הנר התשיעי- לימוד לחנוכה הרב אייל ורד

 

ניתן להוריד קובץ ערוך של הלימוד בצד העמוד

הנר התשיעי- הרב אייל ורד

חנוכה נע וסובב סביב שמונה נרות. אך האמת ידועה לכל שאנו מדליקים תשעה נרות ולא שמונה.

ארבעים וארבעה ולא שלושים וששה. הנר תשיעי הוא השמש.

והנר הזה מורכב מאוד מבחינה הלכתית כי בגללו הפסדנו את היכר הימים, שהרי הרואה רואה שמדליקים ביום הראשון שני נרות,

וביום השמיני תשעה, ואם כן נעלם לו היכר הימים החשוב כל כך.

ואם ננסה להגדיר את השמש – הרי שיש לנו כאן ריבוי נוסף של אור שמסבך אותנו, אור שמסבך.

האם יש סוג אור כזה? מה עניינו של הנר התשיעי הזה? כיצד משמונה נרות הגענו לתשעה, ומשלושים וששה הגענו לארבעים וארבעה?

הנר התשיעי חופף על שאר הנרות ומלווה אותם, כמו הפרשה התשיעית מתחילת הספר,

שאף היא מלווה את ימי החנוכה לפניהם, לעיתים צמוד מאוד, ולעיתים מעט לפני, והיא כמו הנר התשיעי – זוהי פרשת וישב.

ובפרשת וישב נמצא אור. האור המיוחד של הנר התשיעי. אור תשיעי.

כי יש אור של שבעה. זה אור של סדר טוב, אורה של השבת, או של השביעית, אור של קודש שמגיע מעל החול, אורם של נרות שבת.

ויש אור של שמונה – שזה אור על טבעי, של קודש שמתגבר על כוחות איתנים ממנו,

של פך קטן ששורד אימפריה גדולה. אור השמונה הוא אור הנשמה, חלק אלוקי ממעל,

נשמה שיודעת להתגבר על הסתרים רבים ולהאיר את נקודת הטהרה שלה, ‘אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא’.

ובחנוכה האור של השמונה הזה יורד עד למטה, מאיר מתחת לי’ טפחים, מעל דרך הטבע. באורח נס.

אך יש גם אור של תשע. אורו של משיח. ‘כי אנכי ידעתי את המחשבות אשר אנכי חושב עליכם בית ישראל כו’.

שבטים היו עסוקים במכירת יוסף ויוסף היה עסוק בשקו ותעניתו וראובן בשקו ותעניתו ויעקב היה עסוק בשקו ותעניתו.

יהודה עסוק ליקח לו אשה. והקב”ה היה עוסק בורא אורו של משיח’.

אורו של משיח המופיע בפרשת וישב הוא אור שמופיע מתוך הסיבוך עצמו. לא כתוצאה מהתגברות עליו בדרך כזו או אחרת.

אלא עצם הסיבוך, הפיתול, הקושי, הוא עצמו האור שמעולף ומוסתר בתוך מטמוני הקשיים והסיבוכים. זהו אור מיוחד,

זהו האור של הפרשה התשיעית המקבילה לנר התשיעי השמש – שהוא אור מסובך כזכור.

הארת משיח מתוך סיבוכי תמר ויהודה, מתוך לידת תאומים מסובכת שבה אחד מוציא את ידו והשני פורץ לפניו,

נראית, במבט ראשון ואף שני כעניין לא רצוי שעדיף היה שלא יהיה, זה רק מסבך את העניינים.

אך יש סוג אור כזה שהוא זה שנקרא אורו של משיח, שיורד עד למבואות הכי מסובכים ומגלה ששם נמצא האור.

אפשר שלבני אדם אסור להביא את עצמם למקומות האלו , אך המקומות המסובכים האלו קיימים, ומתברר שגם שם יש אור. אורו של משיח.

למה זה כל כך מסובך? מדוע יש אור שנובע מעצם הסיבוך ולא מההתגברות עליו?

לעיתים, כאשר האור הוא גבוה כל כך, יש צורך להסתירו במקום שאיש לא יחשוב ששם הוא נמצא.

את אורו של משיח בן דוד לא נחפש במבואות מסובכים כמו לוט ובנותיו, יהודה וכלתו, רות ובועז.

ודווקא שם הוא נמצא. יש צורך להסתירו. הסיבוך הוא גופו ההסתר של האור. האור התשיעי.

ככל שהאור גדול יותר, כך בכוחו לרדת מטה יותר, עמוק יותר, למבואות אפלים יותר.

נר חנוכה מצווה להניחו למטה מעשרה טפחים. אך עדיין – אסור להשתמש לאורו.

ובשמש – גם להשתמש לאורו מותר. זה אור שמאיר לגמרי בחולין, נדמה שהוא בכלל דולק לצורך המדליק ולא לשום צורך מצווה,

אך לאמיתו של דבר, אור קודש קודשים מוסתר בו. הקודש המסתתר ומאיר בתוך החול.

גם יוסף – שאף הוא מקביל למידה התשיעית, מידת היסוד, גם יוסף הוא דמות כזו שאורה מתברר כנובע מעצם הסיבוך עצמו ולא מההתגברות עליו.

אמנם יוסף הוא גם מתגבר לא קטן ויודע להילחם מול יצרו ואף לגבור עליו,

אך העיקר בדמותו של יוסף הוא שמתברר לאט לאט שכל הסיבוך הזה שיוסף היה בתוכו, לא נועד רק כדי שיתגברו עליו,

להיפך, הוא נועד כדי שיפעלו בתוכו. התכלית של יוסף אינה לצאת ממצרים או לשרוד אותה. יוסף הוא שמש, הוא אמור לפעול בתוך הסיבוך, להאיר בתוכו ובגללו.

מעניין, שהראשון שנקרא שמש בחז”ל הוא הנחש. ‘ר”ש בן מנסיא אומר חבל על שמש גדול שאבד מן העולם

שאלמלא נתקלל הנחש היה לו לכל אחד ואחד מישראל ב’ נחשים בתוך ביתו אחד משגרו למערב ואחד משגרו למזרח

ומביאים להם סנדלרים טובים אבנים טובות ומרגליות וכל כלי חמד טוב שבעולם.’

הנחש הוא שמש, ונחש בגימטריה- משיח.

נמצינו למדים שאורו של השמש, שמבחינה הלכתית יוצר מורכבות, ואפילו סיבוך, רומז על אור של בחינת תשע,

עמוק מאור השבע – הקודש מול החול, ומאור השמונה, הקודש הנסתר, המועט המתגבר על רבים ממנו.

השמש הוא נר הנמצא למעלה מכל הנרות, מאיר את הארת התשע מתוך הסיבוך בעצמו.

השמש מצטרף אף הוא למספר הנרות המודלקים בחנוכה, גם הוא חלק מהעניין, גם הוא אור של קדושה,

קדושת התשע, המאירה מן הסיבוך בעצמו, מהפרשה התשיעית פרשת וישב, המלווה את חנוכה מלפניו.

וכאן המקום לשאול- מיהו הנר התשיעי מבחינה היסטורית?

והתשובה ברורה- מדינת ישראל. אור גדול, עטוף בחולי חולין, מסובך, ולכן הוא עצמו קודש קודשים. חנוכה מבשר את יום העצמאות.

האור השמיני הגלוי, מבשר את בואו של האור התשיעי הסמוי בתוך מעבי החול וסיבוכי המציאות, בסוד גאולה בדרך הטבע.

 

לא לחינם מדינת ישראל קמה בשנה התשיעית, התש”ח. גם סמלה של מדינת היהודים הוא תשע – שבעה קני מנורה ושני ענפי זית.

תשע. לא רק האור המאיר של המנורה, אור ברור וצלול, אלא גם ענפי הזית, שם הטעם הוא מריר, שם נדרש עדיין עיבוד וכתישה.

יום העצמאות הוא המשכו הישיר של חנוכה, והתשע ממשיך את השמונה, אמירת ההלל ביום העצמאות נלמדת מאמירתו בחנוכה.

ואמנם האור התשיעי הזה מחובר יפה יפה עם שאר הנרות. שהרי השמש הוא נר שמדליקים אותו שמונה פעמים, שווה רק לנר הראשון.

וכך מתחברים התשע של השמש, לשמונה של נרות החנוכה ולשבע של נרות שבת, לגוונים של קדושה והארה, המאירה את הנשמה היטב,

כי עמך מקור חיים באורך נראה אור.