תנועה בשליחות (פעולה)

מטרת הפעולה:

החניכות יבינו שכמו שלכל יהודי יש את התפקיד הייחודי שלו – כך יש לנו שליחות גדולה ומיוחדת גם בתור תנועה. אנחנו צריכות לשאול את עצמינו מהו התפקיד שלנו בתור תנועת אריאל ואיך אנחנו מקיימות כך את רצון ה’.

 

 עזרים:

• סיפור “בוערים ביחד” (נספח 1) כמספר החניכות
• כתבות על תנועת אריאל (נספח 2)
• חזון התנועה כתוב על דפים – כל מילה על דף (או חצי דף) נפרד  (נספח 3)
• צ’ופר: קומיקס (נספח 4)

 

מהלך הפעולה:

נשחק משחק “תופסת” לפי הכללים המוכרים, ולאחר מכן נשחק “תופסת שרשרת”: כמו במשחק “תופסת” המוכר- ממנים מישהי לתפקיד התופסת, אך כאשר היא תופסת את אחת החניכות – הנתפסת נותנת לה יד והופכת גם היא להיות תופסת. שתי התופסות מנסות לתפוס יחד את שאר החניכות, וכל מי שנתפסת מצטרפת לשרשרת התופסות. אפשר לשחק כמה פעמים וכדאי לאפשר לחניכה בתפקיד ה’תופסת’ להתנסות בשתי האפשרויות.

לאחר המשחקים נשאל את התופסת: “מתי היה לך יותר כוח?”
בדרך כלל, בתור קבוצה הכוח גדול יותר והאנרגיה של התופסת רבה יותר.

משחק נוסף הממחיש את הכוח הזה הוא “קדרים באים”: התופסת רצה מצד אחד לצד השני ובדרכה צריכה לתפוס את החניכות. כל הנתפסות מצטרפות לתוספת מול אלה שלא נתפסו.

  מי מקריא את השורה הזאת?

נחלק לחניכות את הסיפור “בוערים ביחד” (נספח 1). את הסיפור נקרא בקול כאשר מי שמתאימה לקטגוריה המודגשת בתחילת השורה – מקריאה את השורה. 

 

בוערים ביחד

המדריכות- איש אחד נהג להשתתף בקביעות בקבוצת לימוד והפסיק להגיע לקבוצה בלי להסביר מדוע.

כל מי שנועלת נעלי שבת- לאחר כמה שבועות, החליט מנחה הקבוצה לבקרו.

כל מי שתאריך יום ההולדת שלה חל החודש- היה זה לילה קר מאוד. המנחה מצא את האיש יושב מול אח בוערת, האש הדולקת הייתה חמימה ומזמינה.

כל מי שעדיין לא צרודה- האיש הבין את סיבת ביקורו של המנחה והזמין אותו לשבת לידו, בכיסא נוח, מול האח…

מי שהגיעה ראשונה היום- הוא ישב בשקט וחיכה…

כל מי שיש לה אחיות בסניף- שקט עמוק שרר ביניהם. שני הגברים רק התבוננו באש, בריקודי הלהבות מסביב לגזרי העץ.

כל מי שהיא הבכורה במשפחתה- חלפו דקות ארוכות, ואז בחן המנחה את הגחלים ובזהירות רבה בחר באחד הבולטים שבהם ואט אט הרחיק אותו מן האש.

כל מי שהגיעה לכל הפעולות בחודש ארגון- הוא חזר לכורסתו והמתין.

כל מי שאוהבת ‘לילה לבן’- המארח התבונן בתהליך בשימת לב, מרותק למהלכו של המנחה.

מי שהכי נמוכה- אט אט החל הגחל לדעוך. בתחילה איבד את הזוהר, ואחר-כך כבה כמעט לגמרי.

כל מי שאוהבת את חודש ארגון- בתוך זמן קצר, מה שהיה קודם חגיגה של אור וחום הפך להיות גחל מכוסה שכבה של אפר אפור, מת, שחור וקר.

כל מי שפוגשת בנות בדרך לסניף- אף מילה לא נאמרה בין המארח לאורחו מתחילת הערב.

כל מי שיודעת את ההמנון בעל-פה- כשפנה המנחה ללכת לביתו, החזיר את הגחל הקר וחסר התועלת למרכז הלהבות.

כל מי שבשבט הראל/ נווה- הגחל חזר לבעור כמעט מיד, ניזון מהאור והחום של הגחלים הסמוכים לו.
כשעמד המנחה ליד הדלת אמר לו מארחו: “תודה על הביקור שלך ועל השיעור הנפלא שלימדת אותי. אחזור לקבוצה. תבורך!”

 

נסביר את המשל של מנחה הקבוצה: ביחד אף פעם לא דועכים אלא אחת נותנת כוח לשנייה.

לקבוצה, לחבורה, יש כוח גדול. לא רק בעמידה מול העולם – אלא גם בחיזוק השותפים ובנתינת כוח ומשענת להם.
תנועת אריאל אינה דווקא גדולה בכמות, אבל היא חבורה איכותית שמביאה לעולם בשורה גדולה. היא הגב שלנו בתור יחידות ובתור שבט, לפעול את האידיאלים שלנו בעולם – לפעול בעוז עם הקב”ה. 

נשאל את החניכות למה הן חברות דווקא בתנועת אריאל? (חוץ מזה שהחברות שלהן נמצאות בתנועה וכו’ (J מה הן חושבות שתנועת אריאל מביאה לעולם?
מה מיוחד בתנועת אריאל? וכו’. ניתן להן לחשוב ולענות.

 

 

נעביר בין החניכות את הכתבות על תנועת אריאל – החזון בחיי המעשה (נספח 2).  

נשאל את החניכות: “מה זה אומר על התנועה?” “איך אתן יכולות להגדיר את התנועה לפי מה שקראתן בכתבות?”

נביא את הדפים שעליהם כתוב חזון התנועה (כל מילה בדף נפרד. נספח 3) ונבקש מהחניכות לסדר את המילים לפי הסדר.

 

לגדל דור עובד השם שפועל להוספת קדושה, לקיום תורה ומצוות בשלמות, לעבודה עצמית, לחיי צניעות ולמעורבות חברתית בדרכו של הראי”ה – דור מנהיג פעיל ואכפתי היוצר שינוי באומה הישראלית כדי לקדמהּ לבניין אריאל.

 

כשהן יסיימו, נקרא יחד את החזון ונדבר עם החניכות על הבשורה של תנועת אריאל בעולם – תורה בלי פשרות מתוך חיבור לעם ולארץ. בתור תנועה יש לנו שליחות בעולם, ובסניף שלנו, בשבט שלנו, יש את המשימה לבצע את השליחות בצורה הכי טובה.
בתור חברות בתנועת אריאל מוטלת עלינו משימה גדולה בתהליך הגאולה של עם ישראל, ואנחנו צריכות לקחת את המושכות לידיים ולהתחיל לפעול.

נבקש מהחניכות לחשוב על רעיונות איך הן, בתור שבט, יכולות בפועל לבצע את השליחות המוטלת עליהן- לפעול בסניף, בשכונה / ביישוב / בעיר. 

  

נחלק לחניכות את הצ’ופר: מתוך קומיקס של יוסי שחר (נספח 4.).