תורה צדקה וחסד (פעולה)

פעולה שניה מתוך מערך הפעולות לשבט נבטים בחודש ארגון תשע”ג.

לפעולה הראשונה

לפעולה השלישית 

מטרות:

• החניכים יכירו מצוות חברתיות.
• החניכים יבינו כי המצוות שבין אדם לחברו משפיעות לא רק על האדם הפרטי אלא גורמות לכך שהחברה כולה תהיה מתוקנת.

עזרים:

• פתקים למשחק המטמון
• מטמון כלשהו
• עבור אחד מפתקי משחק המטמון תיק או ארנק בעל סימנים מזהים
• מטפחת לכיסוי העיניים.

שלב א’ – משחק המטמון

נשחק עם החניכים במשחק “מחפשים את המטמון”. נטמין ברחבי השכונה/ היישוב פתקי חידות ומשימות, עבור שתי קבוצות.

יש להכין לכל קבוצה סט של פתקים בצבע ייחודי ולהטמין את הפתקים במקומות שונים.

בכל פתק ימצאו החניכים רמז למצווה שבין אדם לחברו. על החניכים יהיה לגלות מהי המצווה, בנוסף לכך יכילו הפתקים הכוונה למיקום של הפתק הבא.

הפתק האחרון יוביל את החניכים למיקומו של המדריך, המדריך יבדוק שהקבוצה מצאה את התשובות הנכונות ויעניק את המטמון לקבוצה המנצחת.

כדאי להכין מטמון שקשור לנושא הפעולה- למשל שרשרת סוכריות בה כל הסוכריות מחוברות יחד.

כדאי לנסות לקשר את המצוות שברמזים לתחנות המשחק כיד הדמיון הטובה.

מצורף נספח עם הכרטיסיות למשחק.

לאחר סיום המשחק, כאשר שתי הקבוצות תגענה, תצגנה את ההצגה שהכינו ותקבלנה את המטמון, נשאל את החניכים:

• מה משותף לכל המצוות שהיו במשחק?

שלב ב’- משחק הכסאות

נאמר לחניכים כי עליהם לעבור (השבט כולו) מצד אחד של החדר לצידו השני מבלי לדרוך על הרצפה כלל.

הדרך לעשות זאת היא כדלקמן: מסדרים שורת כסאות בצד החדר, כסא לכל חניך. כל חניך עומד על כסא. החניך האחרון בשורה עובר מהכסא שלו לכסא הצמוד, וכל החניכים מצטופפים על שאר הכסאות.

את הכסא הריק מעבירים מיד ליד ומניחים אותו מחוץ לשורה, בכוון הצד השני של החדר. החניך הראשון בשורה עובר לכסא שהועבר וכל שאר החניכים גם הם זזים כסא אחד קדימה על-מנת לפנות כסא נוסף.

בצורה זו מעבירים כל כסא שהתפנה מיד ליד, על –מנת ליצור שורת כסאות אשר ניתן לדלג ביניהם מצדו האחד של החדר אל צדו השני.

לאחר שהחניכים יסיימו את המשימה נשאל:

• האם עזרתם זה לזה במהלך המשחק?
• האם העזרה שאחד מכם הושיט לשני הועילה רק לחבר שקבל את העזרה?
• כשאנו מקיימים מצוות בין אדם לחברו, האם אנו רק עוזרים לאדם שכלפיו קיימנו את המצווה?

לסיכום:

כדי להצליח במשחק היה עליכם לעזור זה לזה: להצטופף ולפנות מקום, לסייע זה לזה בהעברת הכסאות.

התועלת שבעזרה זו לא הייתה, כמובן רק לחבר שקבל את העזרה. בזכות העזרה ההדדית שעזרתם זה לזה, השבט כולו הצליח במשימה.

גם המצוות שבין אדם לחברו שהתורה מצווה אותנו לקיים, הן כמובן חסד וסיוע חשובים למי שכלפיו מקיימים את המצווה, אך המעלה שבהן לא נגמרת בכך.

כל המצוות הללו גורמות לכך שהחברה בעם ישראל תהיה חברה טובה וצודקת יותר, חברה המבוססת על חסד.

בזכות היותה של התורה תורת חסד, בעם ישראל אין מצב של עניים שנעזבים לנפשם כי אף אחד לא דואג להם, אין מצב של אדם הנתון בצרה ואיש לא בא לסייע לו.

אין מצבים של גרימת עוול, אין מצבים בהם רכוש השייך לאחד עובר בלא רשותו לאחר.

כל הדברים הללו עוזרים כמובן לאדם הפרטי שחי בחברה כזו, אך הם גם עוזרים לעם ישראל כולו להיות עם של חסד – עם שמקיים את רצון ה’.