על מה אנחנו מסתכלים?(פעולה)

מטרת הפעולה:

שהחניך יבין את האמרה: “אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו” – אסור לשפוט אנשים רק לפי מראה.

עזרים:

• ניירות עטופים בעטיפת מתנה יפה
• חבילת סוכריות עטופה בנייר מלוכלך ולא מושך
• בריסטול עם האמרה- אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו
• בריסטול מחולק לחלקי פאזל. לכסות את הבריסטול עם האמרה.
• סיפור ר’ יהושע, כשלכל מציג מודגש מה הוא קורא- מובא בקבצים המצורפים בצד העמוד

שלב ב’- הצגה- יין טוב בכלי מכוער:

קריין: בת הקיסר פגשה את ר’ יהושע בן חנניה (שהוא רב מאוד מאד חכם). אמרה לו:

בת הקיסר: אתה מאוד מאד חכם, אבל מכוער!!!

קריין: ר’ יהושע רצה להראות לה שזה בכלל לא משנה. אמר ר’ יהושע:

ר’ יהושע: באילו כלים אביך, הקיסר העשיר, שומר את כל היין המעולה שלו?

בת הקיסר: בכלי חרס

ר’ יהושע: אבל כל האנשים, אפילו העניים, שומרים יין בכלי חרס, שהם כלים פשוטים ומכוערים! ואביך הוא קיסר עשיר מאוד ולא מתאים לו לשמור יין מעולה בכלי חרס. אני מציע לך לשים את היין בכלים יקרים – מכסף וזהב – כמו שראוי לקיסר עשיר כמותו.

קריין: הסכימה בת הקיסר עם רבי יהושע.

בת הקיסר: אתה צודק! אלך לאבא ואגיד לו לשים את היין המעולה בכלים מעולים – מכסף וזהב.

קריין: הלכה בת הקיסר לאביה – הקיסר העשיר.

בת הקיסר: אבא, לא מתאים לך להשתמש בכלי חרס. אתה עשיר, ולכן שים את היין בכלי כסף וזהב!

הקיסר: את צודקת, בתי!

קריין: כעבור זמן קצר ראו כולם שהיין שהועבר לכלים מפוארים – החמיץ! היין התקלקל! (כולם מרחרחים ומעקמים את האף) אוי ואבוי! הקיסר כעס מאוד, כי הבין שזה בגלל ששמו את היין בכלי כסף וזהב. הוא שאל את בתו-

הקיסר: מי אמר לך לשים את היין בכלים מכסף וזהב?

בת הקיסר: ר’ יהושע בן חנניה אמר לי.

הקיסר: הביאו לכאן את ר’ יהושע בן חנניה! (פונה לר’ יהושע שהובא) למה אמרת לבת שלי לשים את כל היין בכלי כסף וזהב, ובגלל זה היין התקלקל?!

ר’ יהושע: הבת שלך אמרה שאני חכם מבפנים – אבל.. מכוער מבחוץ! רציתי להראות לה שדבר טוב – שומרים בכלי מכוער. כמו שאת היין המעולה שלך, הקיסר העשיר, צריך לשמור בכלים פשוטים ומכוערים, כלי חרס, כדי שלא יתקלקל , כך גם החכמה שלי נמצאת בתוך כלי פשוט – גוף פשוט ומכוער.

שלב ג’- משחק-

צריך לגלות את האמרה על הבריסטול. הבריסטול מכוסה בחלקים של פאזל שמסומנים ע”פ צורות של מספרים. כל חניך בתורו מרים חלק של פאזל ומאחורי כל חלק מופיעה שאלה שהחניך צריך לענות עליה – ובסוף כתוב על הבריסטול “אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו”.

שלב ד’- דיון:

 שואלים את החניכים על האמרה: מה היא אומרת? ואיך זה קשור להצגה? מסבירים את משמעות המשפט, את הקשר להצגה ולחבילות העטופות ומורידים לתכל’ס – למה שקשור לחניכים – אם הם רואים מישהו שנראה מוזר מבחוץ זה לא אומר שהוא לא איש טוב וחכם.

צ’ופר

דף גדול של עיתון, שבתוכו יש פתק ועליו כתוב “אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו…” ולידו סוכרייה. כשהחניכים מקבלים את העיתון הם מתבאסים, ורק מי שבאמת פותח אותו – מגלה מה הוא שווה…

 לסיכום

לפעמים אנחנו רואים דבר יפה וחושבים שגם הפנים שלו, הפנימיות שלו טובה. לפעמים קורה גם תהליך הפוך שבו אנו רואים דבר מכוער ח”ו, וחושבים שגם הפנימיות שלו מכוערת… צריך לדעת ולהפנים שמה שיפה לא בהכרח שגם תוכו יפה, ומה שמכוער ואינו נאה לא מבטיח שפנימיותו מכוערת!!