מטרות הפעולה:

• החניכים יכירו בכך שהתורה מכוונת אותנו בכל פרטי החיים.
• החניכים ילמדו על משמעות הסיסמא של תנועת אריאל: תורת חיים בעוז!

 

מחפשים מטמון

לפני הפעולה נטמין היטב, במקום נסתר,

קופסה – בתוכה נשים ממתק או חטיף, ועליה נכתוב: “מטמון“.
נספר לחניכים כי החבאנו מטמון ועליהם למצוא אותו. לא ניתן להם כל עזרה או הכוונה.

יש להניח כי החניכים לא יצליחו למצוא את המטמון ויבקשו רמזים או כיוונים.

בשלב ראשון ניתן להם הנחייה כללית,

למשל: אל תחפשו אותו במקום גבוה (בהתחשב, כמובן, במקום שבו אכן החבאתנו אותו).

אם ההדרכה הזו לא תסייע להם למצוא את המטמון והם יבקשו הדרכה נוספת,

ניתן הדרכה מדויקת יותר: חפשו בחלק זה של החדר. וכך הלאה, עד שיימצא המטמון.

לאחר שהחניכים יסיימו ליהנות מפרי עמלם – הממתק שמצאו, נשאל:

• מה היה קורה אילו המדריך לא היה נותן לנו הדרכות והכוונות כיצד למצוא את האוצר?

יש להניח כי הוא היה ממשיך להישאר במקום המסתור, מוטל כאבן שאין לה הופכין.

 

 

סיפור
הרגע הגדול בחיים ג’ון וג’ים עמדו נרגשים לבושים בחליפות החלל הצחורות.

הם הביטו זה בעיניי זה מבעד לזגוגית הקסדה מבט ממושך של שותפים למסע.   

יום מיוחד היום. יום לו ציפו שנים. היום יעלו שניהם על החללית “אודם 3” וימריאו אל על.
בני משפחותיהם הביטו בהם – אם, אב, אישה, ילדים.

כל אחד ניסה לחרות בזיכרונו את דמות אהובו, מתי שוב יפגשו?
טכנאיי מעבורת החלל סיימו את ההכנות האחרונות, בדקו את המנוע,

שימנו את החיבורים ובחנו כל פרט ופרט במקומו. היום הם סיימו את תפקידם.

לאחר מחקרים ארוכים של שנים, תצפיות על החלל, ניסויים רבים וגם כישלונות,

והתוצר – מוכן ומזומן. הם שטפו את ידיהם משמן המכונות ולחצו את ידיהם של ג’ון וג’ים.

הם מביטים שוב בבני משפחותיהם, ידידיהם ומכריהם,

מנפנפים לשלום מול מצלמות הוידאו של עיתונאי העולם ויוצאים לשליחות המסתורית ביותר –

חקר החלל. הם מפנים את גבם ונכנסים  פנימה, דלתות ננעלות,

טיל השיגור כבר מוכן עוד דקות  נותרו. ידיים מונפות לשלום, דמעות נוצצות בעיניים…

אפשר ממש לשמוע את הלבבות הדופקים ברטט ולפתע פיצוץ אדיר חותך את הדממה כסכין והחללית נוסקת מעלה ותוך שניות ספורות הופכת לנקודה זעירה ההולכת ונעלמת.
הקהל מתחיל להתפזר, ושם למעלה ג’ון וג’ים מתחילים להתאושש מההלם הראשון.

שניהם נצמדים לחלונות החללית ומנסים לעכל את הסביבה החדשה,

חלקיקים מתעופפים באוויר, כוכבים נראים קרובים מהרגיל.

 ג’ים הנווט מתבונן במפת השמיים התלויה מעל מערכת ההובלה של החללית,

לפניו לוח ענק של כפתורים, חוטי חשמל וצג שמראה קווים עולים ויורדים כגלים.
לפתע… נשמעת אזעקה עולה ויורדת, אורות אדומים נדלקים ומהבהבים,

החללית עוצרת במקומה ולא זזה. מה קרה?

ג’ון וג’ים  מביטים זה בזה בבהלה –

מה קרה? תקלה? מה עושים? אך לאף אחד  מהם אין מושג מה לעשות.

ג’ון וג’ים מחפשים בקדחתנות אחר ספר הוראות, בכל מקום אפשרי, אך לשווא…

נשאל את החניכים:

• מה, לדעתם, חשים כעת ג’ים וג’ון?
• מה הם יכולים לעשות?
• מה היה חסר בתהליך השיגור?

יש להניח כי ג’ון וג’ים חשים חוסר אונים… אין הם יכולים לטפל בכלי כה מורכב ומשוכלל ללא הבנה כיצד הוא פעול ועובד. בתהליך השיגור חייב היה להיות ספר ההוראות!

 

 

דיון

• נשאל את החניכים מה התפקיד של התורה?

נסכם:

התורה היא ספר ההוראות שרבש”ע שברא את העולם כתב על מנת שנדע איך לחיות בעולם כפי שבורא העולם יצר אותו.

 

פעילות:

המדריך יניח בכל פעם חפץ אחר במרכז המעגל החניכים יצטרכו, כל אחד בתורו, להגיד איך אפשר להשתמש בחפץ לחיי קדושה.
דוגמה: בקבוק מים
– אתן לחבר לשתות לפניי.
– אברך לפני שאשתה.
– אקח אותו אתי לטיול, “ונשמרתם לנפשותיכם”

דוגמא נוספת: פלאפון
– בעת מצוקה יכול להציל חיים
– אפשר להגיד דבר תורה למישהו רחוק שאינו מצוי ליד ספר.
– אקח אותו איתי לטיול “ונשמרתם לנפשותיכם“.
– אפשר לעזור מרחוק לחבר,לשמוע צרותיו.

אפשרות משלימה לשכבת הגיל הבינונית (ו’ – ז’) –

להקריא חלק מהדוגמאות שמובאות כאן ולדון עם החניכים מה צריך לעשות במציאויות האלו.

דוגמאות –

• מצד אחד אני רוצה לשמור על ארץ ישראל. מצד שני האם אני ארים יד/אפצע/אהרוג את אחי שבא לגרש אותי מהבית שלי?
• אישה מכובדת מושיטה לי יד ללחיצה. מצד אחד אני לא רוצה לגעת באישה שהיא אינה אשתי או קרובתי- מצד שני אני חושש לפגוע בה?
• הייתי באירוע חברתי ומישהו ממש פגע בי והעליב אותי – מצד אחד אני רוצה לשתף חבר שפגעו בי – מצד שני אני חושש שזה יגרור ללשון הרע.
• חבר פגע בי ואני רוצה להחזיר לו. האם מותר לי להרביץ לו? לקלל אותו? להעליב אותו?
• אני רוצה לפתוח חנות כלשהיא ליד חנות אחרת שמוכרת את אותה סחורה בדיוק. מצד אחד אני צריך להביא משכורות לבית – מצד שני אני חושש לפגוע בפרנסה של החבר שלי.
• מצד אחד אני רוצה להגן על העם שלי במלחמה ולהכות באויב. מצד שני יש חשש שאני אפגע בחפים מפשע אצל האויב

 

נגיע למסקנה עם החניכים ש”תורת חיים בעז” זה לחיות את התורה יחד עם החיים.

התורה היא דרך החיים שלנו היא מלווה אותנו בכל מקום והיא נכנסת לנו בכל תחומי החיים!

– איך אני יתלבש?

– לאן אני ילך?

– איך אני ידבר?

– מה אני יעשה?

התורה לא אוסרת עלינו ליהנות ולשמוח.

אלא מלמדת אותנו איך ליהנות באמת. ואיך לשמוח באמת.

 היא כמו ספר חוקים שנותן לנו את הכללים לחיים טובים יותר.

בלי התורה זה לא יהיה חיים!

 

זהירות

בעת משחק המטמון יש לשמור על החניכים מפני פגיעה.