לימוד צוות ליום העצמאות

ניתן להוריד את קובץ הלימוד ערוך ומעוצב בקבצים המצורפים בצד העמוד

לימוד צוות ליום העצמאות  ע”פ שיעור של הרב אייל ורד

לכל חודש יש את התכונה המיוחדת שלו, ולפי התכונה מתקבצים החגים ובאים אליו. כוח מיוחד שנמצא בזמן.

ננסה לגלות את הכוח של חודש אייר.

וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר-סִין אֲשֶׁר בֵּין-אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִו :וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם: …
וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת-עֲמָלֵק וְאֶת-עַמּוֹ לְפִי-חָרֶב: 
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם: 

(ספר שמות פרקים טז-יז)

תכל’ס לא ברור מה המצב של עמ”י בסוף המלחמה. אין כאן ניצחון. אלא רק עמלק נחלש.

מה שברור זה שאין כאן ניצחון מוחלט, אחרת לא היה ציווי להשמיד אותם.

 וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם- בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל-יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהֹוָה:  (ספר מלכים א’ פרק ו פס א)

תחילת הבנייה של בית המקדש מתחילה בחודש אייר. אחרי שבע שנים שלמה מסיים  אפשר ממש לשמוח ואפשר להיות עצובים. כי מצד אחד ב”ה התחלנו מצד שני רק התחלנו.

 וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְבוֹאָם אֶל-בֵּית הָאֱלֹהִים לִירוּשָׁלַם בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶן-שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן-יוֹצָדָק וּשְׁאָר אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל-הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי יְרוּשָׁלַם וַיַּעֲמִידוּ אֶת-הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְנַצֵּחַ עַל-מְלֶאכֶת בֵּית-יְהֹוָה:  וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד-לְמֵרָחוֹק: (ספר עזרא פרק ג פס ח-יג)

מתחילים לעבוד בבית המקדש השני, החדש.

יש אנשים ששמחים שמתחילה כאן עלייה חדשה והיא מתמסדת ויש אנשים שבוכים כי זוכרים את מה שהיה.

אותם אנשים נמצאים באותו אירוע וכל אחד מגיב אחרת.

בעצם אפשר לראות שהמהות חודש אייר זה אתחלתא דגאולא. תכונה של התחלתיות.

לשמוח? זה כבר בחירה של כל פרט אם להתמקד בהתחלה או בגאולה.

“בבזל ייסדתי את מדינת היהודים. אם אומר זאת היום בקול, יענה לי צחוק כללי. אולי בעוד חמש שנים, ובוודאי בעוד חמישים שנה, יודו בכך כולם“.  (הרצל על הקונגרס הציוני הראשון ב29  באוגוסט 1897)

הרצל משוגע לחלוטין. אחרי פגישה שבה יש בסה”כ רק דיבורים, הוא אומר “הקמתי מדינה..” והוא אומר בעוד חמישים שנה כולם יבינו מה שאני מבין עכשיו. ובאמת חמישים שנה אחרי, בשנת 1947 כולם מבינים שליהודים תהיה מדינה.

“אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המוני האידיאות שהן עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה, ואינם נוגעים בה. מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד’ בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד’ אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון. אמת שאושר נשגב זה צריך הוא לביאור ארוך כדי להעלות אורו בימי חושך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האושר היותר גדול”

(אורות הקודש חלק ג, עמק צא)

המדינה תכלס מתחילה לקום עוד הרבה לפני שבן גוריון הכריז עליה. מי שהיו לו חושים רגישים כמו הרב קוק יכול להרגיש את זה עוד לפני שהיא קמה תכלס בפועל. הרב קוק גם יודע לקראו למדינת ישראל יסוד כסא ה’ בעולם. יש במדינה שלנו פוטנציאל ענק להיות הבסיס של ה’ בעולם. אנחנו יכולים להסתכל על זה בתור רק כסא או בתור מלכות ה’ שמופיעה פה. וזאת רק הבחירה שלנו. אם לשמוח או לבכות על מה שעדין לא.

שנזכה באמת לראות תמיד את המציאות השלימה והחזון הגדול שנמצא פה.