מטרות
החניכים יבינו שאין שום מקרה בעולם. הכל מתוכנן ובא לתכלית מסויימת. זאת תוך כדי לימוד המגילה- וההסתר שבה- שלמרות הכל, זה לא היה במקרה..
שלב א'
המדריכים יגיעו לפני החניכים ו"יתאמנו" על הצגה לפעולה. כך שכשהחניכים מגיעים הם רואים את החזרות.
הכוללות התערבות אחד המדריכים שלא משתתף בהצגה אלא הוא הבמאי. (הערות בסגנון- תגיד את זה יותר ברגש, תבכה, תצחק, תצעק וכו'..)
אחרי שכל החניכים מגיעים (וראו את החזרות, כאילו לא בכוונה) המדריכים יציגו את ההצגה עצמה-
בה הבמאי כלל לא משחק תפקיד, אך רואים את תוצאות התערבותו מקודם
(השחקנים אומרים יותר ברגש, בוכים, צוחקים, צועקים- לפי ההוראות של הבמאי בחזרות.)
שלב ב'
המדריך יספר את הסיפור- שעון במקרה. (מצורף בנספחים. נספח מס' 1)
להמחשת חוסר ההגיון שיש בדברים שנעשים "מעצמם" או "במקרה".
שלב ג'
המדריך יספר את סיפור המגילה ולהכניס בכל מקום אפשרי- "במקרה".
החניכים ירגישו שהדבר אינו הגיוני.
שלב ד'
המדריך יחלק לחניכים את מילות השיר- "ההצגה הגדולה"/אהוד מנור (מצורף בנספחים. נספח מס' 2)
לבנות ניתן להשמיע את השיר.
סיכום
המדריך ישאל את החניכים מה ניתן ללמוד מהדברים שהועברו עד כה.
ולאחר שישמע אותם, יסכם: בהצגה שהמדריכים עשו בתחילת הפעולה ניתן לראות במוחש את התערבות הבמאי, למרות שבפועל- לא רואים אותו. (החניכים ראו אותו בחזרות, כשנתן הוראות.. לא בהצגה)
וכך גם בחיינו. יש הרבה דברים שנראים לנו כמקריים, אך יש סיבה לכל דבר. אין מקרה אלא רק מה'. אנחנו יכולים תמיד לראות שה' איתנו תמיד. גם בבניית שעון, שלא ייתכן שיוצר במקרה. וגם בסיפור המגילה ובכל פרט פרט בחיינו.
המדריך יקרא לחניכים קטע מתוך "הגות והשקפה ביהדות" מאת הרב נתן צולמן (מצורף בנספחים. נספח מס' 3) על חוסר המקריות שיש בעולם, ובפרט במגילה.