יש אמת אלוקית! (פעולה)

מתאים ל: שבת, יום חול

 

זוהי פעולה ראשונה מתוך מערך הפעולות לשבט החדש בחודש ארגון תשע"ג.

לפעולה השניה

לפעולה השלישית

 

פתיחה:

בעולם המערבי והמודרני התפיסה השולטת היא מחשבת ריבוי הדעות או הפלורליזם.

הולדתו של הפלורליזם באה מתוך התפיסה ההומניסטית המערבית שרצונה לראות בהתפתחות וחירות הפרט, יותר מאשר האינטרס של  האומה.

הרצון היסודי בתפיסה הפלורליסטית היא לשמור על "שקט תעשייתי" ו"שלום בית" בקרב כל חלקי האוכלוסייה עם ריבוי הדעות למרות השלטון הדמוקרטי שבאומות המערביות.

אם כל דעה הינה לגיטימית כמו אחרת, ואין אמת אחת כלל אלא האמת סוביקטיבית שאינה מוחלטת, לשם מה לריב?!

האם התפיסה והמחשבה הזאת מסתדרת עם האמת שיש לנו בתורה? האם מחשבת ישראל וקיום המצוות הולכים יד ביד עם הפלורליזם?!

בפעולה הזו ושלאחריה ננסה לעמוד על השאלות העולות מההתנגשות בין היהדות לפלורליזם.

 

מטרות:

• החניכים יכירו את הגישה הפלורליסטית הסוברת כי האמת הינה סוביקטיבית, ולכל אדם האמת שלו.
• החניכים יבינו כי הפלורליזם לא מסתדר עם האמונה באמת אלוקית אחת.
  

 

עזרים:

• דף שבו כתוב: "קבוצת שפנים ענקית אכלה גזרים במערת הארנבות שם אוכלים רק חסה"
• 11 פתקים נפרדים, שבכל אחד מהם כתוב מילה מהמשפט שעל הדף
• דף שבו כתוב: "…וכך, יעקב עבר לגור בעצמו ביער השקט, והקופסא השחורה נשארה אצל אהוד החייט. אהוד שמר על הקופסא, כדי שלא יברח לו העכבר, וכך הוא שומר עד עצם היום הזה."
  

 

מהלך הפעולה:

שלב א' – סדר את המשפט

שלב ב'– מהו פלורליזם

שלב ג' – המשך את הסיפור

שלב ד' – דיון וסיכום.

 

שלב א'

סדר את המשפט
נשחק את המשחק הבא:

יש לנו 11 פתקים, כשעל כל אחד מהם כתוב מילה אחת מהמשפט " קבוצת שפנים ענקית אכלה גזרים במערת הארנבות שם אוכלים רק חסה".

בנוסף לכך, יש לנו (למדריכים) גם דף שהחניכים אינם יודעים על קיומו, ועליו כתוב את המשפט השלם בסדר נכון. בתחילה, ניתן את הפתקים לחניכים, ונסביר שיש להם משימה משותפת – להרכיב מהפתקים משפט שלם והגיוני, על ידי סידור הפתקים בשורה ארוכה. כיוון שיש הרבה אפשרויות במשפט זה, סביר מאוד שהחניכים יכתבו משפט שלם והגיוני, אך לא יקלעו למשפט המדויק שכתוב אצלנו בדף.

לאחר שהחניכים חיברו את כל הפתקים וייצרו משפט כלשהו, נושיב אותם במרחק מה מהפתקים כך שלא יוכלו לגעת בהם. נגלה להם שיש לנו בכיס את המשפט ה-'נכון', נקריא את המשפט,

ונסביר לחניכים את הרעיון שעומד מאחורי העניין:

לפני שהחניכים החלו לחבר את הפתקים, הייתה כבר תשובה נכונה בכיס שלנו – אך הם פשוט לא ידעו מזה.
כיוון שכך, החניכים לא חשבו שיש רק תשובה אחת נכונה, אלא בדעתם היה שכל משפט הגיוני יתקבל. אך האמת שתשובה נכונה יש רק אחת.

שלב ב'

מהו פלורליזם

נסביר לחניכים מהו פלורליזם. אפשר להשתמש בהגדרה הבאה:

פלורליזם פירושו תפיסה רעיונית שאין אמת מוחלטת, ושלכל אחד יש את האמת שלו.

על פי עיקרון זה, אין שלילה של אף גישה, ואין חיפוש אחרי אמת סופית.

הצד החיובי שבגישה זו הוא, שהיא תורמת רבות להבנה בין-אנושית בריאה, בהנחה שיש יותר מתשובה אחת לכל שאלה, ויוצרת כבוד כלפי רעיונות ומחשבות של אדם אחר.

מאידך, קיים צד שלילי בעיקרון הפלורליזם –  בייחוד במובנים הנוגעים ליהדות.

כיהודים אנו מאמינים שיש "אמת" מוחלטת אחת. לדוגמא: ההנחה שמשה רבנו קיבל תורה מסיני היא "אמת", ואם יבוא אדם ויאמר שהוא נותן מקום לדעה שלי אך לדעתו האישית משה קיבל את התורה בירושה מאביו, אז הוא לא "גם צודק" – אלא הוא טועה לגמרי.

חשוב להדגיש את העניין הזה לחניכים, משום שהבנה בסיסית של המושג פלורליזם נחוצה להבנת ההמשך.

שלב ג'

המשך את הסיפור
נסדר את החניכים במעגל, ונסביר את המשחק:
נתחיל בסיפור, ובשלב מסוים, כשניתן את האות, החניכים ימשיכו כל אחד בתורו להמציא את ההמשך ולתרום עוד משפט לעלילה.

הרעיון הוא שיש לנו את סוף הסיפור אצלנו בכיס, והחניכים אינם יודעים שקבענו כבר את סוף הסיפור. ממילא העלילה מתפתחת לפי דמיונם של החניכים. במשך כל הפעולה, ננסה ע"י הצטרפותנו להשלמת המשפטים, להסיט את הסיפור כך שסופו  יהיה כפי שכתוב אצלנו בכיס. מן הסתם לא כל כך נצליח.

כדי שהמשחק יתנהל בזריזות, אפשר לבקש מחניך שיקציב זמן לכל תשובה של חניך.

מצורף כאן, התחלת סיפור, אך אפשר כמובן להמציא התחלות נוספות כיד הדמיון הטובה עליכם.

"יעקב היה נער פשוט, שחי בכפר מרוחק מאוד. הוריו של יעקב הלכו לעולמם בגיל צעיר, עוד כשהיה ילד קטן. בשל הנסיבות, למד יעקב לדאוג לעצמו כבר מאז שהיה ילד. יעקב היה צד ביער כדי להשיג אוכל, וסירב לקבל צדקה מאנשי הכפר הנדיבים. כבודו העצמי של יעקב לא הרשה לו לקבל מתנה מאחר.

יום אחד, הלך יעקב לצוד ביער. בדרך כלל לא התקשה יעקב למצוא ציד, אך היום איתרע מזלו והוא הסתובב בוקר שלם בין העצים, קשתו בידו, ולא ראה אפילו שפן קטן. עם הזמן נעשה יעקב יותר ויותר עצוב, ויותר ויותר רעב.

לפתע, שמע קול מרשרש מבין השיחים לידו. יעקב פנה לעבר הרעש, והנה הוא רואה שם אדם נמוך קומה, ולו כובע מוזר שמחטים תקועים ובולטים מתוכו. היה זה אהוד החיט, החיט הכי טוב בכפר."

לאחר הקראת הסיפור, ולאחר שהחניכים המשיכו את הסיפור כרצונם, נקריא את המשכו:

"…וכך, יעקב עבר לגור בעצמו ביער השקט, והקופסא השחורה נשארה אצל אהוד החיט. אהוד שמר על הקופסא, כדי שלא יברח לו העכבר, וכך הוא עושה עד עצם היום הזה."

 

בסוף הפעילות נסביר לחניכים עם מה נפגשנו כאן:

אנחנו רואים שלמרות שידענו את סופו של הסיפור – את ה-'אמת' -התקשינו מאוד לגרום לסיפור להגיע למקום הנכון.

זה מראה שלפעמים קשה מאוד להעביר את המסר הנכון. כשכולם מדברים, וכל אחד אומר משפט, וכל אמירה שווה בערכה לשאר האמירות, קשה מאוד להוציא לאור את האמת שלנו.

 

דיון וסיכום

בשלב זה, נעלה כמה שאלות לדיון, על מנת שנוכל לדון עם החניכים בנוגע למה שעברנו בפעילות, כשהמטרה לתת להם להתבטא ולהזדהות עם הרעיונות שהעלנו.
הנה כמה מן השאלות שכדאי לדון בהם:

• כמה צדדים לעיקרון הפלורליזם – אנא פרטו מהם הצדדים החיוביים והצדדים השליליים שאתם רואים בתפיסה זו.
• איך המושג "מחלוקת" שביהדות תואם למה שלמדנו היום על אמת? האם נכון לומר שתמיד אחד צודק ואחד שטועה?
• אם יש אמת אחת, איך נדע אם אנחנו צודקים בנוגע ליהדותנו?

משני המשחקים אנו לומדים את המסרים שרצינו להעביר בפעולה:

מהמשחק של סידור המשפט אפשר לראות שלפעמים תפיסת האמת לא ברורה ועמומה אצלנו. לפעמים נראה לנו שהכל לגטימי וכל דבר יתקבל, אך חשוב להבין שיש אמת אחת והיא מונחת ומנותבת מלמעלה.

ישנה אמת אחת, אמת אלוקית. אם באים מתוך גישה פלורליסטית המקבלת כל תשובה, וכל דרך, בלי להבליט אף עמדה, אפשר לאבד אמת זו.

המסר השני, שאותו ניתן להבין ממשחק הסיפור בהמשכים, הוא שלא קל לפעמים לספר את האמת וביחוד כשאין שום היררכיה, והכל נכון ולגיטימי באותה המידה.

לפעמים אנחנו יודעים מהו הדבר הנכון, אך קשה להשמיע את קולנו כמו שצריך.

אם נותנים מקום לכל גישה ולכל דת, האמת האלוהית, התורה והיהדות תעלם לה בין שאר הדעות השונות והמגוונות. אסור לתת לדבר כזה לקרות.

ראוי לשים לב לכך שהפלורליזם מכשיר חוסר מוסריות ומרפה את ידינו בתביעה להתנהגות נכונה וצודקת. אם אין אמת מוחלטת

דווקא בגלל שאנו טוענים שהאמת המוחלטת היא שה' ברא את העולם ושהוא נתן תורה לעם ישראל, איננו יכולים לתת לגיטימציה לדעות שסותרות זאת. אילו היינו פלורליסטים היינו בעצם אומרים: אנחנו לא ממש מאמינים.

איך נדע אם אנו צודקים? שדווקא האמונה שלנו מכל האמונות שבעולם היא האמת האחת והיחידה?

יש לנו הוכחות. עם ישראל כולו עמד בהר סיני ושמע את ה' מדבר אליו מתוך האש. אבל זה כבר נושא לפעולה אחרת.

(אם נשים לב שחלק מהחניכים לא שלמים עם הנקודה הזו באמת ראוי לייחד לה דיון רציני בפעם אחרת.)

נכון, גם ביהדות קיים מושג של דעות שונות – שבעים פנים לתורה. אך בניגוד לגישה הפלורליסטית, אנו מכבדים את הדעות השונות רק כשאינן סותרות את מהות חיינו, רק כשהן "לתורה".

בפעולה הבאה נרחיב ונדבר על מושג המחלוקת ביהדות.

אם נשאר קצת זמן לפעולה וכוח לחניכים, אפשר לדבר קצת על המושג 'אמת', על מה המושג הזה אומר לכל אחד מאתנו, ואיך הוא בא לידי ביטוי אצל כל אחד באופן מעשי.