פורים VS בדידות!
הַמַּצָּב הַקִּיּוּמִי
בְּדִידוּת הִיא הַמַּצָּב הַקִּיּוּמִי.
אֶפְשָׁר גַּם בִּשְׁנַיִם.
אֶפְשָׁר בִּקְבוּצָה אוֹ בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן.
מוּטָב לָחוּשׁ אוֹתָהּ לְבַד.
בִּדְמָמָה.
הרגשתם ככה פעם? שאתם פשוט לבד ושאף אחד לא מסוגל להבין אתכם, להיות אתכם באמת עד הסוף?
קרה לכם פעם שהייתם מוקפים בהרבה אנשים שאתם אוהבים, ובכל זאת הרגשתם כל כך לבד?
יש פעמים בחיים שאנחנו מרגישים שעִם כל החברויות, המשפחה, האהבה- בסוף בסוף כל אחד הוא לעצמו. לבד.
פורים- לקרוע את מסיכת הלבד
לפי עמלק, התחושה הזאת של הפירוד היא היא המציאות. בתפיסה העמלקית כל אחד חי לעצמו, לבדו, בלי חיבור. עמלק תופסים שהאגואיזם פשוט שולט באדם, ואין בלתו. אין דבר כזה לצאת מעצמך, אין דבר כזה להיטיב בצורה נקיה, אין דבר כזה לאהוב ולהיאהב. כל אחד הוא לעצמו, ומה שהוא נותן לחברו זה רק כדי למלא צורך של עצמו.
“עם אחד מפוזר ומפורד”
הכוח של פורים ללא ספק הוא כפי שכתוב במגילה פעמים רבות “להקהיל קהילות”. התיקון שעם ישראל עבר מגזירת המן הרשע זה המעבר מהתמודדות של כל יחיד מפני פחד הגויים להתמודדות של הקהילה. להשתייכות לכלל. פורים קורא לנו לקרוע את המסכה של עמלק שחושבת שהנפרדות שלנו זה מזה היא האמת ובכך לחשוף את האחדות שבמציאות. את החיבור שיש בין כולנו.
בפורים בלי להיות חלק מקהילה של שמחה אפשר לעיתים חלילה אפילו לא לחוש את השמחה, הנהפוכו והאור העצום של פורים. פורים הוא חג שמכריח אותנו לצאת מעצמינו. לשמוע פעמיים(!) ביום אחד מגילה עם חברי בית הכנסת. מכריח אותנו לשלוח מנות ולהפגש עם הרע-החבר. מכריח אותנו להפגש עם האביון והדל, מכריח אותנו לאכול ולשתות עם הזולת ולהוציא סודות, וקורא אותנו להיחשף, להשתטות ולפתוח משהו החוצה.
פורים קורא לנו להאמין בכל הכוח שיש דבר כזה יחד. שעמ”י, בפנימיותו, הוא אחד.
להאמין, ולהרגיש, בחיבור אמיתי, פנימי, נשמתי, למשפחה שלי, לחברות שלי, למוכר/ת במכולת.
האחדות הזאת לא תלויה במעשים, במקומות, ואפילו לא בהאם אני משתפת לעומק או לא.
היא פשוט שם, ויש סיטואציות בחיים שחושפות לרגע את האחדות שקיימת שם בעצם כל הזמן.
ברגעי חסד כאלה, כשאנחנו מרגישות חיבור אמיתי למישהו, קרבת לב, כדאי להחזיק חזק. לשמור על הרגעים האלה ולהאמין שהם האמת, הם הפַנים האמיתיות, ולא רגעי הלבד.
תחושות הבדידות הן אמיתיות, לא לזלזל בהן, אבל להאמין שזאת התחושה שלי ולא המציאות. שבמציאות הפנימית אני הכי ביחד בעולם, הכי מובן ומבין, אוהב ואהוב.
וזה הסוד של פורים. לקרוע את מסיכת הלבד ולגלות שתחתיה- אנחנו יחד!
