הסוד בהוד שבהוד

הוד שבהוד ניצוץ אלוקי באדם ההוד שבהוד הוא תמצית ספירת ההוד,

המתבטאת באמונה פשוטה ותמימה. בכל דבר שמובן ונתפס היטב בשכלנו,

אין צורך להאמין – אנו פשוט ‘רואים’ אותו בשכל. אבל יש משהו מעל השכל,

דרגה עליונה שהשכל שלנו אינו יכול להשיג כלל, ובזה אנו מאמינים.

כך ביחס שלנו לקב”ה: אנו בהחלט מצווים לדעת את ה’, להבין עוד ועוד בשכלנו,

אבל יש דרגה “מעל טעם ודעת “. ה’ עצמו אינו מושג בשכלנו (הוא המציא את השכל

הזה…) ולכן אנו פשוט מאמינים בו. דבר זה נובע מכח ההודאה של ספירת ההוד.

הבעל שם טוב לימד שכשם שאנו מאמינים בתמימות בה’ כך עלינו להאמין בכל יהודי.

כלומר, כל יהודי הוא כבן יחיד לקב”ה, “בנים אתם לה’ אלהיכם”, וכמו שבנפש הבן

יש חלק מאביו, כך בנשמת כל יהודי יש חלק מהקב”ה, “חלק אלוה ממעל ממש”,

כמו ניצוץ – אש מתוך המדורה הגדולה של ל”ג בעומר. לכן ההוד שבהוד כולל יחד

את האמונה בה’ ואת האמונה בבניו האהובים, כל יהודי באשר הוא.

היום ל”ג בעומר, וכולנו שמחים עם רבי שמעון בר יוחאי שזהו יום ה’הילולא’ שלו.

פעמים רבות, השמחה בל”ג בעומר ‘תופסת’ יותר אצל יהודים פשוטים, ש’נדלקים’

כמו מדורת ל”ג בעומר. הסיבה היא שחכמת הסוד והקבלה של רשב”י מגלה את

כח האמונה הפשוטה, מעל ומעבר לכל חכמת השכל.

(מתוך ספרו של הרב יצחק גינזבורג – מבט פנימי על ספירת העומר)