מי זה מקים מדינה ביום שישי?
מי זה מקים מדינה ביום שישי??
כשעוד לא גמרנו את הקניות,
כשעוד לא עשינו חלונות,
כשעוד לא שאלנו רשות מהשכנות?
מי זה מקים מדינה ביום שישי.
רק הקמת וכבר שבת נכנסת
רק אמרת “מזל טוב”, וכבר את בבית הכנסת
“הי, הרצל, תרד כבר מהמרפסת…”
מדינה מקימים ביום ראשון, אפשר ביום שני
שלישי – פעמיים כי טוב – גם הגיוני
רביעי אפילו, ואם תלחצו אז גם בחמישי,
אבל מדינה בשישי?
בשום פנים ואופן! רעיון טיפשי.
מצד שני, ממילא כבר לבשנו חולצה לבנה
וממילא זה יום של “לכו נרננה”
והשכינה – גם היא כבר מחכה שבוע
ומי שטרח בערב שבת – עם ההמשך הידוע.
אז הופ, בלי ששמנו לב, הקמנו לנו נחלה קטנה,
ועכשיו – לך תבנה מדינה.
ובכל זאת רק עוד איזה עניין אישי:
מי זה מקים מדינה ביום שישי???
(אורי אורבך)
ליום העצמאות הזה
כדי להכניס שמחה בלבנו ביום העצמאות הבא עלינו לטובה, עלינו להבחין הבחנה ברורה בין מדינת ישראל לבין ממשלת ישראל.
המדינה היא מתנת-אלוקים לעם ישראל, מתנה שניתנה לנו אחרי השואה האיומה. ואשר על ידי עצמאותה יכלה לקלוט את שארית הפליטה, ועד היום הינה מקלט לכל נידחי ישראל, וקהילות ויחידים מגיעים אליה מארבע כנפות הארץ: חיי החופש שיש לנו במדינה שלנו, מאפשרים לנו לבנות חיים של תורה ומצוות. לגדל ולחזק מוסדות של תורה ושל חסד ולחנך דור ישרים נאמן למורשת קהילות יעקב.
אכן הממשלה – נתונה בידי אדם. היא נבחרה על ידי ראשי מפלגות, היא צירוף של אנשים בעלי דעות שונות, דעות שבחלקן הגדול מנוגדות לנו, מנוגדות לאורח החיים של ישראל-סבא, לאורחות חיים של תורה ומצווה.
דין ודברים יש לנו עם הממשלה על שלקחה לעצמה את הזכות לוותר על חלקים מארץ ישראל ולמסור אותם לאויבינו בנפש אשר בכלל לא רוצים להשלים אתנו, אשר ממשיכים לרצוח, אשר ממשיכים לשבש את סדרי חיינו.
נמשיך בכאב ובזעם במחאה נגד מדיניות הממשלה, נגד ממשלת ישראל, ועם זאת נגיל ונשמח על קיומה של מדינת ישראל, נשמח על מה שנבנה ועל מה שהוקם, ועל מה שיבנה ועל מה שיוקם, נודה מעומק הלב לקב”ה על כל מה שנתן לנו עד הנה, ונתפלל ברוממות רוח שיחלצנו ממצוקתנו, שנהיה מוחזקים בארצנו ונטועים בגבולנו.
ביום העצמאות הבא עלינו לטובה, נתגבר על כל מה שמכאיב ועל כל מה שמדאיג, ונשמח ביחיד ובציבור בשמחת קיומנו, בתקווה ובציפייה לישועת ה’ עלינו, כמובטח לנו מפי נביאינו, נביאי האמת והצדק.
מועדים לשמחה!
(הרב משה צבי נריה)
תפילה לשלום המדינה
כאשר בין שחרית למוסף שליח הציבור אומר תפילה לשלום המדינה, זהו הרגע המאושר ביותר שלי בשבוע. כאשר אני שומע “אבינו שבשמים צור ישראל וגואלו” – אני קם כמו קפיץ ואיני משנה מילה אחת. כל ההוכחות שבעולם אינן משנות לי מאומה וככל שלועגים יותר ויותר יש לי חשק לקום ולומר לשליח הציבור: ‘אמור עוד פעם ועוד פעם!’ יש לי חשק לקום ולנשק אותו. גם כאשר המדינה והממשלה מחללות קדושת השבת, אני ממשיך לומר תפילה לשלומם, וגם כאשר הם מחללות קדושת הארץ אני ממשיך להתפלל לשלומם. לא אפסיק.
כי המדינה שלי אין לי אחרת, ואני אוהב אותה כמו שהיא. וזו הממשלה שלי, כן זו הממשלה שלי. כאשר תוחלף בממשלה טובה הימנה מאוד אשמח, אך בינתיים היא הממשלה שלי ואמשיך להתפלל עבורה מכול הלב. וכאשר תוחלף, אתפלל עבור הממשלה הבאה, ואגיד: זאת הממשלה שלי! ואתגאה מול כל העולם כולו: אני כבר לא עם נדרס, שממשלת עם זר מחליטה עבורו, יש לי ממשלה משלי, אתם שומעים אותי, עמי העולם, יש לי ממשלה שלי, ואני גאה בזה.
ממשלה הולכת ממשלה באה, והגאווה לעולם עומדת. ואם מישהו ידפיס מדבקה: אני אומר תפילה לשלום המדינה – אדביק אותה בגאווה על תיקי ועל דש מעילי. אדביק אותה בגאווה, גאווה היא מידה מאוסה אך הגאווה הזאת היא טהורה כמו פרח שנולד אתמול. ואם חס ושלום מדינה זו, ממשלה זו תחוקק חוקים נגד תורתנו – אבכה הרבה כמובן, אומר לכולם שחוקים אלה בטלים “כעפרא” אבל אמשיך לומר את התפילה לשלום המדינה בשמחה.
יש הרואים את הצללים ויש הרואים את האור, ובכלל אם יש צללים, סימן שיש אור. והאור הזה הוא כל-כך מתוק. לכן אני אומר תפילה לשלום המדינה.
(הרב שלמה אבינר)
אני שייך לישראל
אנו צריכים, אנו חייבים להיאחז במדינתנו בכל ציפורנינו ובכל גופינו וכוחנו.
רק אם נעשה זאת, רק אם ניתן את כל מה שיש לנו לשלום המדינה שלנו,
תישאר ישראל מדינת היהודים.
רק אם לא יכתבו בספרי ההיסטוריה, שפעם אומנם התעוררו היהודים לפעולה ובמשך שתי עשרות שנים החזיקו במדינתם, אלא שאח”כ הובסו והפכו שוב לכודים בני כלי בית.
אני שייך לישראל, אבא, כשם שישראל שייכת לי, לך, ולכל יהודי אחר.
(דברי יוני למשפחתו – מתוך הספר “מכתבי יוני”)
הנני נשבע!
הנני נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל,
לחוקתה ולשלטוניה המוסמכים.
לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג עול משמעותו של צה”ל,
לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על-ידי המפקדים המוסמכים,
ולהקדיש את כל כוחותיי ואף להקריב את חיי
להגנת המולדת ולחרות ישראל.
אני נשבע!
(אפשר לכתוב את זה על קלף או על רקע מגילת העצמאות)
בחוץ לארץ, הקדושה מתנגדת אל הטבע, כל כוחה הוא במאבק ובהתגברות כנגד פעילות החיים הטבעית. אבל קדושה שכזו אינה קדושה שלמה, בגלל שהיא עומדת בסתירה אל כוחות החיים. רק בארץ ישראל יכולה להתגלות קדושה כזו, שלא רק נלחמת בטבע, אלא מסוגלת לשכון גם בטבע עצמו. בארץ ישראל תיווצר הקדושה הגדולה, שמסוגלת לא רק להתגבר כנגד החולשה והפראות שבחיים, אלא לקדש את החיים עצמם. (מאורות התחיה)
ארץ ישראל אינה רק שטח אדמה, שאפשר ליישב בו יהודים, ואפילו לא קרקע שאפשר לקיים בה מצוות. ארץ ישראל קשורה בקשר של חיים אל עם ישראל, היא ה”גוף” של עם ישראל. ארץ ישראל היא בעלת ‘תכונות’ שמתאימות דווקא לאומה הישראלית (אורות ארץ ישראל(
ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים – 69 למדינת ישראל / הרב דב ביגון
בשנת התשט”ז, לפני ששים שנה, אמר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל: “צריך להרבות בשמחה בחג העצמאות, שמחה על גילוי השכינה ושיבת ציון ושמחה על ישראל הנבנית מחדש. כל בניינה, תקומתה וקיומה של מדינת ישראל ארוגים בניסי נסים שהקב”ה הראה לנו… כלום אפשר היה לשער לפני חמישים שנה שהתורכים ששלטו בארצנו ביד רמה יגורשו ממנה לגמרי? וכלום אפשר היה להעלות על הדעת לפני עשר שנים שבריטניה הגדולה תאלץ לעזוב את שלטונה בארץ?… כל טרקטור וכל טנק וכל אווירון המבצר את המדינה, יש בו קדושה אלקית, וכל חלק וחלק וכל פרט ופרט זהו גילוי של התוכן הלאומי האלקי של קדושת ישראל, גם אם חסרה אצל רבים התודעה הזאת שההשגחה העליונה היא היא שמכוונת ומנהיגה את הדברים, הרי זו היא מציאות, עובדה קיימת שאינה זזה ממקומה בין שמכירים בכך בין שאין מכירים בכך… אמנם עוד לא נכבשה לנו כל הארץ, גם ירושלים מקדש מלכותנו עוד אינה כולה בידנו (הדברים נאמרו לפני מלחמת ששת הימים!), גם הכמות וגם האיכות של שלטוננו על ארצנו טעונות עוד השלמה ושכלול. אבל הקמת המדינה זוהי התגלות מלכות שמים ועלינו להרבות בשמחה ביום העצמאות, שמחה על שזכינו להיות בארצנו העצמאית…” (שיחות הרב צבי יהודה יום העצמאות ה-5).
נכון לעכשיו, אם לפני ששים שנה, כאשר מדינת ישראל היתה בראשית דרכה צריכים היו לשמוח על החסד ועל הנסים ועל החסדים שהשי”ת עשה עמנו בהקמת המדינה, על אחת כמה וכמה אחרי ששים ותשע שנים להקמתה, כאשר כ-6.5 מליון יהודים חיים במדינתנו, ההולכת ומתפתחת בצעדי ענק ונעשית כבר היום לאחת המדינות החזקות בעולם מבחינה כלכלית וצבאית. אנו רואים בחוש כיצד מתקיימת “ועינינו תראינה מלכותך” – מלכות לאומית ממשית, ולא ירחק היום ונזכה כולנו להתקיימות הבקשה “ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים” – לא רק להחזרת המלכות אלא להחזרת השכינה-הנשמה לקודש ולמקדש. זכינו ל”תראינה מלכותך” שהיא ראיה חיצונית, ועתה עינינו נשואות ל”תחזינה עינינו בשובך” – לראייה פנימית על ידי “המחזיר שכינתנו לציון (הרצ”י זצ”ל שם).
בברכת יום עצמאות שמח
בציפייה לישועה השלמה
תגובה אחת
מהמם! תודה רבה למי שאסף את הקטעים♥