חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
עם ישראל

אביטל כהנא

נושא: אחדות וגיבוש
סוג פעילות: ערבפעולהפעולת בלת"מ
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: יום חול, קלילה

ערב סוף העולם

מודיעים לחניכות: סוף העולם מגיע!! העולם מתחיל להיחרב!!! וכנראה רק אנחנו יודעות את זה בגלל ראיית העל שלי. אנחנו חייבות לעבור למקום בטוח עד שסוף העולם יעבור. אתן באות איתי או שאתן נשארות כאן? ברור שאתן באות!

לוקחים אותן למקום בו ארגנו כבר את המשחק הראשון. ומסבירים: אוקי… הגענו עכשיו לנהר ממש עמוק עם זרימה חזקה. מי יודעת לשחות? (כל החניכות שיודעות לשחות מצביעות) מחדדים את השאלה: לא סתם יודעת לשחות, יודעת לשחות בנהר עמוק שזורם? (אולי חלק יורידו) אוקי.. אז יש לכן בחירה: או לשחות ולהמשיך מהגדה השנייה למקום הבטוח לבד, וככה הן בטוח ינצלו… או שהן בוחרות להישאר איתנו ולעזור לכולן… זה יקח יותר זמן ולא בטוח שנספיק… אתן מוכנות? (נקווה שהן מוכנות כי המשך הפעולה תלוי בזה.. אם הן לא מוכנות אז מסיימים את הפעולה ואומרים לכולן ללכת הביתה)

משחקים לעבור את הנהר: כל אורך החדר הוא עכשיו “הנהר” כלומר – אי אפשר לדרוך עליו בלי לטבוע – ורק משתי הקצוות ליד הקיר יש שטח קטן שהוא הגדה. המטרה של השבט היא לעבור את הנהר, באמצעות כיסאות. המעבר בנהר יהיה רק על כיסא, שלצורך העניין הוא “רפסודה” או “סירה” לכל בת יהיה כסא וכל פעם הבת האחרונה בטור תעבור לכיסא של הבת שלצידה כדי לפנות את הכיסא שלה, היא תעביר את הכיסא לבת שלידה וזאת לבת שלידה וכן הלאה עד שהכיסא יגיע לראשונה, והיא תניח אותו בתוך הנהר ותעבור אליו. אם כיסא נשאר בלי בת יותר משניה, הוא “נסחף” עם הזרם והמדריכה לוקחת אותו והחניכות צריכות להסתדר עם כיסא אחד פחות. אם בת אחת נופלת מהכיסא היא טובעת בנהר וכולן נפסלות וצריכות להתחיל מהתחלה. אם אין כיסאות אפשר לשחק את המשחק עם חתיכות פוליגלים או קרטונים. המטרה היא להגיע לקצה השני של החדר – לגדה השנייה, בלי שאף אחת תיפול.

הצלחנו להגיע לגדה השניה! אבל אוי לא! יש פה מפלצות! משחקים “המפלצות באות” כמו הקדרים באים..

כבר ממש חשוך כי הגיע הלילה… יש לנו רק שלושה משקפיים לראיית לילה ואנחנו חייבים למצוא אוכל.. מפזרים ברחבי החדר אוכל מכלי בובה ומשחקים “שלושה קופים”🙊🙉🙈: מתחלקים לשלוש קבוצות. כל קבוצה היא “קוף” אחר: קוף אחד לא שומע, קוף אחד לא רואה, וקוף אחד לא מדבר.  הקבוצה שלא רואה היא היחידה שיכולה ללכת ברחבי החדר ולאסוף את האוכל, רק שהיא לא יודעת איפה הוא. הקבוצה שלא מדברת היא הקבוצה היחידה שרואה את האוכל, אבל לא יכולה לדבר. היא יושבת על כיסאות שמופנים כלפי החדר, מולה יושבת הקבוצה שלא שומעת, עם פנים אל הקיר – כלומר הן לא רואות את החדר ולא יכולות לדעת איפה האוכל. כך יוצא שהקבוצה שלא מדברת צריכה לסמן בשפת סימנים לקבוצה שלא שומעת איך להדריך את הקבוצה שלא רואה אל האוכל.. מסובך? לא נורא… אם החניכות מסתבכות או שהשבט שלכן קטן, אז אפשר להסתפק בשתי קבוצות, קבוצה שמדריכה (בלי לזוז מהמקום) את הקבוצה שהולכת אבל לא רואה.

עכשיו מודיעים לחניכות שלא הספקנו לברוח בזמן, ולא נספיק להגיע למקום הבטוח לפני שסוף העולם יגיע אלינו… לכן לפני שנפרדים אז אנחנו רוצות לומר אחת לשניה כמה אנחנו אוהבות אותה… כל אחת מדביקה לעצמה דף על הגב עם השם שלה, ועוברים בין הבנות וכותבים להן על הגב דברים טובים… אחרי שמסיימים אני אומרת להן שבזכות האהבת חינם שלהן ניצלנו!! ועכשיו אפשר לחזור הביתה בשלום!!

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

יום בטעם של פעם

בעידן הטכנולוגיה המשוכללת, נזמין אותם לבוקר שכולו באווירה של הימים ההם…

דילוג לתוכן