בכי על החורבן

מתאים ל: שבת, יום חול

צדיק אחד לן בביתו של מוסלמי.

בלילה הקיץ המוסלמי ולאוזנוֹ הגיעה בכייה כבוּשה. ירד ממיטתו וראה:

הצדיק יושב על הקרקע סמוך למפתן, חלוץ-נעליים כאבל, נר דולק לפניו ועיניו זולגות דמעות.

נבהל המוסלמי וכל הלילה נדדה שנתו.

למחרת ניגש באימה ופחד אל הצדיק ושאל:
– רבי, מה קרה לך שישבת על הקרקע בלילה ובכית?
החזיר לו הצדיק:

– על שריפת בית-המקדש בכיתי.
– אוי לי! – נשתתף המוסלמי בצערוֹ של אורחוֹ ושאל: – רבי, היכן היה בית-המקדש?
– בירושלים עיר-הקודש.
– ומתי נשרף?
– לפני אלפיים שנה.
נעשוּ עיניו של המוסלמי תמהות מאוד ואמר:
– לפני אלפיים שנה? ואני חשבתי: מן השריפה אתה בא…