תפקידנו בעם ישראל ובעולם

תפקידנו בעם ישראל ובעולם–

הסיבה שכיום עולה על הדעת להפריד בין התורה למדינה היא התפיסה וההרגשה

המוטעות המצויות, שיש סתירה ביניהן. בפעל לצערנו יש בעם ישראל מאבק מתמיד. יש

מי שמצדד בשגשוגה של המדינה וחש שהתורה ‘מאיימת’ עליה. התורה ‘מתגוננת’ מן

הלאומיות, ובצדק כי כמובן, התורה היא העיקר. וגם ‘בהתגוננות’ של האינטרס הלאומי מן

התורה לכאורה יש צדק מסוים. בכל צד יש צדק מסוים אבל שניהם אינה האמת השלמה.

אנו נדרשים כיום לתת תשובה אמתית לשאלת היחס שבין התורה למדינה ולכל שאלות

הדור הנולדות ממנה. אל לנו לראות בסתירות את נקודת המוצא. התפקיד שלנו הוא לתת

לעם ישראל את התשובה האמתית, שלפיה אין סתירת בעולם כלל אנו צריכים להיות

אנשי אמת, המבררים וחיים בפועל את האמת הגדולה שלפיה התורה היא המגמה

שעומדת ביסוד המדינה. מכוחה מתרחשים כל המאורעות בחיינו הלאומים, וכדי להוציאה

אל הפועל הם באים. אף על פי שלא כולם מודעים לכך-זוהי האמת של חיינו.

תחילת התיקון הוא קודם כל בתוך בית המדרש-עלינו להעמיק ולהתמלא כולנו בתורה,

וכך להתמלא באמת הגדולה שהיא התשובה לכל שאלות הדור. יש לגשת ללימוד התורה

בגישה נכונה, מתוך מטרה של לימוד ‘לשמע’ להאמין בה’, להאמין בתורה שהיא חוקת

העם הזה, חוקת המדינה וחוקת המציאות, וללמוד אותה כראוי. אנחנו צריכים לדעת

שהתורה היא חוקת חיינו, זוהי תורת אמת החיה בנשמתנו-בה אנחנו צריכים להתמלא,

ועל לימודה ומימושה אנחנו צריכים לשאת באחריות.

את האמת הזו עלינו לחיות, להתמלא מרצון ה’ שבתורה ו’לצעוק אותו בקול גדול’, לא

במובן של פרסום מלאכותי אלא במובן הפנימי: להיות מלאים בשמחה ובאופטימיות מכוח

האמת, ולהביא בשורה גדולה לעם ישראל. מתוך כך נוכל לפעול בתוך האומה ולהתמודד

עם כל הבעיות בהווה. אנחנו צריכים להתמלא בתורה בפועל ממש בחיינו והיא תחיה

אותנו, תאיר את דרכנו ותפתור את כל שאלות חיינו בהווה או בעתיד, ואולי גם בעתיד

הרחוק.

אם אנו מנסים להגשים שאיפות רבות ואידיאלים שונים ונפרדים, לא נצליח לעמוד

במשימתנו, חלילה. עלינו לדעת שיש לנו רק שאיפה אחת ואידיאל אחד. מה ש’בוער‘

בתוכנו זו ‘בעירה’ אחת בלבד- ה’בעירה’ לקרבת אלוקים, לעשיית רצון ה’ המתגלה

בתורה. עלינו לקרוא בשם ה’ על כל המפעל הגדול של מדינת ישראל, ורק מתוך כך נוכל

לפעול את כל פעולתנו החשובות.

אכן, עדיין איננו ממלאים את תפקידנו בשלמות. ככל שאנחנו נמלא את תפקידנו, ובפועל

לא נראה בערכים השונים ערכים נפרדים ולא נחיה מתוך סתירה ביניהם, כך בע”ה גם לא

יעלה בדעת אנשים אחרים באומה לחיות ולחשוב אחרת. זהו תפקידנו, אף על פי שזה

תהליך שייקח זמן.

(הרב מרדכי שטרנברג)