שלה -שלנו! (פעולה)

מטרת הפעולה

1. החניך יבין כי כוחה של רחל – יכולת הקרבה אישית עצומה – קיימת ומוטבעת בכל אחד ואחת מאתנו – בהיותנו בנים שלה, ויכולה לבוא לידי ביטוי בחיינו אנו ולקרב בכך את המימוש המלא של ההבטחה “ושבו בנים לגבולם”.
2. החניך יזהה את הגילויים הרבים לאין-ספור של הקרבה אישית שהיו במאבק שקדם לגירוש ובמהלכו. כמו כן הוא יפנים את האמונה שפעולות אלו יביאו למימוש המלא של ההבטחה בעתיד, גם אם כרגע אין השפעתן על גאולת העם גלויה לעין.
3. החניך יבין כי רחל הקבורה על ‘אם הדרך’ מנחה אותנו כיצד לנהוג בדרכנו הארוכה (זו מהשיר “עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה…“).

 

עזרים 

– כותרות-תכונות

– קטעי סיפור והיגדים

– צנצנת גרגרי אורז

 

נערוך סבב בין החניכים ונבקש מכל אחד מהם לספר על נקודת דמיון אחת, פנימית או חיצונית,

בינו לבין אביו או אימו. נאפשר לחניכים להביא בפני השבט דוגמות לתכונות אופי (חיוביות בלבד: “סבלני”, “נדיב”),

 לתכונות פיזיות (“עיניים כחולות”, “שיער חום”) ולנטיות ולהשקפות חיים (“אוהב ללמוד”, “מקיים מצוות”).

נעזור להם לשייך כל תכונה שדיברו עליה לקטגוריה המתאימה.

אפשר אפילו להניח שלוש כותרות לפני החניכים: “תכונות אופי”, “תכונות פיזיות” ו”דרך חיים”,

וכאשר החניך יספר על נקודת הדמיון בינו לבין הוריו, נבקש ממנו ומשאר החניכים לחשוב תחת איזו כותרת נכנסת התכונה שהזכיר.

 

מדריך, שים לב! 

 יש לשקול אם להציג את השאלה בשבטים שיש בהם חניכים שהוריהם הלכו לעולמם ל”ע,

 או חניכים בעלי רגישות משפחתית אחרת.

נבין כי ההורים טובעים בנו חותם ומעבירים אלינו משהו מעצמם.

 נכיר בעובדה כי התכונות העוברות בירושה מההורים לילדיהם אינן רק תכונות פיזיות אלא גם תכונות אופי ומגמות רוחניות.

על בסיס זה נמשיך ונשאל את החניכים:

מדוע אנו מכנים את גדולי האומה בתארים ‘אב’ ו’אם’ (‘אברהם אבינו’, ‘רחל אימנו’ וכו’), הרי הם לא ילדו אותנו?!

נבין עם החניכים שאנו מכנים את גדולי האומה “אבות” ו”אימהות”,

 לא רק מפני שאנו חפצים ללמוד על מידותיהם התרומיות של ענקי-רוח אלה,

אלא משום שגדולי האומה שלנו הם האבות והאימהות שלנו במלוא מובן המילה –

הם העבירו אלינו ב’גנים’ את הכוחות שלהם. אם כך, עלינו לבדוק בתוכנו פנימה מהן התכונות שקיבלנו מהם בירושה.

 

נחזור לדמותה של רחל אימנו כפי שפגשנו אותה בפעולה הקודמת.

נזכיר לחניכים את המדרש שלמדנו ואת השפעת מעשיה של רחל על עתיד האומה לדורות.

ובכן, אם כבר הבנו ש’אמא’ מורישה לנו תכונות פיזיות ורוחניות ומעצבת את דמותנו –

איזו תכונה רוחנית השאירה רחל לבניה אחריה – עם ישראל?

רחל קבורה על אם הדרך. היא מנחה אותנו איך לעבור את הדרך הארוכה,

 רצופת המשברים, שיצרנו בפעולה הראשונה; איך ‘לפייס’ את הקב”ה כך שישיב אותנו מהגלות לארצנו השלמה.

איזה כוח התמודדות העבירה אלינו רחל אימנו?

נגדיר עם החניכים את כוח ההתמודדות בנכונות להקרבה אישית מוחלטת,

לוויתור על החיים ה’טובים’ והנוחים מתוך ההכרה שהתמסרות זו היא שבסופו של דבר תביא את הגאולה.

על יסוד ההבנה שתכונות האם טבועות בבנים, נעבור לבחון את השאלה:

 היכן ראינו את תכונות הוויתור לזולת והדאגה לו, שהורישה לנו אימנו רחל, טבועות בעם ישראל?

בשלב זה נבקש לבחון עם החניכים,

 כיצד באה תכונה זו לידי ביטוי מתמיד במאבק שקדם לגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון ולאחריו,

הן מצד התושבים הן מצד הציבור הרחב, מבפנים ומבחוץ.

נפזר לפני החניכים כרזות, היגדים וסיפורים (נספח) המתארים מעשי הקרבה וויתור למען הזולת ולרווחתו,

 מתקופת המאבק ומהתקופה שלאחריה. אפשר לפזר את הסיפורים וההיגדים ברחבי החדר או לתלות אותם על הקירות,

 ובכל מקרה יש לאפשר לחניכים מרחב קריאה בין המקומות שנניח בהם את הקטעים.

נבקש מהחניכים להסתובב בין הסיפורים והכרזות ולחפש קטע המתאר מצב שדומה לו חוו באופן אישי או ששמעו עליו מפי אחרים.

בשבטים שמספר החניכים בהם קטן,

ייקח כל חניך לעצמו את הכרטיס שבחר לאחר שהחניכים יעברו בין כל הקטעים,

 ואז יערוך המדריך סבב בין החניכים וכל אחד מהם יספר את הסיפור שחווה או ששמע.

בשבטים גדולים, יתארגנו החניכים בקבוצות סביב כל כרטיס לאחר שעברו בין כל הכרטיסים.

כל קבוצה תספר בינה לבין עצמה את הסיפורים הנוספים ותבחר סיפור אחד או שניים שתחלוק אותם עם השבט כולו.

 

מדריך, שים לב! שלב זה עשוי להיראות ‘דביק’ ו’קיטשי’ אולם יש לו חשיבות עצומה עבור החניכים –

הוא מאפשר להם להביא לידי ביטוי חוויות שחוו ולפרוק רשמים שספגו.

לכן חשוב שנקדיש לשלב זה את מרב משאבי הקשב והאמפתיה שברשותנו,

 ושנאפשר למספר רב ככל האפשר של חניכים להתבטא.

ננחה את חברי השבט להקשיב לדוברים, לכבד אותם ולהוסיף ולהתעניין בדברים הנאמרים.

 

נציג בפני החניכים את התמיהה המתבקשת –

הרי למדנו מרחל שוויתורים והקרבה מביאים לקיום ההבטחה

“ושבו בנים לגבולם” – וכאן קרה בדיוק ההיפך!? פגשנו נתינה רבה כל-כך וגילויי ויתור ודאגה לזולת לכל אורך המאבק,

והנה, נעקרנו מגבולנו?!…

נשמע תשובות ראשוניות מהחניכים ונחדד את דבריהם בעזרת ההמחשה הבאה:

נוציא צנצנת שקופה שהכנסנו לתוכה מראש 100 גרגרי אורז. (אין לנקוב במספר הגרגרים.)

נסביר לחניכים כי כל אחד מהגרגרים הנמצאים בצנצנת מציין 10 שנים,

 ויחד הם מצטרפים לסכום השנים שעברו מאז פעולתה של רחל ועד להבטחתו של הקב”ה.

מדריך שים לב! 

מטרתה של המחשה זו לסייע לחניכים לקבל תמונה כלשהי על מרווח הזמן העצום המשתרע

 בין פעולתה של רחל ובין ההבטחה האלוקית “ושבו בנים לגבולם”.

אנחנו מניחים כי החניכים מתקשים בהערכת טווחי זמן ארוכים,

 וכי פעילות ממחישה המלווה בהסברים ברורים עשויה לסייע להם בכך.

נבקש מכל חניך להעריך כמה זמן עבר בין מעשיה של רחל ובין היציאה לגלות.

נשמע את הערכותיהם ואז נספר להם כי בין מעשיה של רחל ובין היציאה הראשונה לגלות לאחר חורבן בית ראשון,

עברו יותר מ- 1000 שנים (1146 שנה)!!! כלומר,

רחל מלמדת אותנו שהשפעת המעשה הטוב על גורל האומה אינה מידית דווקא אלא היא ניכרת לטווח רחב הרבה יותר,

 גם לאחר מאות ואלפי שנים!

גם כעת, אנו מאמינים כי המעשים הטובים שנעשו בתקופה האחרונה מקרבים את חזרתנו לאדמתנו ולגאולה השלמה,

אף אם אין אנו רואים זאת עכשיו. המעשים שעשינו הם כמו זרע שנטמן באדמה ושטבעו אינו ידוע;

אין אנו יודעים מה יצמח ממנו בדיוק ומתי, אך אנו סמוכים ובטוחים שיצמח ממנו משהו טוב לנו ולאנושות כולה.

אנו מקווים ומתפללים שלא נצטרך לחכות זמן כה רב ונזכה לקצור את פרות המעשים שלנו במהרה בימינו,

 אולם אנו יודעים שגם אם לא, אין להתייאש! אימא רחל מלמדת אותנו שהשכר לפעולתנו בוא יבוא בעזרת ה’.

 

במהלך הפעולה הבנו כי רחל אימנו הורישה לנו כאם לבניה את כוחות הוויתור וההקרבה.

בעזרת כוחות אלה נוכל להוביל לקירוב הגאולה ולחזרתנו המלאה לארצנו.

ראינו איך כוחות אלה של ויתור ונתינה לזולת באו לידי ביטוי חזק ועוצמתי כל-כך במאבק על גוש קטיף וצפון השומרון.

כפי שלימדה אותנו רחל אנו יודעים שלמעשינו השפעה לטווח ארוך,

 ואנו סמוכים ובטוחים כי בכוח זה בעזרת ה’ נזכה להיגאל במהרה!