מדור השופטים לדור האייפונים (פעולה)

זוהי פעולה ראשונה מתוך מערך הפעולות לחבריא ב’ בחודש ארגון תשע”ד.

לפעולה השניה- להיות אלקנה

פתיחה:

כשאלקנה הביט במצב השפל של דורו, הוא לא התייאש. הוא התחיל להאיר ולחנך בכוחותיו הוא. אף שפעל לבדו הצליח אלקנה לרומם את כל עם ישראל.

דורנו דומה בבחינות רבות לדורו של אלקנה. גם אנו כמוהו נדרשים לחולל מהפכה רוחנית-חינוכית. אם אלקנה שהיה אדם אחד הצליח לרומם את כל העם, על אחת כמה וכמה שגם אנו המקובצים בתנועה גדולה מסוגלים ומוכרחים לחולל את מהפכת הקודש. נתבונן בדרכו של אלקנה וממנה נלמד כיצד לפעול בדורנו.

מטרות הפעולה:

• החניכות יזדהו עם דמותו החלוצית של אלקנה .
• החניכות ישאפו לחולל מהפכה רוחנית חינוכית בעם ישראל כפי שחולל אלקנה.

עזרים:

• פלקט שעליו מצויר מדחום גדול.
• צבע.

הכנה מוקדמת

לפני שהחניכות יגיעו לפעולה נערוך מספר שינויים בסדר של החדר.

אפשר למשל: להפיל את הפח ולהוציא מעט אשפה על הרצפה, לשפוך מעט מים במרכז החדר, להניח מטבעות על הרצפה כאילו הן נפלו למישהו, להפוך מספר כיסאות .

שלב א’:

נתלה על הקיר פלקט עם ציור של מדחום שכותרתו: מד- ____

נסביר לחניכות שהכספית שבמדחום תתפשט לפי מעשיהן בחדר. על החניכות לגלות מה גורם לכספית להתפשט ולהגיע לשנתה העליונה שבמדחום.

כל פעם שחניכה תסדר דבר מה בחדר נצבע את המדחום כך שהכספית “תגיע” לשנתה נוספת.

בשבת – אפשר לחבר למדחום ניירות צבועים בעזרת סיכות משרד.

לאחר שהחדר יהיה מסודר נבקש מהחניכות לתת כותרת מתאימה למדחום – למשל: מד-אכפתיות.

נסכם: רצינו להראות שעלינו להיות אנשים שאכפת להם ממה שקורה סביבם. מי שאכפת לו גם פועל בשביל לשנות. אפשר לעבור על-יד הדברים ולהביט עליהם כאל מציאות קבועה, ואפשר לעבור על-יד הדברים, להחליט שהם דורשים תיקון ולהתגייס לעשיה. זה נכון כלפי ניירות הזרוקים על רצפת הסניף וזה נכון כלפי החסרונות העמוקים יותר שבמציאות.

שלב ב’

נעורר דיון:

• מה צריך לשפר היום בעם ישראל?
• ממה נובעים כל החסרונות?
• אלו אנשים נדרשים לעשייה הזו?
• אלו דמויות אתן מכירות שפעלו בשביל לרומם את עם ישראל?

נסכם: יש בעיות וחסרונות רבים במצבו של עם ישראל. אבל נראה כי לכל הסיבוכים קיים שורש אחד. התיקון של כל החוֹלַיים טמון בתיקון המצב הרוחני. כל הבעיות נגרמות בסופו של דבר משכחת שם השם הנקרא עלינו. כדי לתקן את המצב הרוחני דרושים אנשים אשר רוח בהם. אנשים שאור ה’ זוהר בהם והם מאירים אותו בעולם.

ריחוק מה’ אינה בעיה ייחודית לדורנו. בתקופות שונות בחיי עם ישראל יצר הריחוק מה’ סיבוכים ופגמים במציאות. כך היה גם בתקופת השופטים.

נבקש מהחניכות להזכיר אירועים מזעזעים מספר שופטים (אם צריך, אפשר לחלק להן ספרי תנ”ך).

אפשר גם לקרוא את התיאור הבא. הוא מתאר את ה’אווירה’ ששרתה בדורו של אלקנה – הדור האחרון של אותה תקופה:

מאז ימי האבות, מובטחים היינו להגיע לארץ הקודש, להקים בה אומה מיוחדת, ולזכות להשראת שכינה במקום אשר בחר לשכן שמו שם. לאחר מאות שנות שיעבוד מצרים, יצאנו ביד רמה, ותחת הנהגתו של יהושע, זכינו לבניין המשכן בשילה (יהושע יח) והתממשה לראשונה הציפיה הנצחית להגיע למקום אשר יבחר ה´ (דברים יב). אך החלום של ימי יהושע, התגלה בשברו בימי השופטים. דור שני ושלישי של מיישבי הארץ התגלו בקלונם. שכחו את ימי הכניסה ואת להט ההקמה ואיבדו את החזון והבשורה. “וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו, ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את ה´ וגם את המעשה אשר עשה לישראל” (שופטים ב,י). בני ישראל שכחו מי הם ומה מהותם “ויעזבו את ה´ אלוקי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים… סרו מהר מן הדרך אשר הלכו אבותם… לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה” (שם). והתוצאה הקשה: קשיים ועיכובים בהמשך כיבוש הארץ. הקב”ה החליט: “גם אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן הגוים…” אמנם קמים שופטים, והעם חוזר לעצמו ולדרכו. אך אחרי כל תקופה טובה, יש התדרדרות נוספת, על פי רוב קשה מקודמתה. ספר שופטים מסתיים בייאוש גדול. אין הנהגה. “בימים ההם אין מלך בישראל” (שופטים יח ועוד), ובפועל, כל אחד עושה כרצונו: “איש הישר בעיניו יעשה”. עם ישראל עייף ואינו מאמין ביכולתו לנצח את אויביו היושבים בחבל עזה. מרוב חולשה הוא מאמין שצרותיו אינן נובעות מאויביו שבדרום, אלא דווקא מהניסיון להילחם בהם! “ויאמרו לשמשון: הלא ידעת כי מושלים בנו פלישתים ומה זאת עשית לנו”? (שופטים טו). בני ישראל מוותרים על המאבק ומפקירים את מנהיגם, שרצה לשחרר את עזה, בידי תושבי המקום! דווקא אותם אנשים האמורים להיות מנהיגי האומה (“לא יסור שבט מיהודה”) מובילים את הבגידה הנוראה, של מסירת החלוצים לידי אויביהם: “וירדו שלושת אלפים איש מיהודה… ויאמרו לו: לאסרך ירדנו , לתתך ביד פלישתים”! ספר שופטים מסתיים בתיאורים קשים ביותר. נטישת הארץ והמאבק עליה, צועדת שלובת זרוע עם פגיעה קשה בשורה ארוכה של ערכי יסוד. מוסד המשפחה נחלש, והדבר מתבטא בחוסר נאמנות של איש כלפי פילגשו (כשמילות הפסוקים הנאמרות על עיר ישראלית, גבעה, מזכירות בעליל את סדום ) עד כדי נכונות למסור אותה לאויבים מחוץ. בין התופעות: אדישות כלפי גורל הנמצאים במצוקה והסובלים מאונס והתעללות (בזמן שמתעללים בפילגשו בחוץ, הבעל ישן בפנים! (שופטים יט, כו-כז). השבר מתגלה ביחסים בין קבוצות בעם, המתדרדרים עד כדי מלחמת אחים עקובה בדם, בה נופלים יחדיו כחמישים אלף לוחמים של בני ישראל, איש ביד רעהו. השבר מתגלה בכל החזיתות. ילדים משקרים להוריהם (שופטי´ יז, ב) ואנשים מטפחים אמונות טפילות (יח, ל). מסתבר שיש קשר ישיר בין חולשה בתחום של ישוב הארץ לבין חולשה מוסרית, הפוגעת בערכי המשפחה, האחווה ועוד. הכול הוא חלק מאותו תהליך, של שכחת המקור והייעוד. מקום הקודש ניצב לנגד עיניהם, אך הם נוטשים אותו ואת עצמם, ומתפתים לאמונות שווא של מעשה ידיהם. “וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה, כל ימי היות בת האלוקים בשילה” (יח , לא(

כמו שלמדנו בספר שמואל, עם ישראל לא נשאר בתקופת השופטים על קשייה וסיבוכיה.

עם שמואל הנביא, שאול ודוד, צעדו ישראל ממצב של ‘אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה’ למצב של ‘ממלכת ישראל אשר שם השם נקרא אליה’. חז”ל מספרים לנו כי השינוי הגדול החל בפעלו של איש אחד.

נקרא את המדרש על אלקנה:

 

שלב ג’

אלקנה היה עולה לשילה ארבע פעמים בשנה, שלש מן התורה ואחת שקיבל עליו בנדבה. והיה מעלה עמו אשתו ובני ובנותיו ואחיו ואחיותיו וכל קרוביו. וכשעולים בדרך היו באים ולנים ברחובה של עיר, והיו מתקבצים האנשים לבד והנשים לבד, שכן איש מדבר עם האיש והאישה עם האישה, וגדול עם גדול, קטן עם קטן. והייתה המדינה מרגשת, והיו שואלים אותם: ‘להיכן תלכו’?

ואומרים להם: ‘לבית האלקים שבשילה, שמשם תצא תורה ושמשם מצוות ומעשים טובים, ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך ביחד?’

מיד עיניהם משירות דמעות ואומרים להם: ‘נעלה עמכם’.

עלו עמו חמשה בתים, ולשנה האחרת עלו עמו עשרה בתים, ולשנה האחרת הרגישו כולם לעלות והיו עולים עמו כמו שישים בתים.

ובדרך שהיה עולה שנה זו אינו עולה לשנה האחרת, עד שהיו כל ישראל עולים.

והיה אלקנה מכריע את כל ישראל לכף זכות, וחינך אותם במצות וזכו רבים על ידו. הקב”ה שהוא בוחן לבות וכליות אמר לו: לאלקנה, אתה הכרעת את ישראל לכף זכות וחנכת אותם במצות וזכו רבים על ידך, חייך אני אוציא ממך בן שיכריע את כל ישראל לכף זכות ויחנך אותם במצות ויזכו רבים על ידו, הא למדת בשכר מעשה אלקנה שמואל…

(תנא דבי אליהו רבה פרק ח(

 

 שלב ד’

נדון עם החניכות:

• כיצד הצליח אלקנה להכריע את כל ישראל לכף זכות?

לסיכום:

• אלקנה לא היה אדיש למצב שבו היה דורו. אלקנה החליט לקום ולעשות ולא ‘להסתכל מהצד’ ולהתלונן על המצב העגום שבו העם נמצא.
• אלקנה הבין שדרושה עבודה קשה על מנת לחולל שינוי אמיתי. עבודה שלא תסתיים בשנה אחת. לכן החליט לעבור מעיר לעיר, מכפר לכפר, ללון ברחובה של עיר שכולם יראו וירצו גם לעלות “לבית ה’ אשר בשילה”. מספר השנים שבהן פעל אלקנה, אינו מוזכר במדרש. ייתכן שכל התהליך ארך עשרות שנים ושהיו קשיים רבים בדרך, אבל אלקנה לא נשבר. הוא הבין שאם לא יקום אדם ויעשה מעשה, עם ישראל יישאר במצבו העגום. הוא הבין שהדבר תלוי בו.