משחקי הומור

שיפ / צ’יפ בוים:

על החניכים לשבת במעגל כך שיוכלו לראות את כל המשתתפים.
על החניכים לכסות את שיניהם עם השפתיים.

חניך שיראו את שיניו- נפסל.

כל חניך בתורו ינסה להגיד לחניך שאחריו את המילה שיפ, תוך כדי שהוא מסתיר את שיניו.

יש אפשרות לשנות את כיוון המעגל ע”י אמירה במקום שיפ- מֶהההה שיפ.

גרסה אחרת- במקום “שיפ” אומרים “צ’יפ”. במקום “מההה שיפ” אומרים “צ’יפ בוים”

אני:

כל אחד אומר בתורו “אני” בהגייה אחרת והמטרה היא להצחיק ולא לצחוק. מי שצוחק מוסיפים לו מילה. ניתן להגיע למשפטים כמו “אני ברז כישלוני חסר ידית אניטלגנציה ומעוף” וכד’…)

• מה אפשר ללמוד מהמשחקים?

הרבה פעמים משחקים את המשחקים הזה בהקשר של שמחה אמיתית. לא כל דבר מצחיק הוא באמת משמח וטוב! כשמדברים על עניין השמחה, חשוב לשים לב לאחר ולא לצחוק עליו.