זהו סיפור אודות ילד קטן בהודו, שהלך לבקר גורו (איש זקן וחכם).
הגורו ישב והתבונן במשהו שהחזיק בידו.
הילד ניגשו הסתכל גם הוא, אלא,
שלא בדיוק הבין מהו הדבר שביד הזקן ושאל את הגורו: מה זה? זה גולם, ענה הגורו ,
בתוך הגולם נמצא פרפר. בקרוב הגולם יתבקע והפרפר יצא.
הילד שאל אם יוכל לקבל את הגולם. כן ,אמר הגורו, אבל עליך להבטיח לי ,
שכאשר הגולם יתבקע והפרפר יתחיל לצאת ויכה בכנפיו כדי להשתחרר מהקליפה
אתה לא תעזור לו. חלילה לך לסייע לפרפר על ידי כך שתשבור את קליפת הגולם .
על הילד להניח לפרפר לעשות זאת בעצמו .
הילד הבטיח לקח את הגולם והלך אל ביתו.
בבית ישב והמשיך להתבונן בגולם לאחר משך זמן ארוך ראה שמתחילה תנועה,
הגולם נע וכאילו רעד, והנה נבקע בקצהו.
בפנים היה פרפר עדין ויפה שניסה להיחלץ מתוך קליפת הגולם תוך שהוא מכה בכנפיו כנגד הגולם. התנועות שלו היו חלשות ולא נראה שמכות הכנפיים הללו יוכלו לעשות את המלאכה הזו הילד הקטן רצה נואשות לעזור לפרפר הסובל.
לבסוף, כשלא יכול היה לשאת עוד את המתח, הפר את הוראות הגורו.
הילד הסיט את שני חצאי קליפת הגולם לצדדים ועזר לפרפר להיחלץ.
כאשר יצא הפרפר, החל לעוף באוויר, אך לפתע נפל למטה אל האדמה ונשאר שוכב ללא תנועה.
הילד הרים אותו בזהירות וראה שהפרפר מת.
שטוף דמעות הלך הילד לביתו של הגורו והראה לו את הפרפר המת שבידו.
אתה רואה ילד, אמר הגורו, מהרת לשבור את קליפת הגולם,
האין זאת? כן , הודה הילד. זאת עשיתי והגורו אמר: ” אינך אשם. לא יכולת לדעת מה שעוללת.
כאשר הפרפר מתחיל לצאת מהגולם, הדרך היחידה שבה הוא יכול לחזק את כנפיו ,
היא בכך, שמכה בהם לעבר הקליפה. הוא מכה לעבר הקליפה ומכה שוב ושוב ,
ואז מצמיח ומחזק את שרירי הכנפיים שלו.
כאשר אתה עזרת לו בכך שעשית זאת במקומו, מנעת ממנו לגדול ולפתח את שרירי הכנפיים.
זו הסיבה שהפרפר נפל לאדמה ומת.
זהו ספור שכל הורה ומחנך צריך לזכור: להגיש לילד או לילדה את כל צורכיהם, לעשות במקומם,
למלא אחר כל תשוקותיהם- אלו דברים שעלולים להחליש את יכולת ההתפתחות של אותם שרירים. בבוא העת לא תעמוד להם היכולת לפעול נכון לכשיצטרכו להשתמש בחשיבה משלהם,
במעוף, בלקיחת אחריות על עצמם כפי שיידרש מהם כאנשים וכבוגרים…
