מטרות:
-
החניכים יראו כמה טוב וחסד יש בעולם.
-
החניכים יבינו שהדברים אינם מובנים מאליהם
- החניכים יבינו שצריך להודות על כל מה שיש לנו
- החניכים יראו ויבינו שההודיה עושה גם לנו – טוב.
שאלות מנחות למדריך:
מקור 1- הם כותרת זו גורמת לנו לחשוב על פעולות יומיומיות הנראות לנו ברורות ומובנות מאליהן ואין אנו מטריחים עצמנו להודות ולהכיר עליהן?
מקור 2 – הם הכרתם של הנערים בכך שעליהם להודות לטבחית עשתה טוב רק לטבחית או שאולי היטיבה גם לנערים עצמם?
(להגיע לנקודה שמידת הכרת הטוב משנה גם את נפשו של מכיר הטוב ה. וזוהי בעצם המטרה. ניתן להתחבר לקטע בסוף העמוד השני- מקור 8)
מקור 3- כיצד מתקשר שירה של לאה גולדברג לעניין שמידת הכרת הטוב מטיבה לאדם עצמו? (עצם ההכרה שהאדם צריך להודות על ה- יש שסביבו- עושה אותו מאושר יותר וכל יום מתמלא. ופה מתבטאת הבקשה- לבל יהא עלי יומי הרגל.)
כמובן זה מתקשר גם לכותרת הפותחת- עלינו לראות דברים שלא כמובנים מאליהם.
קטע הסיכום- כיצד קטע הברכות בכלל וברכת האילנות בפרט גורמים לאדם לפתוח את עיניו?
המדריך יסכם את ענין הכרת הטוב- לבני האדם
ומידה זו מפתחת באדם את הכרת הטוב לכל הבריאה בכלל
מקור 4- מקור זה מתייחס לשירה של לאה גולדברג, כיצד זה מתקשר לברכת האילנות וידיעת ה' הגדול?
מקור 5- מדוע משה לא הכה את היאור- הרי היאור אינו יצור חי ואינו מרגיש?
מהו בעצם שורש מידת הכרת הטוב- למי אנו מיטיבים ובשביל מי?
מקור 6- מה יפסיד אדם שלא פיתח בו את מידת הכרת הטוב?
מקור 7- מדוע קשה לאדם מטבעו להכיר תודה וטובה? (האדם חושב שהוא מרכז העולם וכולם רק חייבים לתת לו)
בברכת האילנות אנו מברכים את ה'- "שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בהם בני אדם.". לכאורה, הברכה הזו לא מובנת.. על מה אנחנו מברכים את ה'? אבל זאת בדיוק הנקודה- אנחנו מברכים את ה' על כל הטוב שהוא מרעיף עלינו, בינהם- גם על הדברים הקטנים- האילנות הטובים שמלבלבים ופורחים בימות ניסן והבריות הטובות- שמכולם אנו נהנים כל כך.
מכל המקורות למדנו לָמה ולֵמה אנו מודים.
בעז"ה שנזכה תמיד להודות..
צ'ופר
ברכת האילנות (ניתן להוריד מהנספחים שבצד העמוד )