הרבה דרכים יש למקום (פעולה)

 מתאים ל: שבת, יום חול

פעולה שלישית מתוך מערך הפעולות לשבט החדש בחודש ארגון תשע”ג.

לפעולה הראשונה

לפעולה השניה

פתיחה:

בפעולה הקודמת דברנו על היחס הנכון לזרמים השונים שביהדות. ראינו שיש לנו לכבד ולהעריך כל זרם המחויב לקיום התורה.

בפעולה זו נדבר על כך שלמרות שיש שבעים פנים לתורה וניתן לומר כולם צודקים, כל אחד צריך לברר לעצמו את מקומו ואת דרכו.

כחברי תנועת אריאל שהיא תנועת נוער ציונית תורנית עלינו לברר לעצמנו את דרכה ואת ייחודה של תנועתנו.

מטרות הפעולה.

• החניכים יבינו כי לכל יהודי יש דרך בעבודת ה’ המתאימה לאופיו ולטבע בריאתו.
• החניכים יבררו לעצמם את ייחודה של תנועת אריאל.

 עזרים:

• שני שלטים: אריאל, אחר
• כרטיסים עם ההיגדים (ראה להלן)

מהלך הפעולה:

שלב א’- ספורו של פלו איש פשוט

שלב ב’- תנועת אריאל- מי אנחנו?

הערה:

כיוון שפעולה זאת היא השלישית והאחרונה במערך הפעילות, נפתח בסיכום קצר של המסרים שהפקנו מהפעולות האחרונות, כדי שהמערך כולו יהיה משמעותי אצל החניכים. נזכיר את המשחקים ששיחקנו כבר, את המשפט שהרכיבו החניכים מפתקים (יש אמת אחת גם לפני, אמת אלוקית, ולא כל תשובה נכונה ומתקבלת), את הסיפור בהמשכים (לפעמים גם לאנשים שרוצים לומר את האמת קשה לדבר כשלא נותנים להם מקום, וקשה לשמוע את האמת האמיתית), ואת הסיפור של דניאל (פרספקטיבה רחבה, הבנה שיש אמת גם בעבודת ה’ של זרמים שונים). את המסרים האלו נקשר לפעולה הזאת, השלישית והאחרונה.

שלב א’- ספור של פלו איש פשוט

בתחילה נספר את הסיפור על פלוני מכפר שם בדוי.

לפני שנתחיל, נבקש מכל חניך שיחשוב בלבו על מצווה שהוא מרגיש יחס מיוחד אליה ושהוא ממש טוב במצווה הזאת.

כוונת הסיפור הזה לעורר דיון, אבל עלינו להקפיד על כך שהדיון לא יתחיל בזמן הסיפור. לכן נאמר לחניכים לשמור את ההערות והשאלות לאחר הסיפור.

הסיפור מצורף בנספח.

לאחר הסיפור נשאל:

• מדוע חשוב שכל יהודי ימצא את הנקודה שלו בעבודת השם?
• האם חשוב שכל יהודי ישתייך לזרם מסוים?

נסכם:

כשאדם מברר לעצמו מהי הנקודה שלו בעבודת השם, הוא בעצם אומר לעצמו – “עבודת השם היא הדבר הכי חשוב בחיי ולכן אני צריך למצוא את המקום שלי, המתאים לאופי ולאישיות המיוחדים לי”.

לכן חשוב לכל פלוני מכל מקום שהוא למצוא את המצווה שלו, ואת החיבור המיוחד שלו לעבודת השם.

משקיימים זרמים שונים ביהדות, ראוי שכל אדם יברר לעצמו את מקומו.

אנו כחברים בתנועת אריאל – צריכים לברר לעצמנו מהו החזון שלנו, הייחוד שלנו, ומהי האמירה המיוחדת שלנו שיכולה לתרום לכלל ישראל כולו.

לאחר הסיכום נקריא את לשון הגמרא במסכת תענית דף לא:

אמר רבי אלעזר עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד מראה באצבעו שנאמר: ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה’ קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו:

דברי הגמרא הללו מראים איך שלמרות שכל צדיק, יש לו דרך אחרת בעבודת ה’ והוא עומד במקום אחר, בסופו של דבר לעתיד לבוא יתברר כי כולם הצביעו למרכז העיגול, על הקב”ה. כולם פנו לאותו מקום- “הרבה דרכים יש למקום”!.

שלב ב’- תנועת אריאל- מי אנחנו?

כדי לדון בשאלה מי אנחנו ננסה לעמת אותנו כנציגי תנועת נוער ציונית תורנית עם היגדים שיש בהם אידיאלים שונים הקשורים לעניין התורה והיהדות.

נחלק לחניכים את ההיגדים הבאים.

נציב גם שני שלטים: אריאל, ואחר(מיצג זרמים שונים ביהדות שאינם כתנועתנו).

כל חניך יצטרך בתורו להניח את ההיגד שקיבל מתחת לשלט המתאים לדעתו ולהסביר מדוע בחר להניח אותו דווקא שם. הגד שיכול להתאים לשתי השלטים ניתן להניח באמצע.

ניתן כמובן לקיים דיונים על חלק מההיגדים.

ההיגדים:

– יש להנגיש את התורה לכל עם ישראל. – יש מקום להקלות הלכתיות במקרים מסוימים כדי להוסיף חיבור ואהבה בין חלקי האומה. – אנו שואפים לחיות חיי לכתחילה. – אנו מאמינים כי עלינו לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. – אנו מחנכים ללימוד תורה. – אנו מחנכים ליישוב הארץ. – אנו מעוניינים להשפיע על כל עם ישראל. – ההלכה אוסרת פעילות מעורבת ועל-כן אין לה מקום כלל. – לימוד תורה הוא האידיאל החשוב ביותר. – בלי זמן להתבודדות האדם אינו יכול להתחבר לקב”ה – איננו מוכנים להתפשר על קיום הלכות או מצוות. – מי שיכול ללמוד תורה כל היום, יש לשחררו מעול הציבור לחלוטין. – אנו פותחים את שערי התנועה למי שמקבל עליו עול תורה ומצוות. – אנו מאמינים בחיבור של תורה ועבודה. – שאיפתנו היא כי כל דבר שאנו עושים בין בחיי הרוח ובין בחיי המעשה, ינבע מתוך תורה. – אנו חיים בדור של גאולה. – הקב”ה מצפה מאתנו לקחת חלק פעיל בתהליך הגאולה. – יש לברוח משכנים רעים שאינם שומרי תורה ומצוות – חשוב להתערות עם כל חלקי העם – יש להפריד בכל מה שאפשר בין נשים לגברים נסכם: הרבה היגדים ממה שפגשנו יש ביניהם מחלוקת על הדגשים. לפיכך עלינו לעמוד מתוך לימוד מהם הדגשים הנכונים שכתנועה אנו צריכים לחרות על דגלנו. האם בכבודת ה’ יש לקבוע זמן רב ללימוד תורה גם על חשבון אידיאלים אחרים, או שמעורבות חברתית וסוציאלית של חסד היא מרכז חיינו? האם אנו צריכים להתגורר בין כל חלקי שדרות העם, או שנקיים בעצמנו הרחק משכן רע? האם צריך להמית עצמנו באוהלה של תורה או שגדול הנהנה מיגיע כפיו? נסכם את המערך: בפעולה הראשונה ראינו כי איננו פלורליסטים. איננו מסכימים עם הגישה הסוברת כי כולם צודקים, וכי לכל אחד האמת שלו. אנו מאמינים באמת מוחלטת המונחלת לנו מסיני. דעה שסותרת את האמונה בתורה מן השמיים אינה לגיטימית בעינינו. מאידך בפעולה השנייה ראינו שיש מקום לריבוי הדעות, אך עם זאת בתנאי שכולן במסגרת התורה. ראינו שישנם זרמים שונים בעבודת השם ולכולם יש אמירה נצרכת ומשמעותית. ראינו גם שאע”פ שהזרמים מתנגדים ביניהם הם מאזנים זה את זה ומשפיעים זה על זה לטובה. בפעולה האחרונה ראינו כי למרות שיש מקום לכל הזרמים, כל אדם מחויב למצוא את הנקודה האישית שלו ואת החיבור הייחודי לו בעבודת השם. מתוך הבנה זו ניסינו לעמוד על הייחוד שלנו בתור חברי תנועת אריאל.