הקטע מצורף כקובץ בצד העמוד.
מוזר במיוחד המנהג לחגוג ראש השנה לאילנות
דווקא בחודש שבט, חודש מרובה גשמים בו
עומדים העצים ערומים, האדמה לחה
והשמים קודרים ואפרוריים..
הכל נדמה כמו מת. היה יותר מתאים לחגוג את
'חג האילנות' באביב, אז הכל פורח..
למה דווקא בחודש שבט? עונה על כך רש"י: כלפי
חוץ נראים האילנות דוממים, מתים, אך בתוך
תוכם, עמוק עמוק: מתחיל זרם חדש להתפשט
ובתוך האילן הדומם עולה לה בשקט בשורת
התחדשות קרובה…
ועמ"י יודע לחגוג לא רק את ה 'יש', את מה
שרואים, אלא גם את התקווה הגדולה.
את העתיד!
אנחנו צריכים תמיד לראות את הבניה שנבנית
מתחת לפני השטח.
בלי שרואים את העץ שכבר צמח.
גם בתוך התהליך לחכות בסבלנות,
להתמלא ולגדול!!
ט"ו בשבט שמח J
שבת שלום!!
