אחריי! (פעולה)

מטרות:

1. החניכים יכירו בכוח ההשפעה של הדוגמה האישית ואת חלקו של החיקוי בתהליך הלמידה הטבעי.

2.החניכים יכירו באחריות המוטלת על כתפיה של האישיות המשמשת מודל לחיקוי.

3.החניכים יבינו שהשפעה בדרך של דוגמה אישית מחייבת התמדה ועקביות.

4.החניכים יבינו את התמודדותו של אלקנה עם המציאות המקולקלת של דורו

ואת היותו מודל חינוכי בשונה מדרך הפעולה של מנהיגים אחרים בני דורו.

5.החניכים יתעוררו לחפש את משמעות מעשיו של אלקנה לנו ולדורנו.

 

 

 עזרים:

– פתקים ומכשירי כתיבה

– צורות להעתקה

– תחפושות של שופט או של עורכי דין

–  2 מעטפות – צד התביעה וצד ההגנה

 

 

 

נזכיר לחניכים את הרעיונות המרכזיים שהועברו בפעולה הקודמת:

– תקופת השופטים – עזיבת ה’, שחיתות מוסרית וחברתית, התרכזות בחי הפרט וכו’. יש להתייחס,

כמובן, גם להשוואה לימינו בנקודות הללו.

– דמותו של אלקנה – מי היה, מה עשה, היכן חי ופעל וכיצד תיארו אותו חז”ל.   

 

מדריך, שים לב! פעולת הריענון של המסרים חשובה באופן כללי ובפרט כאשר מדובר בפעולת המשך.

הרבה עובר על החניכים במשך השבוע ולא כולם זוכרים את הנאמר בפעולה האחרונה.

את הריענון אפשר לעשות באופנים שונים ומגוונים, למשל: לבקש מכל חניך לומר דבר אחד שהוא זוכר מהפעולה;

לעשות סבב לפי א”ב – כל חניך צריך להזכיר פרט מהפעולה שעברה שמתחיל באות הבאה אחרי זו של החניך שלפניו;

אפשר לבקש מהחניכים לצייר על גיליון נייר גדול פרט או רעיון מהפעולה הקודמת –

כל אחד יוסיף על הגיליון נקודות משלו ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם. כמובן,

אפשר להשתמש בתעודת הזהות שבנינו בפעולה הקודמת ולחזור בעזרתה על המידע שרכשנו.

 

שלב א

ביום חול, המדריך יחלק לכל חניך פתק ומכשיר כתיבה.

המדריך יבקש מהחניכים לחשוב על דמות חשובה שהשפיעה עליהם ולרשום בפתק את שמה ואת האופן שבו השפיעה עליהם,

 למשל: מדריך בסניף המצטיין במידת החסד. השפעה יכולה להיות רושם מיוחד שהשאירה עליהם הדמות,

התנהגות מיוחדת שלמדו ממנה או ערך שהיא דוגלת בו ונחקק בזיכרונם.

הדמות יכולה להיות ממעגלים קרובים של חייהם – משפחה, בית ספר,

סניף או ממעגלים רחבים יותר – דמות היסטורית או דמות המוכרת מתוך סיפור.

המדריך יבקש מכל החניכים המעוניינים לשתף את חבריהם במה שכתבו להניח את הפתק בתוך שקית, כובע וכד’.

המדריך ישלוף פתק ויקרא את הכתוב. אם הפעולה מתקיימת בשבת, נערוך שלב זה בעל פה.

 

נברר עם החניכים את מה שכתבו:

-מדוע בחרת בדמות זו?

-מדוע דווקא תכונה זו בלטה אצל הדמות? או – מה תפס אותך בדמות הזו?

ממה נבעה ההשפעה של הדמות עליך?

-האם אתה מרגיש שקיבלת / רכשת / הפנמת / למדת את התכונה המיוחדת שפגשת בדמות?

 

המדריך יפנה את השאלות לכמה חניכים שאת הפתקים שלהם שלף ובמקביל ישתף חניכים אחרים שיגיבו לדברים הנאמרים.

כשחניך שהפתק שלו לא נשלף יביע רצון להשתתף,

 יבקש ממנו המדריך להציג את הדמות שבחר ואת התכונה או ההנהגה שספג ממנה.

המדריך יוביל את הדיון לכך שחלק גדול מההשפעה על עיצוב דמותנו,

 מקורו בהתבוננות במעשי אדם אחר המוערך על ידינו. המדריך יחזק אצל החניכים, באמצעותם,

 את הרעיון שלפיו לדוגמה האישית השפעה מכרעת בתהליך החינוכי. המדריך ידגיש כי לפיכך,

חיקוי הזולת הכרחי לתהליך הלמידה.

פעולה של חיקוי היא בדרך כלל פעולה של למידה מאדם אחר. פעולה זו היא פעולה טבעית ומולדת בנפש האדם.

כך למשל לומד תינוק בראשית ימיו להניע את אבריו בצורה שימושית, לדבר, לאכול, ללכת ועוד.

תכונה טבעית זו משמשת גם את האדם הבוגר ברכישת ערכים, עמדות, דעות, כיווני מחשבה ועוד.

 

 

המדריך ישחק את משחק “מלך התנועות” עם החניכים: החניכים ישבו במעגל.

המדריך יבקש מתנדב שיצא החוצה. לאחר שיצא, ימנה המדריך חניך שתפקידו לעשות תנועות שונות ושכל הקבוצה תחקה אותו.

בכל פעם שישָנה תנועה, ישָנו כל החניכים את התנועה מיד אחריו. על התנועות להיעשות באופן מתמשך החוזר על עצמו,

כך שייווצר רצף תמידי של תנועה.

המדריך יבקש מהחניך שהוצא החוצה לחזור ויסביר לו שעליו לגלות מי הוא “מלך התנועות” שכל הקבוצה מחקה אותו.

את המשחק כדאי לעשות במהלך שלושה סבבים לפחות,

כך שבקבוצה יהיו שלושה ואפילו יותר חניכים שיהיו ‘מלכי התנועות’, והדיון שבעקבות המשחק יהיה עשיר יותר.

 

מדריך, שים לב! תוכל להשתמש בכל משחק חיקוי אחר או לגוון במספר משחקי חיקוי שהעיקרון המשותף לכולם הוא:

 שיש אחד שכולם מחקים אותו. בכל אופן, שים לב לכך שמשחקים מסוג זה עלולים להיתפס בעיני החניכים כפעילות לילדים קטנים.

לאור זאת עליך ליצור אתגר ושכלול במשחק. השתמש ברעיונות מקוריים ומתוחכמים. כך למשל,

במקום תנועות ברורות כמו מחיאת כף אפשר להחליט שהתנועה תהיה קריצה בעין שקשה יותר לעקוב אחריה.

אפשר גם לתת לכל החניכים סרט בצבע אחיד והתנועה תהיה בהעברת הסרט מיד ליד או מהראש לרגליים.

באופן זה המשחק יהפוך למושך, למתוחכם ולמזמין השתתפות.

 

ביום חול – המדריך יחלק את השבט למספר קבוצות. לכל קבוצה יבחר ראש קבוצה.

לפני כל ראש קבוצה יש להניח תרשים (נספח 1). את התרשים רואה רק ראש הקבוצה.

 כל משתתף יקבל עט ונייר. על ראש הקבוצה להעביר לקבוצתו את התרשים שלפניו מבלי לדבר אלא בעזרת ידיו,

 ראשו, רגליו וכו’. כל חבר בקבוצה ינסה לשרטט את הציור כפי שהוא מדמיין אותו על-סמך תיאוריו של ראש הקבוצה.

הקבוצה המנצחת תהיה הקבוצה שבה נמצא הציור המדויק והקרוב ביותר לציור שבידי ראש הקבוצה.

 

מדריך, שים לב!

מטרת חלק זה היא להתמקד בחניך שהיה מלך התנועות,

 ולברר עמו מה הרגיש כאשר כולם עשו את התנועות שהראה להם.

לחלופין, אם בחרנו בפעילות השנייה, יתמקד הדיון בראש הקבוצה שהיה אמור להעביר את הציור לחבריו.

מטרת השאלות הבאות היא לברר עם החניכים מה המשמעות של היות מודל לחיקוי,

כיצד נדרשת אישיות לפעול כדי שתשמש דוגמה לאחרים ואילו כוחות נדרשים ממנה כדי שאכן תשמש דוגמה ראויה לחיקוי.

 

שאלות לדיון בעקבות המשחקים לכלל החניכים:

• כיצד ידעתם מתי יש להחליף תנועה? מה הייתם צריכים לעשות כדי להחליף תנועה?
• מה הרגשתם כשהייתם צריכים לחקות את התנועות? האם הדבר היה קשה?
• האם היה קשה להבין את המסרים של ראש הקבוצה?
• כיצד הרגשתם כאשר כל ניצחון הקבוצה היה תלוי באופן שבו תבינו את ראש הקבוצה שלכם?
• האם הייתם מרוצים מהתוצאה הסופית שקיבלתם?

לחניכים שהיו מלך התנועות (או שחיקו אותם):

• על מה חשבתם בזמן שעשיתם את התנועות?
• מה הרגשתם כשכולם עשו מה שאתם עשיתם?
• האם הייתם צריכים להשקיע מאמץ גדול יותר על מנת שתהיו מובנים וברורים יותר?
• אלו כוחות דרשה מכם המשימה?

לכלל הקבוצה:

• באילו מקרים אנחנו מחקים אנשים אחרים?
• מה יכולות להיות הסיבות לכך שאנחנו מחקים אנשים אחרים?
• מתי אנשים אחרים מחקים אותנו?

נבין עם החניכים, בעקבות הדיון, כי כאשר אדם מכיר בכך שהוא משמש מודל לאחרים,

הדבר מעורר בו אחריות כפולה ומכופלת להשפעה נכונה עליהם.

 הוא ישקול כל צעד ומעשה בזהירות ביודעו שיש מי שצופה בו ולומד ממנו.

 

 

שלב ג’- משפט ציבורי

המדריך יכריז כי לאור מצבם הרוחני העגום של בני תקופת השופטים הוחלט לערוך משפט למנהיגי הדור –

ראשי השבטים וראשי העם. מטרת המשפט לברר על מי מוטלת האחריות למציאות זו.

המדריך יחלק את השבט לשתי קבוצות: תביעה והגנה.

המדריך ימנה שלושה חניכים לשופטים, ובפניהם יציגו עורכי הדין של שתי הקבוצות את טיעוניהם.

לצורך ההכנות למשפט יעביר המדריך לכל קבוצה מעטפה חומה שיציין עליה: “חומר ראיות – סודי ביותר!”.

בתוך המעטפה יהיה מידע שיעזור לכל קבוצה לפתח את טיעוניה ולנסחם כראוי:

– מעטפה לתביעה – לתוך המעטפה יכניס המדריך את נספח 2.

– מעטפה להגנה – לתוך המעטפה יכניס המדריך את נספח 3.

כדאי להשקיע בארגון החיצוני של המשפט כדי לעודד את החניכים להיות שותפים בו.

ככל שהמוצגים יהיו מוחשיים יותר יש להניח שהחניכים יהיו מעורבים פעילים יותר במשימה.

אם אפשר להשיג גם תחפושת של שופט או עורך דין, מה טוב.

כדאי גם לסדר את המקום שהפעולה מתקיימת בו בצורת בית-משפט ובו שולחן לשופטים ודוכן לעדים.

במהלך המשפט המדריך יאפשר לשתי הקבוצות להציג את טיעוניהן ואף להזמין עדים שונים מטעמן כדי להוכיח את דבריהן.

העדים יכולים להיות אנשים מאותה תקופה דוגמת מיכה (סיפור פסל מיכה), פילגש האיש הלוי (סיפור פילגש בגבעה),

 יהודי עובד עבודה זרה, ולהבדיל – עלי או אחד מבניו וכו’ כיד הדמיון הטובה. עודדו את פיתוח הדמיון והיצירתיות של החניכים!

בתום שלב השמעת הטיעונים יכריע צוות השופטים בשאלה האם יש להטיל את האשמה על מנהיגי הדור או לא.

בשלב זה יביא המדריך לפני החניכים את המדרש המופיע בנספח 2 (כתב התביעה).

במדרש זה מאשימים חז”ל את ראשי העם באותה תקופה בטענה שעליהם היה לפעול ולשמש דוגמה אישית חיובית לבני דורם,

 אבל הם בחרו לעסוק בענייניהם הפרטיים. כאשר מנהיגי העם, שהם המודל לחיקוי,

אומרים: “שלום עלייך נפשי” (אני דואג לעצמי…) אזי למה נוכל לצפות מהאנשים הפשוטים?!

 

המדריך יחלק את המקורות הבאים הלקוחים מהפעולה הקודמת לשלושה חניכים ויבקש מהם לקרוא אותם בפני הקבוצה.

 רצוי להקריא את המדרש בליווי הסבר קצר כפי שמפורט בהמשך:

הסבר למדריך: בספר שמואל כתוב: “ויהי איש אחד…ושמו אלקנה”. חז”ל הבינו שהכינוי “אחד” מסמל אדם גדול ומיוחד בדורו.

 השאלה היא: מדוע נתפש אלקנה כאיש מיוחד?

הסבר למדריך: הפסוק בספר שמואל מתאר את מקום מגוריו של אלקנה במילים “רמתיים צופים”.

 ייתכן שהיה מקום בארץ ישראל בשם זה אבל חז”ל נתנו משמעות נוספת לשם “רמתיים צופים”:

‘צופים’ מלשון אדם הצופה למרחק – נביא. רמתיים – מלשון רום, גבוה ולמעלה.

 חז”ל רמזו שאלקנה היה נביא ואיש גדול מבחינה רוחנית, ושוב, עלינו לבחון מדוע.

הסבר למדריך: גם במדרש זה מייחסים חז”ל לאקנה תכונות חשובות רבות שלא מופיעות בכתוב אלא ברמז:

איש כבוד וחשיבות, בעל נימוס, מבני אפרים.

כאשר בירך יעקב אבינו את אפרים בשעה שיוסף הביאו לפניו הוא חשב על אלקנה שיצא מזרעו –

ושוב יש לשאול מדוע נחשב אלקנה לגדול כל-כך בעיני חז”ל.

המדריך ישאל את החניכים מדוע לדעתם הרבו חכמים לדבר בחשיבותו של אלקנה?

המדריך ישמע מספר הצעות.

ננסה להעמיק את הבנתנו בנידון בעזרת תיאורי המדרש את דרך פועלו של אלקנה.

המדרש הבא שמובא כאן מתאר את מעשהו הייחודי של אלקנה.

 בזמן שדורו של אלקנה התרחק מעבודת ה’ בחר אלקנה לקרב את כולם לה’ בדרך של דוגמה אישית.

 אלקנה יזם שינוי איטי ועיקש בהתנהגותם של בני דורו תוך שהוא ובני משפחתו משמשים להם דוגמה ומודל לחיקוי.

העבודה העקבית של אלקנה כפי שמתוארת במדרש היא בעצם מה שנדרשו לעשות גדולי הדור,

אנשי כנסת הגדולה, ולא עשו, כפי שראינו קודם, במהלך המשפט.

את המדרש הבא אפשר להקריא בפני החניכים אך עדיף ומומלץ להמחיז אותו בעזרתם או בהצגת יחיד של המדריך.

לא כל אחד אוהב להציג אבל אם אתה אחד מאלו שאוהבים או שהחניכים שלך כאלה –

 כדאי מאוד להשתמש במתודה זו. במדרש יש כמה תפקידים שניתן להציג:

אלקנה, בני משפחתו, אנשי העיר שבה הם מבקרים. כמו כן אפשר לשלב קריין שיקריא את חלקי הקישור.

המדריך ישאל את החניכים לאחר ההצגה או ההקראה:

• איזו בעיה ניסה אלקנה לפתור לפי המדרש?
• מהי כוונת המילים “בדרך שהיה עולה לשנה זו לא היה עולה לשנה אחרת”? מה ניסה אלקנה להשיג בזה?
• מה הייתה התגובה של אנשי המקום שבו עבר אלקנה למעשיו?
• מהי תשובת המדרש לשאלה מדוע חז”ל העריכו כל-כך את אלקנה?

המדריך ישמע את תשובות החניכים ויסכם :

אלקנה ידע שעל אף שישראל רחוקים מה’ עדיין אפשר להשיבם בתשובה.

הוא גם הבין שהרצאות, שיחות ודיבורים לא יעזרו בשלב זה אלא רק דוגמה אישית.

אלקנה לא ישב בטל, ולקח את בני משפחתו למסע של החזרה לדרך ה’.

אלקנה התחיל בקטן, בכל פעם כפר וישוב אחר שם עבר עם כל בני משפחתו,

ומתוך העובדה שהוא עלה בעצמו שמחו גם האחרים להצטרף אליו.

 אלקנה הבין שרק בעבודה עקבית ועיקשת, יוכל ליצור את השינוי.

מאלקנה אנו לומדים שבמקום שכל אחד שקוע בעצמו אפשר לשנות את המציאות על-ידי פעולה אישית ודוגמה של התנהגות אחרת.

 

 

שלב ד’

המדריך יכין כרזה או שלט גדול (שיהיה אפשר אחר-כך לתלות בסניף) שעליו כתוב:

 “נבואה שנצרכה לדורות נכתבה”. המדריך ישאל את החניכים מה משמעות הביטוי.

המדריך יסביר שיש הרואים את ספר התנ”ך כמעין ספר היסטוריה אבל חז”ל לא ראו אותו כך אלא להפך – הם ראו בו ספר העתיד.

המסרים שמופיעים בתנ”ך נכתבו בו כי חכמים הבינו שהם ישמשו גם את בני הדורות הבאים.

המדריך יבקש מהחניכים לחשוב מה הם היו לומדים מדמותו וממעשיו של אלקנה לימינו אנו.

המדריך יציין שעל כך נמשיך לדבר בפעולה הבאה. 

 

 

נזכיר לחניכים כי פתחנו את הפעולה בהבנת כוחו של החיקוי,

הלמידה מהאחר דרך דוגמה אישית שהיא חלק הכרחי בתהליך הלמידה.

היכרנו גם באחריות הכבדה המוטלת על כתפיו של ה’מודל’ לחיקוי.

בעוד גדולי הדור שבתקופתו של אלקנה בחרו לדאוג כל אחד לרווחתו הפרטית והשילו מעליהם את האחריות על כלל העם,

הרי שאלקנה “הרים את הכפפה”.

 בהכירו באחריות המוטלת על כתפיו ובכוח העצום הטמון בדוגמא האישית הוא יוצא למשימה חינוכית:

השפעה בדרך של דוגמה אישית. הוא גם יודע שרק התמדה עיקשת תוביל לשינוי,

ופועל בסבלנות, שנה אחר שנה, בנאמנות, באמונה.

המושג “נבואה שנצרכה לדורות” שפגשנו אותו בסוף הפעולה מחייב אותנו לבחון את משמעות הדברים לגבינו.

 

ביום חול יחלק המדריך לכל חניך כרטיס מקופל לשניים. מבחוץ ירשום כל חניך את שמו.

בחלק הפנימי יבקש המדריך מכל חניך לרשום נקודה אחת שבה הוא יכול להיות דומה לאלקנה, זאת אומרת:

נקודה שבה הוא יכול להשתנות ולשמש דוגמה אישית לאחרים כך שאלה יוכלו להיות מושפעים מהתנהגותו.

דוגמות: להתמיד יותר בזמני הלימוד בישיבה; לא לדבר בתפילה; להתנדב לארגון גמ”ח מדי פעם;

להקפיד על עזרה לזולת ועוד. אם הפעולה נערכת בשבת,

 תוכלו לבצע תכנית זו ביום שלישי שבין פעולה זו לפעולה שלאחריה.

המדריך יאסוף את הכרטיסים ויבטיח לחניכים כי לא יקרא את הכתוב בהם.

 

המדריך יכתוב על גבי הכרטיסים בחלקם האחורי את דבריו של הראי”ה קוק:

“הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה – אלא מוסיפים צדק;

אינם קובלים על הכפירה -אלא מוסיפים אמונה;

אינם קובלים על הבערות – אלא מוסיפים חכמה.”

את הכרטיסים המוכנים יחזיר המדריך כצ’ופר סיכום בסוף הפעולה השלישית, ראו שם.