חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מחלקת הדרכה

נושא: אחריות
תת נושא: אחריותבין אדם לחברוהתקדמותעבודת המידות
סוג פעילות: חומרי העשרהקטעים יפים
מתאים לגיל: חב"ב (ט ומעלה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: יום חול, קלילה, שבת

לצאת מהשבי של עצמי- אל עצמי

זהו לימוד המשך, לקישור ללימוד הראשון לחץ כאן.

 

אחריות- לצאת מהשבי של עצמי- אל עצמי:

שבוע שעבר למדנו שילד בר מצווה הוא סמל ליכולת קבלת אחריות. (דעת וטוב)

השבוע נראה דבר גדול מאוד, שרק מי שמוכן לקחת אחריות מרוויח אותו.

מה הדבר הראשון שעושים כשמקבלים אחריות על החיים שלנו?

ר' צדוק הכהן מלובלין: המצווה הראשונה שנתחייב האדם כשנעשה בן י"ג שנה היא קריאת שמע של ערבית שהיא הראשית. עיקר קריאת שמע- קבלת עול מלכות שמיים ועול תורה ומצוות.

זה ממש פלא. הדבר הראשון שעושים כשניתנת לנו האחריות זה לקבל עול מלכות שמיים- להתחייב למשהו שהוא מעלי.

היינו מצפים שאחריות זה שליטה מלאה בחיים שלי, מתוך בחירה חופשית לגמרי, בלי להיות מחויב למשהו אחר.

אבל לא. אחריות זה דווקא היכולת להיות תחת "עול", להיות מחויבת למשהו שחזק ממני, גדול ממני ונשגב ממני.

ונסביר למה.

המחויבות מוציאה אותי מהמקום העכשווי שלי, וגורמת לי לפרוץ את החומות שבניתי מסביב לעצמי.

אם אני לא מחויבת למשהו, אז כל מה שאני עושה זה השתקפות של עצמי- אבל לא של עצמי האמיתי אלא של עצמי הנוכחי. אם אני לא מחויבת לכלום אז אני לא מאפשרת לעצמי להתפתח כי אני משועבדת לרצונות העכשוויים שלי, לחולשות שלי, ואני לא נותנת לרצונות גבוהים יותר לצוף.

"אל תתן למי שאתה עכשיו לעצור את מי שאתה יכול להיות"

ברגע שאני מחויבת למשהו גדול ממני, אני גורמת לעצמי להימתח, להתפתח, לרצות להיות במקום הגדול הזה. כך- אני מאפשרת ל"אני" גבוה יותר לבוא לידי ביטוי, ולא נשארת בשבי של ה"אני" הנוכחי שלי, שכמובן שהוא טוב ומתוק, אבל הוא עוד מצומצם.

אם למשל אני רבה עם חברה- אז הכל סבבה. אני פשוט מתרחקת ממנה. בהתרחקות הזאת לא פתרתי כלום ולא התפתחתי- אלא פשוט עשיתי מה שנוח לי, עשיתי מה שה"אני" הנוכחי שלי רצה. אבל אם אחותי מעצבנת אותי… זה כבר סיפור אחר. אני מחויבת לה. אני לא יכולה פשוט להתנתק ממנה. ובגלל שאני מחויבת לה זה מאלץ אותי לנסות לפתור את מה שקרה בינינו, זה מאלץ אותי לעבוד על המידות שלי מולה, מאלץ אותי לחשוב על מה שקרה וכו'. ובסופו של דבר התפתחתי מהסיפור הזה והוצאתי מעצמי כוחות נפש שבכלל לא ידעתי על קיומם. (מה שלא קרה עם החברה שאיתה לא היה לי מחויבות)

זה נשמע מוזר, אבל זה אמיתי- דווקא היכולת לקחת אחריות ולהתחייב למשהו גדול ממני- גורמת לי לגלות את עצמי ביותר חופשיות! כי אני לא כבולה לעצמי!

הלוואי שנבנה בעצמנו את היכולת לקחת אחריות ולהתחייב- לקבל עול מלכות שמיים-  וכך לגלות את עצמינו..

 

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

לא ממשיכים בשגרה

לימוד על הציפייה לבית המקדש. האם אנחנו דורשים את בית המקדש, או מעדיפים להישאר במצב המוכר שלנו?

דילוג לתוכן