מתאים ל: שבת, יום חול

פעולה שניה מתוך מערך הפעולות לשבט מעוז בחודש ארגון תשע”ד.

לפעולה הראשונה

מטרות הפעולה:

• החניכות ילמדו איך יראה העולם כאשר ייבנה בית המקדש.
• החניכות יבינו שבידינו לפעול לקירוב בניית בית המקדש, ויבררו כיצד הן יכולות לפעול לשם כך.

עזרים:

• דפים, עטים, סלוטייפ (ביום חול)
• כדור (בשבת)
• שני סידורים
• מפה של בית המקדש+”מפה אילמת”+כרטיסים
• פאזל בית המקדש
• סיכות “שגריר מקדש”

מהלך הפעולה:

עולם של בית מקדש

“סיפור במעגל”— נעמיד את החניכות במעגל. נבקש מהן לספר כיצד יראה העולם לאחר שיבנה בית מקדש, באופן הבא:

חניכה אחת תתחיל את הסיפור, וכאשר המדריכה תמחא כף- החניכה הבאה תמשיך את הסיפור מהנקודה שהחניכה הקודמת הפסיקה. (כדי שיהיה מעניין ופשוט יותר לעמוד במשימה, כדאי לכוון את החניכות לספר את הסיפור בגוף ראשון: “יום אחרי שנבנה בית-המקדש, עליתי לירושלים וראיתי….” וכדומה).

אפשר להמשיך כמה סבבים עד שהסיפור ממצה את עצמו. תלוי, כמובן, במספר החניכות.

לאחר סיום הסבב נאמר לחניכות שבתנ”ך יש נבואות רבות איך יהיה העולם לאחר בנייתו של בית-המקדש, אחת המרכזיות שבהן נמצאת בספר ישעיהו.

נקריא (או נבקש מאחת החניכות להקריא) את חזון אחרית הימים. (מצורף בנספחים).

(כדאי לחלק לכל החניכות את הפסוקים. שימו לב שלא יהיה כתוב שם ה’ המפורש על הדפים מטעמי גניזה).

נסביר לחניכות מהי המשמעות של חזון זה – שלום עולמי, צדק, הכרה של הגויים במלכות ה’, התורה תהיה מרכזית בעולם – היהדות תהיה הדת המקובלת בעולם (לא הכול יהיו יהודים, אך הכול יכירו שהיהדות אמת ושאר הדתות אינן אמת).

זה מצב אידיאלי שאנחנו שואפים אליו! בעצם בית המקדש הוא תיקון העולם – עולם עם בית מקדש זה עולם טוב!

בימינו יחודש!

בשלב זה נמצא דרכים לקרב את בניית המקדש והגאולה.

ניתן לחניכות לבצע משימות. המשימות יסמלו דרכים שונות לקירוב בניית המקדש. בסיום כל משימה הם יקבלו חלק של פאזל. בצד אחד

יהיה כתוב הנושא של המשימה, ובצד השני יהיה חלק מתמונה של בית-המקדש (מצורף בנספחים).

*אפשר לוותר על חלק מהמשימות או להשאיר אותן לפעולה אחרת.

המשימות

• אהבת חינם – ביום חול: כל חניכה תקבל דף עם שמה ותדביק אותו על הגב. החניכות תסתובבנה בחדר, וכאשר המדריכה תמחא כף, כל אחת תכתוב על הגב של מי שנמצא מלפניה משהו טוב עליה. בשבת: החניכות תשחקנה מסירות עם כדור, וכל אחת תאמר משהו טוב על מי שמסרה לה את הכדור.
• התקדמות אישית – דג מלוח. במשחק הזה כל אחד מתקדם לבד, ועושה את המירב שביכולתו בשביל להגיע כמה שיותר רחוק. ההתקדמות הזאת היא אישית, אך מקדמת את כל הקבוצה. כך גם בבניין המקדש – יש חובה על כל אחד לקבל על עצמו “עול מלכות שמיים”, להתקרב לקב”ה, להתגדל בתורה ובמצוות. המאמצים של כל אחד ואחד מקדמים את הדור כולו לעבר הגאולה השלמה!
• לימוד – נחלק את השבט לקבוצות של שלוש חניכות. כל קבוצה תקבל משנה עם מסכת מידות. כל קבוצה תבחר מהמסכת מושג שאינו מוכר מבית המקדש ותמחיש אותו לשאר השבט באופן מעניין (ציור או הצגה)

• תפילה – נחלק את השבט לשתי קבוצות (או יותר, תלוי בכמות החניכות), וניתן לכל קבוצה סידור. במשך שתי דקות כל קבוצה תמצא כמה שיותר אזכורים ובקשות על בית המקדש בתפילות.

• לזכור ולהזכיר – ניתן לחניכות ציור של מבנה בית המקדש (נספח). במשך חצי דקה החניכות יסתכלו במפה וישננו את שמות החלקים והמקומות של כל כלי. לאחר מכן נניח בפניהם מפה אילמת עם כרטיסים עליהם רשומים השמות (נספח), והן תצטרכנה לשבץ כל כרטיס במקומו על-פי זיכרונם. (אם יש זמן כדאי לבקש מהחניכות לתת דוגמאות לזיכרון החורבן ולשאיפה לבנות את בית המקדש – שבירת כוס בחופה, ריבוע לא מטויח בבית וכדומה).
• סיבובי שערים – החניכות תעמודנה במעגל ותסתובבנה לצד אחד תוך שירה של שיר הקשור לבית המקדש. מדי 15-10 שניות החניכות יחליפו כיוון ויתחילו שיר חדש – עד שנגמרים להן השירים…
• פתק לבן— סבב שבו כל אחת תעלה רעיון משלה איך אפשר לקרב את בניין בית המקדש.

לאחר הרכבת הפאזל נשאל:

• מה הקשר בין המשימות שעשיתן לבניין המקדש?

בעצם, באותן דרכים בהן השתמשנו כדי להרכיב את פאזל המקדש—אנו צריכים להשתמש בשביל לקרב את בניין המקדש והגאולה.

• לאלו שתי קבוצות אפשר לחלק את הדרכים האלה?

יש דרכים של עבודה אישית לקירוב הגאולה ויש דרכים של הגברת תודעת המקדש בעם-ישראל.

בפעולה הבנו כמה אנחנו צריכים בית מקדש, בית-המקדש הוא בעצם תיקון עולם ותיקון האדם – העולם צריך בית מקדש! חשבנו על מספר

דרכים שבהן אפשר לקרב את בנייתו. מעכשיו כל אחת ואחת בשבט יכולה להיות “שגרירת מקדש”- לפעול בכל הצורות שהזכרנו כדי לקרב

את בניין המקדש, ובעיקר- להעביר את זה הלאה…

אחת המשימות היום היא להגביר את תודעת המקדש בעם-ישראל, וזוהי השליחות של השכבה שלנו בתנועת אריאל.

לכן כל השבט מעכשיו מגוייס להגברת המודעות במשפחה, בכיתה, בשכונה ובעיר (או ביישוב) כולה.

נחלק לחניכות סיכת “שגריר מקדש”, אותה יענדו על החולצה. (נספח)