מטרת הפעולה
החניך יבין את חשיבות השמחה. כאשר אדם שמח, הוא מקרין ומשפיע לסביבתו שמחה, וכן ההפך.
מהלך הפעולה
המדריך יכנס לפעולה בדמות אדם לחוץ, ינסה להושיב אותם ולקבל שקט מתוך תחושה של לחץ.
צפוי שבעקבות כך, מצב הרוח של החניכים יהיה בהתאם- גם הם יהיו לחוצים ולא רגועים.
המדריך יבחר 2 חניכים. לראשון נקרא מר עצב, ולשני מר שמח.
החניכים הנבחרים יצטרכו להביע את הרגשות הללו בפנטומימה,
שאר החניכים יצטרכו לגלות איזה רגש כל אחד מהחניכים המציגים מגלם.
מר שמח
שמע “בוקר טוב” חיש קפץ וצחק כמה נפלא
ממש יום של חג
התחלה של פז באמת מוצלחת
|
מר עצב
שמע “בוקר טוב” ונעלב כל כך
אמר זה הסוף ורק נאנח
יותר לא אקום שידעו כולם לא לפנות אלי |
לחילופין, אפשר לבקש מהחניכים שנבחרו להציג-
לראשון- סיפור שמח/ משעשע שקרה לו,
ולשני סיפור עצוב.
המציגים יציגו כל אחד בהתאם לתפקידו.
צפוי להניח שכאשר יציגו את מר שמח, אז האווירה תהיה שמחה ומשעשעת,
וכאשר יציגו את מר עצב אז גם האווירה תהיה עצובה ודכאונית.
נחלק לחניכים את הקטע מהגמרא- אפשר להכין את הקטע בצורת פאזל ואז להביא לחניכים להרכיב.
“רב ברוקא חוזאה היה מצוי בשוק של בי לפט, והיה אליהו מצוי אצלו.
אמר לו: יש בשוק זה שני בני אדם.
אמר לו אליהו: הללו בני עולם הבא הם.
הלך אצלם רב ברוקא, אמר להם: מה מעשיכם?
אמרו לו: “בני אדם שמחים אנו, ומשמחים עצובים”
(מסכת תענית דף כב’)
סיכום הקטע –
אנחנו מושפעים מהסביבה,
כאשר אנשים מבחוץ מקרינים שמחה ואושר
אז באופן טבעי הדבר ישפיע עלינו וגם אנחנו נהיה שמחים.
המדריך יחלק לכל חניך פתק:
1. תגידו- “אני תרנגול קוקריקו”…
2. כשתשמע מישהו אומר “קוקוריקו” תקפוץ שלוש פעמים על רגל אחת.
3. כשתראה מישהו קופץ על רגל אחת תסתובב סביב עצמך פעם אחת ,וכך הלאה….
(ניתן להוריד רשימת משימות מכאן)
כמו שהפתקים סחפו אחד את השני, כך גם השמחה סוחפת ועוצמתית.
השמחה היא מצב שמושפע על הסביבה.
אם אנשים יהיו שמחים זה יקרין וישפיע לסביבתם, ואז הסביבה תחזיר להם משוב של אור ושמחה.
לסיכום:
ניתן לראות במהלך כל הפעולה שלשמחה יש כוח רב, ויש לה השפעה גדולה עלינו.
אדם ששופע שמחה ואושר, מקרין זאת לסביבתו ואז גם הסביבה מגיבה בשמחה.
יש לנו יכולת גדולה מאוד להשפיע על מצב הרוח של כולם-
אם אנו נוסיף שמחה ואור יהיה הרבה אור וטוב בעולם.