מחלקת הדרכה

נושא: ארץ ישראל
סוג פעילות: חומרי העשרהמקור
מתאים לגיל: חב"ב (ט ומעלה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: קלילה

להתאבל על החורבן

נוסח א':

"תנו רבנן: כשחרב הבית בשניה, רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין.

נטפל להן ר' יהושע, אמר להן: בני, מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין?

אמרו לו: נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח, ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח, ועכשיו בטל?

אמר להם: אם כן, לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות! אפשר בפירות. פירות לא נאכל, שכבר בטלו בִּכּוּרִים! אפשר בפירות אחרים. מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים!

שתקו.

אמר להן: בני, בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר – שכבר נגזרה גזרה,

ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר – שאין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה…

אלא כך אמרו חכמים:

סד אדם את ביתו בסיד, ומשייר בו דבר מועט…

עושה אדם כל צרכי סעודה, ומשייר דבר מועט…

עושה אשה כל תכשיטיה, ומשיירת דבר מועט…

שנאמר: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו'. מאי על ראש שמחתי? אמר רב יצחק: זה אפר מקלה שבראש חתנים. אמר לו רב פפא לאביי: היכא מנח לה? במקום תפילין, שנאמר: לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר.

וכל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה, שנאמר: שמחו את ירושלים וגו'."

 

(תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב)

נוסח ב':

משחרב בית המקדש רבו פרושים בישראל ולא היו אוכלין בשר ולא היו שותין יין.
ניטפל להן ר' יהושע: אמר להן: בניי, מפני מה אין אתם אוכלים בשר?
אמרו לו: נאכל בשר, שבכל יום היה תמיד קרב על גבי המזבח ועכשיו בטל?
אמר להם: מפני מה שאין אתם שותין יין?
אמרו לו: נשתה יין, שממנו היה מתנסך על גבי המזבח ועכשיו בטל?
אמר להם: אף תאנים וענבים לא נאכל, שמהם היו מביאים ביכורים בעצרת,

לחם לא נאכל שממנו היו מביאים שתי הלחם ולחם הפנים.
מים לא נשתה, שמהם היו מנסכין בחג!
שתקו.
אמר להם: שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר, שכבר נגזרה גזירה;
ועוד: להתאבל יותר מידי אי אפשר- שאין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה,
אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד ומשייר דבר מועט, זכר לירושלים
עושה אדם כל צרכי סעודה, ומשייר דבר מועט
עושה אשה כל תכשיטיה, ומשיירת דבר מועט

שנאמר (תהלים קלז): "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" וכו' …

כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה,
שנאמר, "שישו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה"

(תוספתא, מסכת סוטה, פרק ט"ו הלכות י"א-ט"ו)

 

 

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

חרות נפשית

מקור עוסק בפסח.
אנו יכולים למצוא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חרות, ולהפך, בן חורין שרוחו הוא רוח של עבד.

פעולה חדשה באתר
היו הראשונים לראות >>

דילוג לתוכן