רבי אברהם אבן עזרא

ר' אברהם בן מאיר אבן עזרא (ראב"ע)

נולד בשנת ד'תתנ"ב או ד'תתנ"ג (1092 – 1167 או 1093 – 1164), בתור הזהב של יהדות ספרד, בטודלה שבספרד.

הוא היה משורר, בלשן, פרשן המקרא ופילוסוף, מהבולטים שבהוגי היהודים בימי הביניים.

הוא עסק גם באסטרולוגיה, שהביאה אותו גם לעסוק גם במתמטיקה ובאסטרונומיה.

כל כתביו נכתבו בעברית.

חייו של אבן עזרא נחלקים לשתי תקופות, הנבדלות זו מזו במקום מגוריו ובאופי פעילותו.

התקופה הראשונה בחייו:

בתקופת חייו הראשונה ישב בעיר טודלה שבספרד, וממנה יצא לנדודים בארצות שונות.

הוא נפגש עם חכמים שונים, ובהם רבי יהודה הלוי, שנלווה אליו באחת מנסיעותיו לאפריקה.

מטודילה עבר לשבת בקורדובה, ובאותן שנים חיבר את רוב שירי השבח והידידות שנכללו ב"דיואן" שלו.

התקופה השנייה בחייו:

בתקופה השנייה בחייו (1140 – 1164), כתב כמעט את כל ספריו,

תוך שהוא נודד במדינות אירופה הנוצרית.

הוא נשא בגאון את הכינוי "אברהם הספרדי", תוך שהוא כותב בעברית ובכך מפיץ את חוכמת יהדות ספרד וצפון אפריקה,

 שהייתה כתובה ברובה בערבית-יהודית.

אפשר שלעת זקנה עלה לארץ ישראל.

הוא נפטר בשנת תתקכ"ד, שהייתה השנה ה-75 בחייו.

מקום פטירתו אינו ידוע.

יש אומרים רומא, ויש אומרים קאלאהורה (עיירה בנאבארה בקרבת מולדתו) או באנגליה.

לאבן עזרא היו חמישה ילדים (על פי פירושו לשמות ב' ב), אך רק אחד מהם, יצחק, ידוע לנו בשמו.

יש בידינו פירושים של אבן עזרא לספרים האלה: תורה, חמש מגילות, ישעיהו, תרי-עשר, תהילים, איוב ודניאל.

הפירושים למשלי ולעזרא-נחמיה המיוחסים לו, אינם שלו.

הראב"ע מזכיר את פירושיו לנביאים ראשונים ומשלי, אך הם לא הגיעו לידינו.

(ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית)