אוספים ומשמחים (פעולה)

ללמד את החניכים על עזרה ודאגה לזולת ואפילו לפעול כדי לממש מטרה זו.

שלב א’:

מספרים סיפור על תלמידים שהתווכחו איזה אהבה יותר חשובה- אהבת ה’ או אהבת ישראל.

באמצע עוצרים לדיון, ואח”כ ממשיכים בסיפור:

התלמידים פונים לרבם ושואלים אותו.

הרב עונה שאהבת ישראל יותר חשובה, מכיוון שהיא מביאה בתוכה את אהבת ה’.

שע”י אהבת ישראל מקיימים מצווה שהקב”ה הביא לישראל.

שלב ב’

מחלקים את השבט לשתי קבוצות, וכל קבוצה אוספת מצרכים לגמ”ח שיש באזור.

את הקבוצות שולחים לשני אזורים שונים בשכונה.

קובעים שעה שנפגשים כולם ביחד.

אפשר ליצור מעיין תחרות של אסיפת מצרכים.

 

צ’ופר-

“יום שאיני עושה בו טוב ליהודי אינו נחשב בעייני ליום” (ר’ משה מקוברין)

ומשבחים את החניכות על התרומה הגדולה.