצה לכל השנה מראש.

עכשיו נתחלק לקבוצות עבודה וכל קבוצה תקבל את אחד הפרויקטים הקבוצתיים לשנה זו,

 ותצטרך לעבוד עליו לכל פרטיו.

כמובן, שעל הארוע שבאחריותכם לצאת מוצלח ואיכותי ככל האפשר.

קבוצה שתארגן את הארוע שלה ברצינות,

נשתמש בתוכנית שהכינה ונממשה בפועל לפי התוכנית שתכינו לכל פרטיה.

לכן, עליכם לחשוב על הדברים ברצינות ולהורידם לרמת המעשה עד הפרט הקטן ביותר.

אל תשכחו, שכל פרט הוא משמעותי וחשוב כדי שהארוע יצא הכי מוצלח שרק אפשר!

יש לכם כעת 10 דקות לחשוב על עיקרי הדברים בצורה המוצלחת ביותר. בהצלחה!

 

במידה ובחרנו להשתמש במתודה כפי שהיא מנוסחת כאן,

רצוי להשתמש במשך השנה בהצעות החניכים לארגון הפרויקטים,

 ולנסות לממש את ההצעה המוצלחת ביותר כפרטיה כפי שהובטח.

 

על החניכים לחשוב אלו דברים יש להכין לקראת האירוע, ובאילו דברים יש להתחשב כדי שהאירוע יצא מוצלח.

 

נחזור למליאה שבטית, ונסכם עם החניכים את הדברים שחשבו עליהם.

 

נשאל את החניכים:

על אילו דברים חשבתם כשהייתם צריכים להתכונן לקראת אירוע כלשהו?

מה היו השיקולים שכוונו אתכם בבחירת הפעילויות השונות?

מהם הדברים העיקריים שצריך לחשוב עליהם כשמכינים פעילות חברתית?

בהמשך הפעולה נבחן, מהם הדברים העיקריים שעלינו לחשוב עליהם בבואנו לתכנן פעילות!

 

 

 

 שלב ב'-  לא שמתי לב…

 

נספר סיפור כדוגמת זה:

יוסי הוא חניך שבט ניצנים באחד מסניפי הארץ.

חודש הארגון קרב ובא ומדריכו של יוסי החליט השנה לחלק תפקידים בין חברי הקבוצה.

על יוסי הוטל לחשוב על רעיון לריקוד לקראת הופעות שבת הארגון. ישב יוסי וחשב,

השקיע רבות במציאת מוזיקה מתאימה והתחיל לחבר את הריקוד.

"השנה נזכה במקום הראשון בריקוד הכי יפה בסניף", חשב יוסי בליבו.

יוסי שילב בריקודו אלמנטים רבים: גלגולים וקפיצות, גלגלונים ופירמידות.

מניסיונו הרב בתחום הספורט ידע יוסי שככל שהאפקטים מורכבים יותר, הריקוד מלהיב יותר.

 

חודש הארגון התחיל ויוסי כבר חיכה לרגע שבו יתחיל ללמד את חבריו את ריקודו המופלא…

המוזיקה החלה להתנגן, ויוסי התחיל להדגים. "גלגול כאן, גלגלון שם…"

חברי הקבוצה הביטו בו בהתפעלות… איזה יופי של רעיונות! באמת יהיה לנו את הריקוד הכי יפה השנה!

רק משה הביט במתרחש ואמר: "נראה לי שאני אוותר…אין לי כוח לרקוד ובכלל, עדיף שאשב מן הצד ואסתכל…"

י

וסי הרגיש קצת רע. "איך לא חשבתי על משה?"…והרי ידוע שמשה ממש לא מצטיין בספורט, בלשון המעטה.

בשיעורי התעמלות הוא לא מצליח כמעט שום תרגיל, ובקושי גלגולים הוא יודע לעשות.

ועכשיו…מה נעשה? מצד אחד – הריקוד כ"כ יפה, ומשה בעצמו הציע שישב מן הצד. ומן הצד השני…

 

נשאל את החניכים :

מה דעתכם? מה הייתם עושים מקום יוסי?

איך לדעתכם מרגיש עכשיו משה?

איפה היתה טעותו של יוסי?

 

האם קרה לכם פעם מקרה דומה?

כיצד אפשר למנוע מצבים כאלה מראש?

כאשר נדרשתם לארגן אירוע קבוצתי במשימה שפתחה את הפעולה – על מה חשבתם?

(מן הסתם, על הצד הטכני, אילו הכנות טכניות יש לעשות בשביל שהארוע יצא מוצלח.)

האם מישהו חשב על היכולות של חבריו, והאם יש מישהו שלא יוכל להשתתף בדברים שארגנתם?

 

אילו צרכים מיוחדים יכולים להיות לחברים, שעלינו להתחשב בהם?

 (צרכים פיזיים, גופניים, רגשיים: חבר שאינו מסוגל פיזית להתעמל, או ללכת מרחקים ארוכים וכו',

חניך שפעילות מסוימת תפגע ברגשותיו, לא תתאים לדעותיו וכו')

 

שלב ג'- כל אחד חשוב!

 

נשחק עם החניכים משחק:

נעמיד את החניכים על כסאות במעגל, כל חניך עומד על כסא. כל פעם נוציא את אחד הכיסאות,

ועל החניכים להצטמצם על הכיסאות שנותרו, ולדאוג שאף אחד מחברי הקבוצה לא יפול מהכסא.

אם אחד מחברי הקבוצה נופל מהכסא, הקבוצה כולה נפסלת!

 

 

נשאל את החניכים:

מה היתה מטרת המשחק?

האם יכולנו לוותר על אחד החניכים?

מדוע נרתמנו לעזור לכל חניך כך שאף אחד לא יפול?

 

נסכם –

במשחק ראינו שכל אחד נזקק לעזרת חברו. אם כל אחד היה דואג רק לעצמו, הקבוצה כולה היתה נפסלת.

הצלחת הפעילות מותנית בעזרתם של כל חברי הקבוצה אחד לשני,

 ועל הקבוצה לפעול כמו גוף אחד, שבו אסור שאף חלק ייפגע.

ישנה ערבות הדדית בין כולם, כולם עוזרים לכולם ומתחשבים בכולם וכך הרבה יותר נעים וכיף לכולם.

 

כעת, נשליך את מה שראינו במשחק, גם למציאות החברתית בשבט ובכלל בעולם:

נסביר שגם במציאות קבוצה פועלת כמו גוף, וכל אחד מחבריה הם איבר שלו.

 כמו במשחק, כך גם בכללי הפעילות של ה'גוף' הזה.

הגוף לא יצליח לתפקד בשלמות אם אחד מאבריו ייפגע. אז מה עושים כדי לשמור על הגוף?

נחזור למשחק – פשוט דואגים לכולם!

לא שוכחים אף אחד. זוכרים תמיד שכל אחד שישכח הוא חלק מהגוף הנפלא הזה,

שמאבד כולו משלמותו והצלחתו ללא הצלחת החלקים כולם.

 

 

שלב ד' – לומדים להתחשב

 

כפי שראינו בשלב א' של הפעולה,

עיקר הדברים שצריך לחשוב עליהם כשמכינים פעילות חברתית – זה שכל החברים יוכלו ליהנות ממנה.

 (שהרי הפעילות היא לטובת חברי הקבוצה, ואם לא על כך חשבנו קודם כל, אז מה הועלנו???)

 

איך נעשה את זה? על מה צריך לחשוב? איך מתחשבים בצרכים?

 

נשחק עם החניכים משחק "דומינו":

המדריך יכין כרטיסי דומינו. כל כרטיס יהיה מחולק ל2 חלקים: בחלק האחד – יהיה רשום צורך של חניך,

 ובחלק השני – פתרון של צורך. (הפתרון והצורך שבאותו הכרטיס לא יהיו מתאימים זה לזה). ה

שבט יעבוד ביחד על בניית הדומינו –כאשר כל חניך/זוג יקבל כרטיס דומינו אחד, ובכל שלב,

מי שחושב שהכרטיס שבידו יכול להמשיך את הדומינו, יניח את הכרטיס שלו במקומו.

ההתאמה תעשה ע"י התאמת צורך לפתרונו.

 

למשל –

כרטיס 1: נעמה גרה רחוק / נוודא שכל האוכל בהכשר הבד"צ

כרטיס 2: בבית של אפרת אוכלים רק הכשר בד"צ / נחלק משימות רק בציורים

כרטיס 3: רחל מתקשה בקריאה / נדאג שאחד ההורים יסיע את החניכים המרוחקים.

 

יש להכין את הכרטיסים בתור כרטיסים מחולקים ל2 כאשר בצד ימין יירשם החלק הימני של ההיגד,

 ובצד השמאלי החלק השמאלי שלו.

 

הכרטיסים:

כרטיס 1: נעמה גרה רחוק / נוודא שכל האוכל בהכשר הבד"צ

כרטיס 2: בבית של אפרת אוכלים רק הכשר בד"צ / נחלק משימות רק בציורים

כרטיס 3: רחל מתקשה בקריאה / נבקש ממנה להביא שתייה למסיבה

כרטיס 4: שושנה לא יודעת לבשל /נכין אוכל לא בשרי

כרטיס 5: רבקה לא אוכלת בשר /נסיים את הפעילות בשעה מוקדמת

כרטיס 6: הוריה של טליה רוצים שתגיע הביתה עד השעה 8 / לא נארגן פעילויות שעולות הרבה כסף

כרטיס 7: ליפה יש בעיות כלכליות בבית / לא נעשה משימות עם חיות

כרטיס 8: בת אל לא אוהבת חיות / נמנע ממדורות גדולות

כרטיס 9: עדי מפחדת מאש / נכין ריקוד פשוט וקל לחודש ארגון

כרטיס 10: קרן לא יודעת לרקוד /נדאג שאחד ההורים יסיע את החניכים המרוחקים.

 

בסוף המשימה,

נכנס את החניכים ונחשוב עמם האם הם יכולים לחשוב על צרכים אחרים?

 של חברים שיש להתחשב בהם כאשר מארגנים פעילות.

אפשר להציע לחניכים לספר לשבט על צרכים מיוחדים שלהם עצמם שהיו מקווים שהשבט יתן דעתו עליהם,

 ויתחשב בהם כשמתארגנת פעילות.

שיתוף אישי שלך עצמך, המדריך

(למשל: אני אוכל לחם רק מקמח מלא, יש לי חוג חשוב ביום שני אחה"צ, קשה לי לרוץ מהר וכיו"ב)

עשוי לעודד חניכים לשתף את הקבוצה, ולהפחית מבוכה בתהליך השיתוף.

 

נחשוב עם השבט כיצד נוכל לסייע לחניכים בצרכיהם השונים.

 

 

בתחילת הפעולה ראינו שכאשר מארגנים פעילות חברתית, מלבד ההכנות הטכניות,

 עלינו להשתדל להתחשב בכל חברי הקבוצה, כך שכולם יוכלו ליהנות ממנה.

הכרנו בכך שכאשר אנו לא מקדישים מספיק מחשבה לצרכים של כל אחד מחברי הקבוצה,

 עלולים להגיע למקומות לא נעימים ולחוסר התחשבות. כך גם בחיים,

עלינו לחשוב כל הזמן לא רק על עצמנו אלא גם על חברינו.

 

במשחק הכיסאות ראינו שכל אחד מחברי הקבוצה חשוב, כי הקבוצה כולה היא כגוף אחד,

וכאשר אחד מהקבוצה איננו, התמונה אינה מושלמת.

ואם לאחד מאיתנו רע או קשה, הגוף כולו מרגיש את הכאב והצער.

לכן, כשאנו מתכננים דברים או מארגנים דברים עלינו לזכור כל הזמן לחשוב על הקבוצה כולה,

לנסות לאתר את הצרכים של כל אחד מחברי הקבוצה ולהשתדל להתחשב בהם,

 ובכך למנוע צער או תסכול מכל אחד מחברינו.

נזכור, שכל אחד מחברינו הוא חלק מהגוף,

שבלעדיו הדברים לא יהיו שלמים, ולכן עלינו להתחשב בו ככל האפשר.

 

בטיחות

שימו לב- משחק הכסאות דורש זהירות רבה, אם לא ננקוט אמצעי זהירות החניכים עלולים ליפול ולהיפגע!

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

פוסטים נוספים

ירושלים מאז ועד היום

סרטון שנוצר למערכת השידורים הלאומית בתקופת הקורונה התש"ף
על ירושלים עיר קודשנו, מימי בראשית ועד היום..

ילדה עולה במדרגות

תרומה או תצווה? (פעולה)

פעולת חב"ב לשבת חב"ב ארצית (התשפ"ב) בנושא- תרומה או תצווה?
הפעולה מבארת את דילמת תרומת הדם וברעיון העומד מאחוריה. ומסבירה מדוע נחזור לתרום דם רק כשיוחזר הסעיף 'אבא ואמא' לטפסים.

דילוג לתוכן