מתאים ל: שבת

 

מטרת הפעולה:

החניכים ילמדו על הנושא: לקבל את האחר

 

 

עזרים:

1.      כרטיסיות שעליהם כתובים אפיונים של בני אדם שונים

2.      כסאות

 

  

שלב א’:

על החניכים ליצור מעגל מצומצם עם הכיסאות.

אחד מהילדים יעמוד באמצע המעגל כאשר הכיסא שלו נשאר במעגל.

המטרה שלו היא להתיישב בכיסא הריק במעגל.

המטרה של שאר השבט היא לא לתת לו להתיישב, ואת זה הם עושים ע”י מעבר מכיסא לכיסא.

ישנם שני כללים למשחק:

1. שנים לא יכולים לשבת על כיסא אחד, ואחד לא יכול לשבת על שני כיסאות

2. כולם נעים אך ורק עם כיון השעון. כמובן שלא דוחפים , לא מקללים וכו”..

 

מחזירים את הילדים למקום.

שואלים את הנציגים:

איך הם הרגישו כשהם ניסו להתיישב ואף אחד לא נתן להם לשבת?

מה אפשר ללמוד מהמשחק?

 

מסבירים לחניכים שהנציגים שלנו היו משל לשונים בחברה, לחריגים. כמו שהנציגים הרגישו קצת לא נעים כשלא נתנו להם לשבת, כך גם מרגישים האנשים השונים בחברה, אלא שההרגשה הרגעית שהנציגים הרגישו, אצל השונים בחברה זו הרגשה יומיומית. הם קמים בבוקר בידיעה שכשהם יגיעו לבית הספר אף אחד לא יגיד להם “בוקר טוב”, לא ישחק איתם, לא יזמין אותם למסיבות, לא יעביר להם קשר, ואם הם יהיו חולים לא יתקשרו לברר מה קרה להם.

לכן אנו צריכים לקבל אותם ולעזור להם להשתלב בחברה.

 

 

 

שלב ב’:

מפזרים על הרצפה כל מיני פתקים, על כל פתק כתוב סוג שונה של בן אדם:

שמן, עיור, נמוך, נכה, מגמגם, עולה חדש וכו,..

יושבים/עומדים במעגל.

בוחרים חניך שיעמוד באמצע המעגל, יסתובב עם עיניים עצומות ויעצור במקריות בכיוון של חניך מאחד החניכים.

החניך הנבחר (שעליו החניך נעצר באקראיות), יבחר את אחד מהאנשים הכתובים על הכרטיסיות שברצפה ותצטרך לענות על 2 שאלות:

* איך מתנהגים לאדם זה?

* איך היית רוצה שיתנהגו אליך אם היית במקומו?.

 

 

 

שלב ג’

משחקים משחק אסוציאציות:

המדריך אומר לחניכים מילה וכל אחד בתורו יגיד מה הדבר הראשון שעלה לו בראש כשהוא שמע את המילה.

שואלים: מה המסקנה מהמשחק?

לאחר שהחניכים עונים מסבירים, שלכל אחד מאתנו יש מחשבות שונות ולמרות שאמרתי לכולם את אותו מילה, כל אחד מכם חשב על משהו אחר..

שואלים: איך צריך להתנהג לאנשים שחושבים אחרת מאתנו?

לאחר שהחניכים עונים, אומרים: כמובן שצריך להתנהג אליהם כרגיל, למרות שהם חושבים אחרת מאתנו.

 

 

 

שלב ד’

אפשר לקרוא להם את הקטע ” הברווזון המכוער”:

הברווזון המכוער/הנס כריסטיאן אנדרסן

טינה הברווזה ציפתה בקוצר רוח להולדת אפרוחיה.

כשהגיעה השעה, בקעו האפרוחים בזה אחר זה מקליפת הביצה. רק הביצה הגדולה מכול השתהתה ולא הצליחה לבקע את הקליפה.

כעבור זמן-מה, בקע מן הביצה הגדולה אפרוח מוזר ואפור. הוא היה כהה יותר משאר האפרוחים.

“לא נורא. הוא ישתנה,” חשבה לעצמה אמא ברווזה והביטה ברוך בצאצא החדש שלה.

 

הימים חלפו, והברווזון המוזר לא השתנה כלל.

כל חיות החווה לעגו לו וכינו אותו “הברווזון המכוער”.

הברווזון המסכן, שלא היה מסוגל לסבול את ההצקות, החליט לעזוב את החווה.

הוא שוטט ושוטט ללא מטרה עד רדת הלילה. הוא פחד מאוד ויותר מכך היה רעב ועייף.

לבסוף, נרדם ליד גזע עץ ושקע בשינה עמוקה.

קול פטפוט רעשני העיר אותו משנתו בבוקר המחרת..

הוא פקח את עיניו ונוכח כי נרדם לצד אגם יפהפה, שלהקת ברווזי בר שיחקה בו והשמיעה קולות שימחה.

הוא שמח מאוד והחליט לפתוח בשיחה עם ידידיו העליזים.

לפתע נשמע קול של יריות שהבריח את הברווזים.

שוב נותר הברווזון לבדו.

 

במהרה מצא הברווזון חווה חדשה להתגורר בה. שם אשת האיכר האכילה אותו ונתנה לו לישון ליד האח הבוערת והחמימה.

אבל, הוא מאוד התגעגע לאגם ולכן החליט לצאת לחפש אגם חדש לגור בו.

 

ימים על ימים שוטט בודד וחסר מנוחה, עד שנקרה דרכו אגם. שם למד לחיות ממה שהעניק לו הטבע.

ידידינו הקטן גדל במקצת מדי יום ומבלי שהרגיש בכך מראהו השתנה.

כשהביט בברבורים שעפו מסביבו, לא יכול היה שלא לחוש קנאה. הם היו יפים ואציליים.

 

עם בוא האביב, הגיעה להקת ברבורים יפהפיים להתגורר באגם. עד מהרה התקרבו אל הברווזון ובקשו לשוחח עימו.

“הברווזון המכוער” לא האמין כי היצורים הנהדרים הללו רוצים להיות ידידיו; הוא, שהיה כה מכוער וכה מגושם.

לפתע השתקפה אליו דמותו מתוך מימי האגם ונותר פעור פה.

 

לבסוף הבין – הוא עצמו היה אחד מאותם ברבורים נהדרים.

הוא הצטרף ללהקה וחי עמם באושר לנצח.

 

 

 

צ’ופר

“כשם שפרצופיהם שונים זה מזה, כך דעתן שונה זו מזו” שנזכה באמת לקבל את האחר גם אם הוא לא כמונו. וגם אם דעותיו שונות