חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מחלקת הדרכה

נושא: מצוות
תת נושא: מצוותקדושהתורהתורה ומצוותתנועת אריאל
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: יום חול, קלילה, שבת

תורת חיים יום יום (פעולה)

פתיחה :
סיסמת התנועה היא ‘תורת חיים בעוז’, כלומר התורה היא תורת חיים.
בכל תחומי החיים אנו חיים מתוך התורה: אנו עובדים מתוך התורה, גומלים חסדים מתוך התורה,
מבלים מתוך התורה, מתיישבים בארץ מתוך התורה, נזהרים בדרכים מתוך התורה וכך כל מעשינו נעשים על זה הדרך.
לאור זה נשאלת השאלה: בשביל מה התורה? ולמה היא מלאה בפרטים כל כך קטנים?
למה מהרגע שאנו קמים בבוקר עד לרגע שהולכים לישון יש לנו מלא “הוראות” איך לחיות?

שלב א’:
נבין למה חשובות לנו הוראות וכללים בעולם הזה:
משחקים משחק בו החוקיות לא ידועה לחלק מהמשתתפים (אפשר לבחור את אחד המשחקים המפורטים:)
 
1. היעד הבא- המדריך אומר: “היעד הראשון הוא____ [שולחן נניח], היעד השני הוא ____ [דלת נניח], מה היעד הבא?” והחניכות צריכים לגלות מהו ‘היעד הבא’.
החוקיות במשחק היא: כל תשובה שמתחילה במילים- “היעד הבא הוא..” – תתקבל [ולא משנה מה החפץ/המילה שבחרו בתור יעד!!!].
על החניכות לנסות ולהציע רעיונות עד שיגלו מה החוקיות.
לאחר כל סבב של החניכות, המדריך יגיד סדרה נוספת/יבחר יעדים שונים בכדי להדגיש את החוקיות שלו.
 
2. חוקיות- חניך יוצא החוצה והמדריך נותן חוקיות לכל מי שנשאר (לדוג’ כל תשובה צריכה תמיד להתחיל באות ד’) החניך חוזר, ומתחיל לשאול את שאר החניכות שאלות וכל חניך בתורו צריך לענות תשובה לפי החוקיות.
 
מסר – ככל שהחוקיות יותר קשה ככה יותר קשה לנו להבין אותה.
 
וכך גם העולם הזה- יש חוקיות, אך יהיה לנו מאוד קשה להבין מהי מכיוון שהעולם מאוד מורכב. ולכן הקב”ה נתן לנו את התורה שבה יש הוראות וכללים איך לחיות בצורה הטובה ביותר והנכונה.

שלב ב’:
אחרי שהבנו כמה חשוב הוראות וכללים לחיי היום יום.
נשאלת השאלה, למה התורה מדברת על פרטים קטנים, האם מעניין את הקב”ה מה אורך השרוול שלי? ומה אורך החצאית?
 
סיפור: המוסך ומושיקו-
במוסך קטן בקצה העיר התקבל לעבודה בחור חדש. מושיקו, צעיר וחסר ניסיון אך נלהב ונמרץ ומלא ברצון ללמוד, כך לפחות חשב עמוס, בעל הבית, כשקיבל אותו לעבודה.
בהתחלה, לימד אותו עמוס להחליף צמיגים, לזהות צמיג פגום, מתי אפשר לתקן ולהדביק ומתי צריך להחליף. אחר כך הוא לימד אותו לפתוח מכסה מנוע ולרחרח אחר בעיות בולטות: מים, שמן מנוע, שמן בלמים, שמן גיר. הוא הסביר לו על עבודת המנוע, המצתים, ראשי המנוע, הרדיאטור, ווסת הדלק. הוא הראה לו לאט לאט איפה פותחים ואיפה סוגרים, איך בודקים ובאיזה כלים משתמשים, במה משתמשים כדי לנקות, ואיך מסירים שמן שהצטבר. כיצד מזהים נזילת שמן, ומתי יודעים שצריך להחליף שמן.
עמוס גם לימד אותו על מערכת החשמל שברכב, מערכת מורכבת שדורשת זהירות ותשומת לב, לכל חוט צבע משלו, ולכל צבע יש משמעות, צריך לדעת איך לחבר ולאן להכניס כל דבר. הוא לימד אותו להתקין מערכת קוד, לתקן מערכת אזעקה, ולהתקין מערכת סטריאו ורמקולים.
היו לו ידיים טובות למושיקו ועמוס ראה שאפשר לסמוך עליו גם לבד.
בהתחלה, הוא נתן לו להחליף נורות וצמיגים בעצמו, אחר כך הוא הרשה לו גם להתחיל להתעסק במערכת השמן והמים, וכשעמוס גילה יכולת וסבלנות, מושיקו קיבל גם כלים נוספים לידיים והתחיל לפרק ולהרכיב.
באחד הימים חטף עמוס כאב ראש רציני, בדיוק כשהמוסך היה מפוצץ ושלוש מכוניות עמדו באוויר מחכות לטיפול רציני.
“תטפל בסובארו דחוף!” התקשר עמוס למושיקו באותו בוקר, “הבטחתי לו שהאוטו יהיה מוכן היום ב-12:00, הוא צריך לנסוע דחוף לשדה התעופה, צריך לעשות לו טיפול עשרת אלפים, וגם להתקין לו אזעקה ומערכת להכנסת קוד לפי הוראת חברת הביטוח, תעשה לו את כל זה וגם תחליף לו בלמים. אני סומך עליך מושיקו, אין לי ברירה אחרת, אל תאכזב אותי”.
“אל תדאג, בוס”, אמר מושיקו, “הכל יהיה בסדר גמור, למדתי איך עושים הכול. ב-12:00 הכול יהיה מוכן!”.
עמוס ניתק את הטלפון בתחושת הקלה, הוא קיווה שמושיקו יצליח לטפל בסובארו כמו שצריך.
מושיקו היה הפעם לגמרי לבד במוסך, לא היה אף אחד שיעמוד לו על הראש ויגיד לו עם איזה מברג להשתמש ואיזה שמן לשים ואיך לנקות, השעון תקתק והוא החליט שהוא חייב לגמור את האוטו הזה עוד לפני 12:00, כך שעוד יישאר לו קצת זמן לנוח.
‘דבר ראשון, שמן מנוע’, לחש מושיקו לעצמו את סדר הפעולות ורוקן את השמן הישן והשחור. הוא חיפש את מיכל השמן האדום, אבל המיכל היה ריק. ‘לא נורא’, לחש מושיקו לסובארו, אפשר להסתדר גם עם שמן מכונות רגיל, את בטח לא מכונית מפונקת’, והוא הכניס שמן מכונות רגיל, אפילו קצת יותר ממה שצריך ‘שיהיה! לא צריך להתקמצן!’
‘ועכשיו, מים ירוקים לקירור’, המשיך מושיקו לדבר אל הסובארו, ‘ובגלל שאני ממהר ולא מוצא את המים הירוקים, נצטרך לאלתר ולגוון ולשים דווקא מים כחולים, תאמיני לי שיש להם ריח הרבה יותר טוב, את תיהני מהם, לא צריך להגזים!’.
‘והבלמים! עמוס אמר להחליף את הבלמים, נצטרך את הרצועות המתאימות!’. אבל מושיקו לא מצא את רצועות הבלמים של הסובארו, ולעבור לצד השני של הרחוב ולקחת מסוכנות הרכב רצועות מתאימות לא היה לו זמן, ‘אז לא יקרה שום דבר אם תתגמשי גברת סובארו וניתן לך רצועות של מאזדה, גם היא מכונית יפנית, זה ממש לא נורא’.
הרצועות היו קצת רופפות, אבל מושיקו החליט שזה בסדר גם אם זה רק ‘כמעט’ והוא המשיך הלאה למשימה האחרונה שלו – להתקין את האזעקה ומערכת הקידוד. ‘חוט אדום, או חוט כחול?’ ניסה מושיקו להיזכר, אבל הוא לא הצליח והוא החליט שזה ממש לא משנה, הוא חיבר את הכול, סגר והדביק. וב-11:30 הודיע לבעל הרכב שהסובארו שלו מוכנה.
ב-12:30 הודיעו ברדיו שמכונית סובארו עלתה בלהבות בדרך לשדה התעופה, בעל הרכב לא הצליח לעצור וגרם לתאונת שרשרת קטלנית. ככה זה כחושבים שאין משמעות ל’פרטים הקטנים’.
שלב ג’:
נשחק שרשת מעשים – שרשרת משימות, כלומר כל משימה שחניכה אחת עושה גורמת לחניכה השנייה לעשות את המשימה הבאה וכן הלאה. כאשר חסרה משימה השרשת נתקעת ולא יכולה להמשיך.
כל חניכה מקבלת פתק שבו מתוארת המשימה שעליה לבצע ואת זמן הביצוע.
משאירים חור בשרשרת – כלומר חסרה משימה וכך החניכות לא יכולות להמשיך את המשימות האחרות.
ניתן לחניכות להתרגז כשהשרשרת נתקעת (לא נגלה להם מיד שחסר פתק בכוונה), כדי שהם ירגישו כמה כל חלק בשרשרת חשוב (כאשר יש יותר מ-11 חניכות כל שתי חניכות יקבלו פתק אחד).
 

דוגמא לשרשרת מעשים עם חור באמצע:

ברגע שהמדריכה מסיימת לחלק את הכרטיסים תקפצי על רגל 1 פעמיים.
אחרי שמישהי קפצה על רגל אחת תתני חיבוק למי שיושבת לידך
אחרי שמישהי נתנה חיבוק תצעקי בקול תורת חיים בעוז
אחרי שמישהי צעקה תורת חיים בעוז. לכי למדריכה ותתני לה כיף.
אחרי שמישהי עשתה סיבוב מסביב לכולם תצחקי בקול רם
(בעצם אף אחת לא עשתה סיבוב ולכן השרשרת נתקעת וכל המשימות הבאות לא נעשות….)
אחרי שמישהי צחקה בקול רם, תתחילי לשיר “יונתן הקטן…”
אחרי שמשהי התחילה לשיר יונתן הקטן תגידי לה “את שרה מהמם את חייבת לשיר יותר”
אחרי שמשהי אמרה “את שרה מהמם את חייבת לשיר יותר” תגידי- יאללה כולן למחוא כפיים
אחרי שמשהי אמרה “יאללה כולן למחוא כפיים” תעמדי ותמחאי כפיים
אחרי שמשהי נעמדה מחאה כפיים תגידי לכולן בקול שהיום שבת ומוחאים כפיים בשינוי. אחרי שמישהי אמרה לכולן “היום שבת ומוחאים כפיים בשינוי”, תגידי” זהו סיימנו את השרשרת”.
לסיכום:
עכשיו אנחנו מבינים את החשיבות של התמקדות בפרטים הקטנים ויכולים להתחבר יותר למשמעות של סיסמת התנועה. התנועה שמה דגש על התורה ואפשר לראות את זה גם בסמל שלה, שהיא מכניסה לתוכו עם ישראל שחי בארץ ישראל על פי תורת ישראל. אך שמה דגש גדול על תורת ישראל, שלאורה אנו הולכים – לוחות הברית.

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן