ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות (פעולה)

מטרת

1. החניכים יעמיקו את הכרתם בקדושתה המיוחדת של ארץ ישראל.
2. החניכים ילמדו על מצוות שונות ועל הנהגות שונות הנובעות מקדושתה של הארץ.
3. החניכים יגדירו לעצמם מהו היחס המעשי הנדרש מאתנו כלפי ארץ ישראל.

 

עזרים:

• שני פירות זהים (תפוחים, תפוזים וכד’)
• צילום דברי ר’ יואל סירקוס, הב”ח, בעותקים כמספר החניכים
• כרטיסי בינגו כמספר חניכי הקבוצה
• חרוזים או גרעינים, לכיסוי משבצות הבינגו

 

 

שלב א’- זה רק נראה אותו הדבר!

 

נשחק עם החניכים במשחק “זה הסוד שלי”.

המדריך יביא עמו לפעולה שני פירות הנראים זהים (שני תפוחים או שני תפוזים או שתי קלמנטינות וכד’),

אחד מיובא מחו”ל ואחד, להבדיל, מאוצר בי”ד. לא נספר לחניכים מה ההבדל בין הפירות.

 

רצוי להשקיע מאמץ ולחפש שני פירות שאחד מהם אכן גדל בארץ והשני בחו”ל,

 וזאת כדי שהערך שאנחנו רוצים להמחיש ולהנחיל לחניכים בפעילות זו יהיה ממשי ואמיתי,

אבל אם קשה מדי למצוא שני פירות שונים באמת מבחינת מקום גידולם,

אפשר להביא שני פירות שמקורם אחד, ולהתייחס אליהם כאל שונים.

 

באמצעות שאלות של “כן” ולא” שהחניכים ישאלו הם יתבקשו לגלות מה ההבדל בין שני הפירות המוצגים לפניהם,

לדוגמה: החניכים מגששים: “האם ההבדל בין הפירות הללו הוא במשקל?, במקום שבו ניקנו?, וכד’.

אם יגיעו לכך שמקור גידולם שונה, נשבח אותם על הצלחתם ונעבור לשלב הדיון.

אם לא יצליחו לגלות את התשובה נעזור להם ברמזים, רמז אחד בכל פעם,

כנדרש על פי חוקי המשחק, עד שיגיעו אל התשובה הנכונה.

 

רמזים לדוגמא:

•  אחד מהפירות אפשרי להשיג רק פעם בכמה שנים אף על פי ששניהם גדלו בדיוק באותו זמן.
•  אחד מהפירות גדל במקום שלא מתאים ליהודים לגור בו.

 

לאחר שיגיעו לתשובה המבוקשת נשאל את החניכים:

– האם העובדה שפרי אחד מקורו בארץ והשני בחו”ל אכן גורמת לשוני מהותי בין שני פירות הדומים בצורתם,

 בטעמם ובריחם?! ובאמת, מה השוני?  כיצד בא לידי ביטוי מעשי הבדל זה ביחסנו אל הפרי (החל מזמן גידולו)?

 

בסופו של דיון נגיע עם החניכים להבנה כי פרי שגדל בחו”ל אין בו כל קדושה מרגע גידולו,

במהלך הטיפול בו וגם בצורת השימוש בו.

מותר להשתמש בו לכל צורך ולאו דווקא לאכילה,

לעומת הפרי השני – שכולו קודש רק עקב העובדה הפשוטה שגדל בארץ ישראל ושחלים עליו דינים והלכות לשמירת קדושתו.

נוסף על כך, מאחר שכעת השנה היא שנת שמיטה יש בפרי קדושה נוספת, של שביעית, ולכן כל הטיפול בו,

דרך המכירה שלו והשימוש בו שונים לגמרי.

כלומר, הקדושה שבארץ כה עזה עד כדי כך שהיא גורמת לכך שכל פרי שגדל בה מקבל ערך שונה לחלוטין מכל פרי אחר,

הגדל בארץ שאינה ארץ ישראל!

 

לחיזוק הדברים ולהבנת ערך קדושתה של הארץ נחלק לחניכים את הקטע הקצר שלהלן ונלמד אותו עמם.

הטקסט מובא מתוך החיבור “בית חדש” של רבי יואל סירקוס. (המילים הקשות שבו מעובדות ללשון קלה):

 

“ארץ ישראל יש לה בעצמה סגולה נפלאה ויחס גדול לקבל הניצוץ האלוקי,

 וההגשמה העליונה תתייחד באותה הארץ באופן נפלא, מה שאין כן בשום ארץ אחרת.

ולהורות על מעלת הארץ בעצמה, בנוסף לעם היושב בה, שהארץ הייתה מקודשת בעצמה,

 ולכן היו רוב המצוות התלויות בארץ, כי היו מכלל עבודתה.

קדושת הארץ משפיעה גם על פירותיה, שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ,

 ולכן אנו מברכים בברכת מעין שלוש: “ונאכל מפריה ונשבע מטובה”

, כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובה.”

מתוך החיבור “בית חדש” של רבי יואל סירקוס

 

בעקבות קריאת הקטע נעלה שאלות חשיבה:

– עם ישראל קדוש ומקיים מצוות שיש בהם קדושה. מדוע רוב מצוות התורה תלויות בארץ?

– אנחנו למדים שעל ארץ ישראל חלה קדושה מיוחדת. איך משפיעה קדושה זו על הפרי שראינו בתחילת הפעולה?

 

 

 

שלב ב’- מצוות התלויות בארץ – נעים להכיר!

 

נפנה לחניכים ונשאל אותם: מהן המצוות התלויות בארץ?

נברר מה הם יודעים על המושג ונבקש מהם, בסבב, לתת דוגמאות למצוות מסוג זה.

לאחר מכן נסביר לחניכים כי המצוות התלויות בארץ הן מצוות שקיומן אפשרי רק בארץ ישראל,

 מאחר שאלו מצוות שהן “חובות התלויות בקרקע” (ע”פ “מקור חיים”, הרב ח.ד. הלוי).

נסכם כי כפי שלמדנו, קדושתה של הארץ משפיעה על כל חיי האומה ומרוממת אותם,

 וכי הדבר בא לידי ביטוי באופן מעשי במצוות הרבות התלויות בארץ.

לאחר ההבנה הבסיסית בדבר ייחודה של הארץ בקדושתה העצומה, המשפיעה על כל הנמצא בה והגדל בה,

ננסה להרחיב את הידע של החניכים בקשר לחלק מהמצוות התלויות בארץ, והנובעות מקדושתה של הארץ.

לצורך כך נכין לוחות בינגו מגוונים מבחינת הרכבי המושגים שבהם, ומספר הלוחות יהיה כמספר חניכי השבט,

 או, אם נבחר לשחק בתחרות בין קבוצות, יהיה מספר לוחות הבינגו כמספר הקבוצות,

ונכין בעבורם חרוזים או גרעינים שבאמצעותם יוכלו לכסות את המילים שגילו.

 (ביום חול אפשר פשוט לסמן את המשבצת בעזרת כלי-כתיבה).

לוח הבינגו מורכב ממצוות התלויות בארץ ומהנהגות המיוחדות לארץ. (ראה נספח 1)

המדריך יקרא בכל פעם הגדרה אחת והחניכים יתבקשו לגלות מהי המצווה המתאימה להגדרה.

חניך או קבוצה שימלאו ראשונים טור או שורה או לוח שלם, הם המנצחים במשחק.

 

למדריך: כדאי מאוד להרחיב את הדיבור במילים אחדות על כל מצווה ולתת גם לחניכים להוסיף מידע בעניין זה,

על סמך הידע שלהם, כך שלא תהיה התמקדות רק בחוויית המשחק אלא גם בהיכרות עם המצוות ובקניית ידע בנוגע להן.

לכן, כאמור, חשוב מאוד שאחרי העיסוק בכל הגדרה יוקדש זמן להרחיב מעט את הדיבור,

 בלי להכביד מדי על החניכים, על מהות המנהג או המצווה שהוזכרו.

 

 

 

שלב ג’- לחיות על אדמת הקודש

 

לאחר שנסיים לשחק במשחק הבינגו נשאל את החניכים:

• מה נוכל ללמוד מכך שיש כל כך הרבה מצוות הנובעות מקדושתה של הארץ?
• האם בהנהגותינו היומיומיות אנחנו מתייחסים אל הארץ כראוי לארץ שכולה ספוגה קדושה?
• כיצד נוהגים בארץ קדושה? כיצד מתייחסים אל ארץ קדושה?

 

נספר לחניכים על הנהגותיהם של חז”ל, שהכירו בקדושת הארץ ונהגו בה בהתאם:

 

“ואתן לך ארץ חמדה” – ארץ שנחמדו לה כל גדולי עולם

כשעלה ר’ זירא לארץ ישראל לא מצא גשר לעבור. החזיק בחבל מתוח לאורך הנהר ועבר.

 אמר לו מין אחד: עם פזיז … אמר לו ר’ זירא מקום שמשה ואהרון לא זכו לו, אני מי יאמר שאזכה לו?

ר’ אבא היה מנשק את הסלעים של עכו מרוב חיבת הארץ.

ר’ חנינא היה מתקן בעצמו תקלות בדרכי ארץ ישראל מרוב אהבת הארץ.

ר’ חייא בר גמדא היה מתגלגל בעפר הארץ כדי להראות גודל רצונו בבניין הארץ,

כמו שכתוב: “כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו”

(מעובד על פי מסכת כתובות עמ’ ק”ב)

 

נשאל את החניכים:

– מה נוכל ללמוד מהעדויות הללו על הנהגות חז”ל?

– כיצד נוכל אנחנו לבטא את יחסינו המיוחד לארץ הקודש?

 

רעיונות לתשובות אפשריות:

¨ לשמור על שלמותה.

¨ להשגיח על ניקיונה ועל מראֶהָ המכובד.

¨ להתפלל שכל עם-ישראל יחזור אליה.

¨ לספר לאנשים שאינם יודעים את ערכה עד כמה היא מיוחדת.

¨ להודות לקב”ה על שזיכנו לשבת בארץ.

¨ לשלוח מכתבי חיזוק לחיילים המגינים על ארצנו הקדושה.

¨ לאמר פרקי תהילים לשלמותה של הארץ.

¨ להשתתף בהפגנות למען שלמותה של ארץ ישראל.

¨ לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה ולהשתדל להכירה היטב.

¨ להסביר לחברים ולמשפחה על אודות חשיבותה של הארץ ועל קדושתה.

 

 

לסיכום:

ראינו כי לנו, כיהודים, יש מצוות רבות הנובעות מקדושתה של הארץ, וקיומנו הרוחני תלוי ללא ספק בארץ ישראל.

הבנו כי עלינו לשאוף לכך שנזכה בע”ה לממש את המתנה הנפלאה שנתן לנו ה’, ארץ קדושה,

המאפשרת לנו להתקרב לה’, וחשבנו על דרכים שבהן נוכל לבטא את יחסנו המיוחד לארץ זו, המקודשת מכל הארצות.